News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 462,163  סלולר - 916,575
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
ישראל מעולם לא התמודדה עם שילוב של מגיפה, מיתון וממשל משותק. הפוליטיקאים הפכו אפילו את המאבק בקורונה לנושא מפלגתי, וממשיכים להתקוטט במקום להציל את המדינה. אתה חייב להתערב, אדוני הנ...
לא ברור מי יפצה [צילום: יוסי זמירי, פלאש 90]
עו"ד דפנה שמואלביץ
התמודדות עם משבר הקורונה - שאלות ותשובות למעסיקים: עבודה מהבית, תקופת בידוד, חל"ת ופיטורים, ועדים וצמצוצים, אמצעי הגנה והחזרי הוצאות
לעזור לבעלי מוגבלויות [צילום אילוסטרציה: AP]
ענת שלוסברג סמבול
על ההכנות המיוחדות סביב בידוד ביתי הדרושות לאנשים עם מוגבלות, ובפרט ילדים עם מוגבלות שהם או הקרובים להם נדרשים לבידוד
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
חשיפה: בצלם ותפיסת 'המדינה האחת'
ענב בילצקי. מזהירה [צילום: אוניברסיטת MIT]

פרופ' ענת בילצקי, אישיות מרכזית בארגון בצלם, חושפת את הקשר בין פעילות הארגון בתחום זכויות האדם ליעדים הפוליטיים ארגון בצלם תומך ביישום זכות השיבה הפלשתינית לשטח ישראל, והיעד הסופי ע"פ בילצקי הוא ביטול מדינת ישראל והקמת 'מדינה אחת' שתכלול גם את הגדה המערבית ורצועת עזה

▪  ▪  ▪
בשנתיים האחרונות ערכתי מחקר על ארגון בצלם ופרסמתי את חלק מהממצאים בסדרת מאמרים באתר News1. המחקר לימד, כי ארגון בצלם מפיץ במקרים לא מעטים דיווחים שמהימנותם מפוקפקת, לא מדויקים, מגמתיים ואשר הושמטו מהם פרטים חיוניים. אגב כך, צצו ועלו שאלות מחקר מרתקות באשר לאג'נדה הפוליטית של ארגון בצלם.

הקשר בין 'זכויות האדם' ליעדים פוליטיים

מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, טוענת בתוקף, כי ארגון בצלם אינו נוקט כל עמדות פוליטיות הקשורות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני. ואולם פרופ' ענת בילצקי, חברת הנהלה בכירה בארגון בצלם ולשעבר יו"ר הנהלת הארגון (2006-2001) שהינה כפי שניתן להתרשם הרוח החיה האידיאולוגית ובעלת ההשפעה בארגון בצלם, מספקת את המפתח המסביר את הקשר בין הפעילות התמימה בנושא זכויות האדם לבין ההיבט הפוליטי.

בראיון לעלון Precis היוצא לאור מטעם אוניברסיטת MIT (חורף 2007) התייחסה בילצקי בהרחבה ליעדיו של ארגון בצלם ובין היתר ציינה, כי פתיחת נציגות של הארגון בוושינגטון נועדה להשפיע על המערכת הפוליטית בארה"ב. "אני סבורה, כי זכויות אדם צריכות להיות והן אכן [סוגיות] פוליטיות, ואני חוזרת לחנה ארנדט [פילוסופית יהודיה גרמניה] שאמרה, כי בן אנוש אינו יכול להיות אנושי אם הוא אינו נמצא בקונטקסט פוליטי... אם תלך לגבעת הקפיטול אתה תראה את החוברות והדיווחים של בצלם על שולחנות העבודה של כל אחד. אם תשאל אותי אם הדבר יביא לשינוי פוליטי - אני סבורה שזו הדרך היחידה להגיע לאנשים מסוימים", אמרה בילצקי.

