צוואת "שכיב מרע"

במקום למלא "טופס טיולים" ולהחזיר ציוד, אולמרט מטייל בעולם (על-חשבון המדינה), מפזר הבטחות, פותח דיוני סרק, ממליץ על מהלכים, מציע הסכמים, פריצות דרך, ובעיקר מצפצף על כולם.

בהתחשב בעובדה שנשארו עד הבחירות כ-50 יום (עם שבתות וחגים), אולמרט מלא תזזית והצעות כרימון. מבחינה ציבורית, נשאלת השאלה, איך קורה שראש ממשלה כושל, נחקר, מתפטר שמפלגתו למעשה מתנערת ממנו, ממשיך בתפקידו בצורה כה אנרגטית.

מ"מ ראש הממשלה יו"ר קדימה ציפי לבני, גם סגנה שאול מופז, לא מסכימים עם מהלכיו, לבני מתנגדת פומבית להצהרותיו המדיניות על נסיגות, פריצת דרך עם סוריה ואפילו לחלק ממהלכיו הכלכליים, שלא להזכיר את האופוזיציה.

מורשת אולמרט

האמת - אין לאולמרט מורשת, לא עבר, לא הישגים ומה שכן יש לו (12 חקירות משטרה + טיוטת כתב אישום), הוא לא רוצה שיזכרו לו את עברו הבעייתי הזה.

מוזר, עד כמה מצער הדבר כשבאים לסכם את הקדנציה של אולמרט ומתברר שבדף החיוב אין הרבה מה לכתוב, להדגיש ולציין, ולעומת זאת, בדף השלילה, דף אחד לא מספיק.

המטרות האחרונות של אולמרט

כדי לסיים את הקדנציה, עם טעם טוב פוליטי, מנסה אולמרט בכל מחיר (והדגש הוא על כל מחיר) להראות, להתחיל, מהלך מדיני כלשהו שיש בו מן החיוב, מן המעשה הנועז, כדי להצביע על סיום חיובי מינימלי, להבדיל "מכל מחיר" בעניינו של גלעד שליט.

הרי לא מתקבל על הדעת שבמהלך כל שירותו הפוליטי, בליכוד ובקדימה, הוא לא ראה, לא הבין, לא השכיל ללמוד את מה שנראה כ"מקסם שווא" של פוליטיקה אחרת, בנוסח הצהרותיו על נסיגה לקוי 67 (עם תיקונים קלים), על חלוקת ירושלים, על הסכם עם סוריה, שפירושו ירידה מוחלטת מרמת הגולן, תמורת ניירות עם חותמות אדומות, שלא מתאימות לשימוש בשירותים.

מה החיפזון, מה הבהלה - בעוד 50 יום, תקום ממשלה חדשה עם מנהיגות חדשה, אשר עליה מוטלת החובה לטפל בנושאי ביטחון מדינה, גבולות והסכמים עם אויבינו.

והשאלה היא - "מי שמך" - בערוב ימיך הפוליטיים להשאיר לנו צוואת "שכיב מרע", כדי לתת לאויבינו הששים להשמידנו, בסיס וראיות לטיעונים נגדינו, נגד עמדותינו הפוליטיות והביטחוניות.

מי הסמיך אותך - על דעת עצמך, לנהל שיחות גלויות וחשאיות, בעלות השלכות בינלאומיות, לאומיות וביטחוניות שהממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתן.

אמנם - היועץ המשפטי לממשלה, אישר כי יש לממשלת מעבר הזכות הלגיטימית לנהל מו"מ עם מדינות - מבחינת החוק היבש, אבל עם מ"מ ראש הממשלה ורוב הממשלה מתנגדים למהלכים אלה, הזכות הלגיטימית נסוגה מפני הזכויות הציבוריות והמוסריות של מדינת ישראל ואזרחיה.

לא ייתכן, שראש ממשלת ישראל - ב-50-60 ימים אחרונים לשלטונו הכושל והרעוע עד כה, ינהל "מכירת חיסול", של נכסי המדינה, יהמר על גבולותיה וביטחונה ומצפונו לא יציק לו.

התנהלותו של אולמרט מזכירה לי את הסרט הישן, בו אומרים לגיבור אחרי בדיקות בבית חולים, כי נשארו לך 6 חודשים לחיות.

מה עושה גיבור הסרט - חשבון נפש על חייו, עברו ומשפחתו, הישגיו וחלומותיו, ומחליט להגשים חלומות ילדות, לראות מקומות, לעשות מעשים טובים לפני היעלמותו, ולחסל חשבונות עם יריביו ושונאיו.

לאולמרט קרה אותו דבר. במאמר קודם ציינתי שלדעתי עבר עליו משבר, מלווה בחרדות על שמו ותפקודו בהיסטוריה. מבחינה קלינית הייתי מגדיר זאת "כאירוע מוחי פוליטי" שהביא אותו להצהרות מדיניות חסרות סיכוי ושחר.

אז מה בכל זאת מריץ אותו, כפי שאמרתי, ניסיון נואש ופתטי להשאיר אחריו שובל חיובי כלשהו, הישג, ולו מינימלי, חיובי-מדיני, רק שלא יגידו אולמרט התפטר בשל שחיתות שלו, חבריו, מפלגתו ומקורביו.

חבל, חבל מאוד שמאמצים אלו שלא צלחו עד עכשיו, עם ראשי ממשלה קודמים, ובמהלך הקדנציה שלו, יביא למדינת ישראל נזק ישיר ועקיף שקשה לתאר.

הניסיון לקשור את פתרון הסכסוך עם סוריה דרך המתווך הטורקי, תוך מתן הבטחות והצעות, ללא סמכות, ללא אישור ממשלתי או אישור העם, עם זה בבחירות ועם במשאל-עם, הוא חמור, חסר אחריות, לא מוסרי, לא לגיטימי וגובל בשערוריה.

להערכתי - הנזקים שיגרום אולמרט בטיוליו בעולם, על-חשבון הציבור ובניגוד לדעתו, עולים ויעלו על הכישלונות שהתלוו בקדנציה השלטונית הקצרה שלו.

יצא מכך - שרצה לברך את עצמו - אבל למעשה יצא מקלל עצמו ומשאיר אחריו שובל ארוך של נקודות שליליות וחורים שחורים, שההיסטוריה תצטרך לטפל בהם בעתיד.