פילנתרופיה בחינוך ומחירה בעידן משבר כלכלי

הקיצוצים במערכת החינוך ,בעיקר בימיו של נתניהו כשר אוצר , יצרו חלל שלתוכו נכנסו ארגונים וקרנות פילנתרופיים, שחלקם נקלעו לקשיים או חוסלו בעקבות המשבר הכלכלי וההונאה של יו"ר נאסד"ק לשעבר.

בעשור האחרון הולכת וגדלה המעורבות של מה שמכונה ה 'חברה האזרחית' או 'המגזר השלישי' במערכת החינוך.

פרויקטים שונים כמו 'תוכנית בת ים' אשר זכתה בשנה האחרונה לפרס החינוך, כך גם פרויקט המנוהל כעת בתשעה בתי ספר בנתניה על-פי "מודל בלומברג" ,פרויקט ללימוד אנגלית במגדל העמק ורבים אחרים, מסתייעים בקרנות ובקבוצות פילנתרופיות. ( "תוכנית בת ים" – מסתייעת על-ידי קרן רש"י, הפרויקט בנתניה מסתייע בקרן שטיינהארט, בשיתוף קרן מוריה , קרן פיירס, קרן בלאוסטין וקרן צייס. במגדל העמק הפדרציה של יהדות דטרויט בשיתוף קרן רש"י הקימו את הפרויקט לאנגלית וכו').

כבר כיום פועלים כ 600 גופים חיצוניים בבתי ספר.

הארגונים והקרנות נכנסו לחלל שנוצר כתוצאה מהקיצוץ בתקציב החינוך ובשעות הוראה - בתקופתו של בנימין נתניהו כשר אוצר ולימור לבנת היו 16 קיצוצים רצופים בתקציב במערכת החינוך שגודלם המשוער הוא 4.8 מיליארד שקלים, מתוכם קיצוץ של 1.5 מיליארד במערכת ההשכלה הגבוהה, בכלל זה פיטורים רבים.

הרב מיכאל מלכיאור אמר בוועידת ישראל לעסקים 2008 , כי "את המכה הכבדה ביותר הנחית נתניהו בשנותיו כשר אוצר. ירדנו מתחת לקו האדום בתנאים הבסיסיים ביותר-בהשוואה לשנת 2000 כל ילד בבתי הספר היסודיים מקבל 6.5 שעות פחות מדי שבוע ו8.5 פחות בחינוך על יסודי".

לאחרונה פורסם פרוטוקול של ועדת החינוך של הכנסת אשר התכנסה ב 8 ביולי 2008, על-מנת לעסוק בנושא "חלוקת גבולות האחריות בין הממשלה לחברה האזרחית בנושא החינוך"

בדבריו בוועדה אמר הרב מלכיאור:

" בגלל הקיצוצים הקשים מאוד שהיו בתקופות הקודמות במערכת החינוך, המנהלים ייקחו כמעט כל דבר שיציעו להם כי יש חוסר בשעות וחוסר בהשקעה.....בסך-הכל אנחנו רואים בדבר הזה תופעה חיובית. החברה האזרחית הבינה שהחינוך זה דבר הכי חשוב שיש לנו והיא נכנסת כדי להציע הצעות ולהיכנס עם כיוון ועם רעיונות ועם פיילוטים והצעות ותוספות והתנדבות. סך הכל זה דבר מעשיר וחיובי. זה גם דרוש שבחברה מפותחת המגזר השלישי, המגזר העסקי והפילנתרופי, ייכנס בצורה מסודרת. אנחנו רואים את זה כדבר חיובי"

מגוון המעורבויות והשותפויות שהוצג בוועדת החינוך הוא גדול . "פיתוח תוכניות לימודים או לימוד תוכניות תלמידים ,פיתוח של חומרי למידה, הפעלת מתנדבים, הדרכה של מורים בהשתלמויות למיניהן. מימון של פרויקטים או משאבים אחרים שבתי הספר זקוקים להם, כמו כיתות מחשב, או ציוד מסוים שהחברה האזרחית נותנת לבתי הספר".

ד"ר בת חן וינהבר מבית ברל, אשר הציגה עבודתה בנושא, אמרה "אנחנו מדברים על חדשנות, העשרה וקידום שנכנסים לתוך המערכת. מענה לצרכים מקומיים וייחודיים, שמערכות גדולות מתקשות לתת אותן".

אם כל כך טוב , היכן הבעיה ?

אחת הבעיות הוגדרה על-ידי הרב מלכיאור "צריכים לדעת שחברה אזרחית יכולה להיות כותרת לתופעות שהן לאו דווקא חיוביות. כל מיני אינטרסנטים מאוד כבדים שנכנסים ומנצלים את החולשה של החינוך בישראל..."

בעיה אחרת היכולה לנבוע מהעסקה על-ידי ארגונים שונים, היא דרך העסקה של העובדים והתנאים הסוציאליים הניתנים למועסקים בהם ובעיקר, חוסר התאום והפיקוח על-ידי משרד החינוך כפי שהועלה בוועדה.

ד"ר בת חן וינהבר : "נכון ליולי 2008 לא קיים במערכת החינוך ניהול של השותפויות. לא קיים מנגנון הסדרה, פיקוח, ליווי או מיון של אותם גופים. בין היתר, גם לא קיים תיעוד מסודר של הגופים האלה."

הבעיה שנוצרה לאחרונה ואשר לא נצפתה, מן הסתם, בעת התכנסות הוועדה היא המשבר הכלכלי העולמי - חלק מהקרנות האלו נפגעו מהמשבר ואחרות נפגעו או חוסלו מההונאה של יו"ר הנאסד"ק לשעבר, מיידוף.

כבר עכשיו דווח על כך שקרן צייס, המוזכרת כאן למעלה, נסגרה בעקבות ההונאה ועשרות פרויקטים חינוכיים הוקפאו .ארגון הדסה המשקיע גם בחינוך הודיע כי נפגע מההונאה, כן הוקפאו בגלל קשיי תקציב פרויקטים כמו 'מסע ישראלי' שמאורגן על-ידי 'בראשית' ועוד ועוד..

הפרויקטים המוצלחים השונים, כמו פרויקט בת ים, מראים שאפשר גם אחרת ולא רק בפינלנד, אלא כאן ועכשיו. הבשורה כבר כאן, אפשר לממש אותה, עכשיו צריכה הממשלה לבוא ולאפשר אותה בלי להיות תלויים במצבם הכלכלי של קבוצות פילנתרופיות, בלעדיהן תיחשף מערכת החינוך במלוא מערומיה.

התהליכים המתרחשים במערכת החינוך משמשים כבבואה למתרחש בארץ ובעולם בשירותים החברתיים, ומשקפים את העובדה שעידן ההפרטה של שירותים אלה פשט את הרגל.

הגיע הזמן שהממשלה תיקח על עצמה שוב את האחריות המלאה על החינוך, כמו גם על בריאות ושירותי רווחה אחרים.