בהרצאה (22.10.07) באוניברסיטת MIT הציגה בילצקי בהרחבה את פעילות ארגון בצלם בתחום זכויות האדם והתמקדה בארבעה נושאים בהם מטפל הארגון: התנחלויות, "החומה", המצור על עזה ("בית כלא גדול" בלשונה) וההינתקות (ישראל עדיין ה"כובשת"). בהקשר זה אמרה בילצקי: "כל הנושאים עליהם לא דיברתי [הריגת פלשתינים, הפליטים הפלשתינים ועוד] וכל ארבעת הנושאים האלה הם פשוטם כמשמעם זכויות אדם, ואולם בשבילי זה פוליטיקה... העיסוק בהם מבחינתי משמעותו לעשות פוליטיקה ["doing politics"]... עיסוק בזכויות אדם משמעותו פוליטיקה, שכן כיצד בדרך אחרת אדם יכול לעשות פוליטיקה או כיצד בדרך אחרת יכול אדם לפעול [לקדם את רעיונותיו]... שלום צודק אינו יכול בצורה כלשהי להתעלם מהפרות זכויות אדם... מה שאני אומרת הוא שהשיח הפוליטי שלנו צריך להיות שיח על זכויות אדם ופעילות [בתחום של] זכויות האדם צריכה לראות את עצמה לא רק כמעטפת אלא כמהות האמיתית של הפוליטיקה".

היעד - 'מדינה אחת' רב-לאומית שתחליף את ישראל

לפרופ' בילצקי תפיסה ברורה באשר ליעד אליו יש לחתור במסגרת הפעילות בתחום זכויות האדם, והוא: "מותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית" והקמה תחתיה של מדינה אחרת, שתהיה "מדינה אחת" רב-לאומית, אשר שטחה הגיאוגראפי יכלול את שטח ישראל דהיום, הגדה המערבית ורצועת עזה. למדינה חדשה זו יחזרו, על-פי תפיסתה של בילצקי מיליוני הפליטים הפלשתינים וצאצאיהם.

בראיון למגזין Challenge גיליון 92 (יולי-אוגוסט 2005) בתקופה שבה כיהנה כיו"ר ארגון בצלם העידה בילצקי על עצמה שהיא אינה ציונית וציינה שהיא רואה את עצמה "הן כשמאלנית - קומוניסטית ומרקסיסטית - והן כהומניסטית". היא התייחסה בהרחבה בראיון זה לעמדתה בנושא "המדינה האחת", ולהלן יובאו קטעים נבחרים מדבריה:

בילצקי - "כבר ב-1972 אני הייתי בעד פתרון של מדינה אחת... הסתבר, כי פתרון שתי המדינות אינו יכול להצליח. הוא אינו ישים מכיוון שמהצד השני של הקו הירוק יש יותר מ-440,000 מתנחלים יהודים ומכיוון שבצד הזה 20% מהאוכלוסיה הם פלשתינים. לכן אינני רואה סיכוי ולו הקלוש ביותר לשתי מדינות... השיח על מדינה אחת אינו תיאורטי.

שאלה - ומשמעות הדברים ביטולה של המדינה היהודית הדמוקרטית

בילצקי - הביטוי מדינה יהודית דמוקרטית הינו אוקסימורון.

שאלה - מדוע?

בילצקי - כיוון שמדינה דמוקרטית אינה יכולה להיות אתנית או דתית, ערכים דמוקרטיים אינם מאפשרים העדפה של קבוצה אחת. נקודה. אין דרך אחרת לעקוף זאת. מדינה היא בבסיסה מנגנון לשלטון. מדינה אינה תרבות. מדינה אינה חברה או קהילה מסוימת - זה מנגנון ממשל. מנגנון שלטוני אסור לו להעדיף קבוצה מסוימת - זה בלתי מתקבל. מדינה יהודית אכן מעדיפה קבוצה אחת ספציפית. מדינה דמוקרטית לא. ולכן זו סתירה פנימית לדבר על מדינה יהודית דמוקרטית. זה נראה לי כל כך בסיסי, שאינני מבינה מדוע אנשים מוצאים זאת בלתי ניתן להבנה.

במאמר (מאי 2008) שהתפרסם בחסות אוניברסיטת MIT התייחסה בילצקי לרעיון "המדינה האחת" ורמזה על תמיכתו בו. במאמר, שכותרתו "תהליך השלום הפלשתיני-ישראלי - הרבה מהומה על לא מאומה", ניתחה בילצקי את כישלון התהליך המדיני והסדרי הביניים בין ישראל לפלשתינים והציבה את השאלה הבאה: "מה ישנה את הריקוד [התהליך המדיני] ויהפוך אותו לתהליך פרוגרסיבי, תהליך שיוביל לשלום?". בילצקי הציגה תשובה לשאלה זו:

"התגובות להצעות האלה [מדינה פדראלית של יהודים ופלשתינית ו"מדינה אחת"] היוצאות מן הקופסא הן כצפוי שליליות ובד"כ מערבות את ההערכה הריאליסטית שהישראלים לא יקבלו לעולם את מותה של המדינה היהודית, שהיא טאבו אמיתי. הערכות שקולות יותר טוענות שהדיון עצמו - על מדינה אחת או שתי מדינות - הינו הסחה מהמשברים הדחופים של הכיבוש המתמשך".

ואולם אם עבר זמנו של הפתרון הקונבנציונאלי בדבר שתי מדינות - בין אם בגלל העובדות הקיימות בשטח או בגלל חוסר היתכנותו האינהרנטית - קיים צורך חיוני לחשיבה יצירתית שתוביל לקבלת החלטות אמיצה ובלתי קונבנציונאלית, להחלטות מדיניות וללא ספק ללחץ בינלאומי. רעיונות כאלה עשויים אז לשמש זרזים לתהליך שלום שלו כוונות טובות".

ממאמר זה, ניתן ללמוד, פעם נוספת, על תפיסת עולמה של פרופ' בילצקי הסבורה, כי פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי - פלשתיני אינו אפשרי, היינו - הדרך היחידה ליישוב הסכסוך מצויה ב"מדינה אחת".

התנגדות נחרצת להקמת מדינה פלשתינית על חלק משטח פלשתין

בהרצאה (22.10.07) באוניברסיטת MIT אמרה בילצקי בצורה מפורשת שהיא ופרופ' ג'ף הלפר, יו"ר הועד הישראלי נגד הריסת בתים, "תומכים במדינה אחת". לא רק זו אף זו. תרחיש הבלהות מבחינתה של פרופ' בילצקי הינו הסכמה אפשרית של יו"ר הרשות הפלשתינית על הקמת מדינה פלשתינית בשטחי הגדה המערבית. היא מתנגדת לכך בכל תוקף ורואה במדינה פלשתינית עצמאית רק בחלק משטח פלשתין, ולא בכל שטח פלשתין ההיסטורית, את המשך קיומו של משטר האפרטהייד. להלן ציטוטים נבחרים מדבריה של בילצקי בעניין זה:

"כיום [פתרון של שתי מדינות] אינו אפשרי מבחינה מעשית. אם תיסע בשטח אתה תיווכח שאין דרך פיזית לפתרון של שתי מדינות. יש פתרון של בנטוסטאן [מדינת חסות כפי שהתקיימה בדרום אפריקה], אך לא פתרון של שתי מדינות... ולא רק בגדה המערבית, בישראל יש מיליון פלשתינים אשר מקדשים כיום את הזהות הפלשתינית שלהם, ועתה זה יותר מודגש מאשר היה בעבר. זה התחיל באינתיפאדה הראשונה... אני חוששת שזה [מדינה פלשתינית בחלק משטח פלשתין] יהיה אפרטהייד בצורתו החזקה ביותר".

"ואולם, אני חושבת ש[מחמוד] עבאס [אבו מאזן] ופלשתינים רבים כל-כך עייפים וכל כך שבורים עד כדי כך שהם עלולים לחתום על משהו שייקרא מדינה פלשתינית. העולם ינופף את דגלי ה'הידד' ויאמר שיש לנו שתי מדינות. אז אנו נצטרך לנסות לשכנע את העולם שזה לא פתרון צודק. זה יהיה מאוד קשה אם הפלשתינים, חלק מהפלשתינים, אכן יקבלו זאת [מדינה פלשתינית על חלק מפלשתין], ותהיה תסבוכת [נוספת] אם יקבלו זאת בגדה המערבית ואולי ללא עזה".

"כאשר מתבוננים על העניין מבחינה פוליטית העניינים מסובכים מאוד. זו תהיה המשימה שלנו לומר להם זה אפרטהייד. זה הולך להיות מאבק הרבה יותר קשה אם העולם יאמר שהם קיבלו את הפתרון של שתי מדינות".

הנה-כי-כן, פרופ' בילצקי לא שהיא סבורה שפתרון של שתי מדינה אינו ישים, אלא שהיא רואה לעצמה חובה להיאבק בנחרצות נגד יישומו של הסדר מדיני בין ישראל לרשות הפלשתינית על שתי מדינות החיות זו לצד זו בשטח ארץ ישראל-פלשתין. היא מאמצת גישה פטרונית ביחס לפלשתינים וטוענת למעשה, שאין להנהגה הפלשתינית כל סמכות לוותר על חלק משטח פלשתין עבור ישראל כמדינה יהודית או כמדינה לכל תושביה. לדידה, הפתרון היחיד מצוי בהקמתה של "מדינה אחת", שתבטל את מדינת ישראל ותקים תחתיה מדינה אחרת רב-לאומית בגבולות ישראל דהיום, הגדה המערבית ורצועת עזה.

פרופ' בילצקי מודה בגלוי בגישתה הפטרונית, כמובא להלן קטע אחר של הראיון:

בילצקי - "היום אני סבורה, שאוסלו היה שלב חדש של כיבוש תחת שם אחר. כחברה בהנהלת בצלם אני זוכרת כמה הייתי מזועזעת כבר בתחילה ב-1996 כאשר שאלת הסגר הייתה אקוטית. לפתע הבנתי שהמצב של הפלשתינים נעשה גרוע יותר מאז אוסלו...".

שאלה - יש שיאמרו, כי הבעיה של אוסלו ממשיכה גם כיום כאשר אבו מאזן מעוניין לפעול כשוטר של ישראל במהלך ההינתקות מבלי לקבל דבר בתמורה.

בילצקי - "כל-כך עצוב. עלינו לגלות גישה פטרונית ולומר לו שאין לו זכות להסכים לכך...".

התנגדות נחרצת לכל נכונות פלשתיניות לוותר על זכות השיבה

הגישה הפטרונית כלפי הפלשתינים של פרופ' בילצקי באה לידי ביטוי גם בהתנגדותה הנחרצת לכל אמירה של אישיות פלשתינית בדבר נכונות אפשרית לוויתור פלשתיני על זכות השיבה במסגרת של הסדר מדיני עם ישראל. וכך מספרת בילצקי בראיון למגזיןChallenge:

"בעבר נטלתי חלק בדיון עם סארי נוסייבה [נשיא אוניברסיטת אל-קודס]. הוא אמר, שהוא מוכן לוותר על זכות השיבה למען החירות, והוא שאל מי אני שאומר לו שהוא לא יכול לעשות כן. בסופו של דבר, הוא אמר, זכות השיבה היא שלו, ולכן זו זכותו לוותר עליה למען חירות. הייתי נבוכה כאשר הוא אמר זאת, אך ישנתי על כך, וביום למחרת אמרתי לו שהוא תמים אם הוא חושב שויתור על זכות השיבה יביא לו חירות. אך חשוב מכך, אמרתי לו שאני נאבקת למען זכות השיבה לא למענו, אלא למען החברה שלי כדי שהיא תהיה חברה צודקת. על-מנת להביא את עצמנו ל[מעמד] של לא כובשים עלינו להכיר בזכויות של הפלשתינים".

בילצקי חזרה על סיפור זה, הממחיש היטב את גישתה בנוגע לזכות השיבה, גם בהרצאה באוניברסיטת MIT:

"היה לי ויכוח עם סארי נוסייבה. סארי נוסייבה הוא אחד המנהיגים הפלשתינים המובילים, שאמר שהפלשתינים צריכים לוותר על זכות השיבה שלהם, על זכויות הפליט שלהם, ואני [לעומתו] דבקתי בזכות השיבה. מישהו עשה צחוק ממני ואמר שאני יותר פלשתינית ממנו... וסארי אמר לי שאם אנו רוצים לוותר על זכות השיבה מי את שתנהגי כלפינו בפטרוניות ותאמרי לנו לא לוותר על הזכויות שלנו. אמרתי לו שהם [הפלשתינים] יכולים לעשות מה שהם רוצים עם הזכויות שלהם. אני מדברת כישראלית,

ואני אומרת שהחברה שלנו לא תהיה צודקת עד אשר אנו נתמודד עם האחריות שלנו [לבעיית הפליטים]... איננו אנטי ישראלים, אנו ישראלים שרוצים שהחברה שלנו תהיה חברה צודקת".

תמיכה נחרצת במימוש זכות השיבה הפלשתינית לשטח ישראל

פרופ' ענת בילצקי, בעת שכיהנה כיו"ר הנהלת ארגון בצלם, חתמה בנובמבר 2003 על הצהרה שכותרתה "500 יהודים מישראל ומרחבי העולם מצהירים על תמיכתם בזכות השיבה הפלשתינית". היא הייתה אחת החותמות על "מסמך אולגה" (12.7.04) המביע תמיכה מפורשת בזכות השיבה של הפלשתינים ורואה בנוסחה של מדינה אחת דרך מועדפת ליישוב הסכסוך. ב"מסמך אולגה" נאמר בין היתר כדלהלן:

"מדינת ישראל... בונה עכשיו את הגטו הגדול ביותר בכל תולדות היהודים; מדינת ישראל הייתה אמורה להיות מדינה דמוקרטית - היא כוננה מבנה קולוניאלי המשלב יסודות מובהקים של אפרטהייד עם שרירות לב של כיבוש צבאי אכזרי... נוכח פני המחנה הישראלי... המבועתים מפני שדי הדמוגרפיה... חיוני להציב חלופה רעיונית שעיקריה הם: חיים בצוותא של עמי הארץ, המבוססים על הכרה הדדית, על שותפות שוויונית ועל עשייה של צדק היסטורי".

"... אנו מאוחדים בהכרה, כי הארץ שייכת לכל בניה ובנותיה - אזרחים ותושבים, נוכחים ונפקדים - ללא הבדל אישי וקיבוצי; אזרחי ולאומי; דתי, תרבותי, ומיגדרי. הנה כך, אנו תובעים את ביטולם לאלתר של כל החוקים, התקנות והנוהגים המפלים בין האזרחים היהודים והערבים בישראל, ואת פירוקם של כל המוסדות, הארגונים והרשויות המבוססים על החוקים, התקנות והנוהגים האלה.

"אנו מאוחדים באמונה, כי שלום ופיוס מותנים בהכרה של ישראל באחריותה לעוולות שנגרמו לבני העם הפלשתיני ובנכונות לתיקונן. הכרה בזכות השיבה נגזרת מעקרונותינו. תיקון העוול המתמשך שנגרם לפליטים הפלשתינים, דור אחרי דור, הוא תנאי הכרחי הן לפיוס עם העם הפלשתיני והן לתיקון נפשותינו שלנו - יהודי ישראל".

שיבת מיליוני הפליטים "תעשיר את החיים והתרבות" בישראל

במאמר בעיתון מעריב (6.9.04) הבהירו ענת בילצקי ומיכאל ורשבסקי, מיוזמי "מסמך אולגה", את עמדתם על-רקע מאמר ביקורתי נגדם של בן-דרור ימיני, וכך הם כותבים ומשיבים לו:

"חותמי "מסמך אולגה" תומכים בזכות השיבה, מוסיף ימיני וטוען. אמת לאמיתה. ראשית, כי זכות השיבה של פליטים לביתם-מולדתם היא זכות יסוד, שכל עוד לא נכיר בה, פירושו של דבר שלא נכיר באנושיותם של אלה שגרמנו לפליטותם. שנית, לא זו בלבד שאין אנו רואים בחזרתם של פליטים, אם כך ירצו, איום, אלא העשרה של חיינו ותרבותנו. שלישית - וזוהי הקביעה העיקרית ביוזמתנו - רק הכרה ישראלית בזכות השיבה, דהיינו לקיחת אחריות על העוול שגרמנו לבני הארץ עת הוקמה מדינת ישראל, תוכל לרפא אותנו-עצמנו מרדיפת שדי העבר ומהדיסוננס שבינינו לבין המציאות שבה אנו חיים ופועלים".

ארגון בצלם החליט לעסוק בזכות השיבה

בראיון למגזין Challenge הגדירה פרופ' בילצקי את מסמך אולגה בלשון הבאה: "זו הצהרה מוסרית בכך שהיא מוותרת על העיקרון של מדינה יהודית". היא חשפה בראיון, כי ארגון בצלם קיבל החלטה בקיץ 2000 לטפל בסוגיית השיבה והחל בהכנות לפרסום מסמך יסוד בעניין זה, ואולם בשל פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה הנושא נדחה. להלן קטעים נבחרים מהראיון המתייחסים לזכות השיבה:

שאלה - האם את מתכוונת באמת שהם [הפליטים] צריכים לחזור לבתיהם?

בילצקי - לא בדיוק. מכיוון שאני בעניין זה מכירה את החומר המשפטי ואת הבסיס המוסרי לפיו אל לו לאדם לתקן עוולה אחת על-ידי יצירת [עוולה] אחרת, אזי אם בית של פליט מאויש, אז אתה תיתן לו בית אחר במקום סמוך... חשוב לי שהדבר הבא ייכתב: לא אכפת לי אם הם (הפליטים) יחיו לידי. לא אכפת לי מי מתגורר בדלת ליד [ביתי]".

"ערכנו מחקר ב[ארגון] בצלם בנוגע לזכות השיבה. כמעט התחלנו לכתוב דוח בנושא זה באוגוסט 2000. הגענו לנקודה של החלטה על ראשי הפרקים כאשר האינתיפאדה פרצה. מאז אנו לא חזרנו לזה. ואולם, כל קבוצה של זכויות אדם הכותבת על הפליטים מבינה מיד שזו סוגייה של זכויות אדם".

שאלה - אם כך יש סיכוי שבצלם יקבל החלטה הקוראת ל[יישום] זכות השיבה?

בילצקי - "קיימת אפשרות שבצלם בהיותו ארגון זכויות אדם יצא בהצהרה הנוגעת לזכויות של הפליטים הפלשתינים. וברצוני לומר, דרך אגב, כי קיימות דרכים שונות ליישם זכות זו. חלק יחזרו לבתיהם, חלק יחיו בדירה ליד, חלק יקבלו פיצוי כספי, חלק ימצאו פתרונות במקומות אחרים וחלק יקבלו צרוף של [הסדרים] אלה. אני סבורה, כי הדרך היחידה לנטרל את החשש הישראלי הוא לדבר על "זכויות הפליטים". אפילו כאשר אתה מדבר לשמאלנים, כולם יסכימו שלפליטים יש זכויות, אבל כאשר אתה מדבר ספציפית על זכות השיבה, אוי גוואלד!".

בהרצאה באוניברסיטת MIT חזרה והסבירה פרופ' בילצקי את עמדת ארגון בצלם בנוגע לזכות השיבה. לדבריה, הנהלת בצלם "קיצונית" יותר בגישתה בעניין אף יותר מאנשי הצוות של הארגון. להלן קטעים נבחרים מדבריה של בילצקי:

סיפור אישי מ[ארגון] בצלם... בארגונים [של זכויות אדם] ההנהלה בד"כ שמרנית יותר מהצוות, אך ב[ארגון] בצלם ההנהלה מסיבות מעניינות רדיקלית יותר מהצוות... כאשר סוגיית הפליטים עלתה, וזה מעניין, היה זה ביוני 2000, לפני [ועידת] קמפ דיוויד השנייה ולפני האינתיפאדה. זה עלה כסוגייה לדיון שהיא מאוד אקדמית - האם בצלם כארגון רוצה לדון לטפל בפליטים הפלשתינים. אם אנו ארגון זכויות אדם טהור, היינו צריכים לומר: כן פליטים הם דבר שנמצא באמנות ובהצהרות [זכויות האדם], פליטים הם עניין של זכויות אדם. ואז מספר אנשים אמרו: לא, אסור לנו לעשות כן, מכיוון שאז אנו נצטייר כמי שנוקטים עמדה בפוליטיקה... ביוני 2000 לא יכולת לדבר על פליטים, שכן אז היית מיד מתויג כמי שרוצה להרוס את ישראל, העניין הדמוגראפי וכו', אנחנו [הנהלת בצלם] הצבענו והחלטנו לעסוק בפליטים ואז הכול 'השתבש' עם האינתיפאדה... באופן עקרוני אם תהיה לנו אפשרות לנשום או שנקבל מימון לפרויקט כזה אנו נטפל בפליטים. הנושא נדחה [לפי שעה]. מבחינה עקרונית אנו החלטנו, שאכן צריך לעסוק בפליטים".

תמיכה בלתי מסויגת בגישת עזמי בשארה שחתר לשנות את המבנה החוקתי של ישראל

נאמנה לתפיסת עולמה בנוגע ל"מדינה האחת" התגייסה פרופ' בילצקי להגן על חבר הכנסת ממפלגת בל"ד, עזמי בשארה, שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול למען חיזבאללה. בילצקי חתמה על עצומה והפיצה אותה (13 במאי 2007) בין מרצים באוניברסיטאות בישראל המביעה אמון מוחלט בגרסתו של בשארה, דוחה את גרסת השב"כ ומציינת בין היתר את הדברים הבאים (תרגום מאנגלית):

"עזמי בשארה... הוא אזרח ישראלי שנרדף בגלל דעותיו הפוליטיות... ובראש ובראשונה בשל מאבקו להפוך את ישראל ל"מדינה לכל אזרחיה". שב"כ לקח על עצמו את הסמכות - שאין לו מבחינה חוקית - לקבוע אלה דעות הן בלתי לגיטימיות ואלה צעדים חוקיים יוצאו מחוץ לחוק. נוכח ההשפעה של דעותיו של בשארה על האזרחים הפלשתינים של ישראל, השב"כ הכריז בגלוי כי זה איום אסטרטגי למדינת ישראל. בשמה של תפיסה כזו השב"כ פועל לדכא התארגנות ציבורית של אזרחים ישראלים במסגרת החוק לשנות את המבנה החוקתי של ישראל, זו המשמעות של המאבק למען מדינה לכל אזרחיה".

תמיכת בנסיגת צה"ל מרצועת עזה תוך הפקרת המתנחלים

ארגון בצלם תובע מישראל לפנות את כל ההתנחלויות משטחי יהודה ושומרון ולחזור לקו של ה- 4 ביוני 1967. פרופ' בילצקי, בעת שכיהנה כיו"ר הנהלת בצלם הציגה תפיסה מעניינת, כיצד צריך להתנהל פינוי ההתנחלויות. בראיון למגזיןChallenge חודשים ספורים לפני ההינתקות אמרה בילצקי בביטחון רב שהיא אינה מאמינה שרה"מ דאז אריאל שרון אכן יפנה את ההתנחלויות והיא אף הרהיבה עוז והתערבה על כך עם מספר מידידיה. בעניין זה אמרה את הדברים הבאים: "מה שאנו רואים בשטח אלה רק מלכודות של הינתקות, לא הדבר האמיתי. הסוגיה ברורה כשמש. אם הם באמת רוצים לפנות 7,000 איש הם היו צריכים לומר: 'חברים הנה ההזדמנות שלכם. ב-15 באוגוסט הפלאפונים שלכם, החשמל והמים ינותקו, הצבא יעזוב ואתם תצטרכו להגן על עצמכם".

במילים אחרות - פרופ' בילצקי, בהיותה יו"ר הנהלת בצלם, הרואה עצמו ארגון זכויות אדם, ממליצה לממשלת ישראל להפקיר את 7,000 המתיישבים היהודים לארגוני הטרור הפלשתינים, והיא מוסיפה ומציינת כדי לחזק את טיעונה, כי הצרפתים עשו כך בעת שנסוגו מאלג'יריה. תרחיש האימה הסביר, שבו ירצחו אלפי המתיישבים היהודים בידי ארגוני הטרור אם היה נסוג צה"ל ללא פינוים מהרצועה לא נראה כמטריד את יו"ר הנהלת ארגון בצלם דאז.

השאילתה שארגון בצלם מסרב להשיב עליה

ב-23 בדצמבר 2008 שלחתי את השאילתה הבאה למנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, ודוברת בצלם, שרית מיכאלי:

ביוני 2000 קיבלה הנהלת בצלם החלטה לעסוק בסוגיית זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים. מהי עמדת בצלם בסוגיה זו, וכיצד רואה בצלם את יישומה בפועל של "זכות השיבה"? למשל - האם ארגון סבור שבמסגרת "השלום הצודק" צריך לפרק את אוניברסיטת תל אביב ולהחזיר את קרקעותיה לתושבי שייח' מואניס? האם תושבים ישראלים יצטרכו לפנות את בתיהם ואדמותיהם עבור הפליטים הפלשתינים? האם ארגון בצלם סבור, שתושבים פלשתינים (למשל בחברון ובסילוואן) יצטרכו לפנות את בתיהם עבור תושבים יהודיים שהחזיקו בבעלותם אדמות בשטח הגדה המערבית?

האם ארגון בצלם סבור, שלמדינת ישראל אין זכות קיום כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שנקבע במגילת העצמאות וכי יש להקים מדינה אחרת תחתיה שתכלול את שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה?

אם בצלם תומך בהקמתה של מדינה אחת שתאגד את שטח ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה כפי שעולה מהתבטאויות אחדים מראשיו, מדוע הארגון תובע לפרק את כל ההתנחלויות בשטח הגדה המערבית (מעין "טיהור אתני" של יהודים) כולל מרכוש שלגביו אין מחלוקת שהיה בבעלות יהודית או שנרכש בהליכים חוקיים כדת וכדין?

על-סמך מה מבסס ארגון בצלם את הנחתו לפיה "פתרון של מדינה אחת" בגבולות ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה אכן יביא לקץ הסכסוך הישראלי - פלשתיני ולדו קיום בשלום בין יהודים לפלשתינים?

האם ארגון בצלם סבור, כי לאור המסורת השלטונית בשטחי הרשות הפלשתינית (וברצועת עזה שלטון הטרור של חמאס) "המדינה האחת" שתכלול את ישראל דהיום, הגדה המערבית ורצועת עזה תהיה מדינה בעלת שלטון דמוקרטי שיבטיח זכויות אדם לכול?

האם "המדינה האחת" צריכה, לדעת ארגון בצלם, לאפשר "זכות שיבה" גם לעשרות אלפי חברי המליציות הצבאיות של ארגוני הטרור הפועלים במחנות הפליטים בלבנון ובסוריה, כולל לפעילים הרבים בשלוחות אל-קאעידה (למשל - פתח אל-איסלאם ועסבת אל-אנסאר)? האם ארגון בצלם סבור, כי שיבתם של אלה לשטח ישראל תקדם את דו הקיום, את שלטון החוק ואת כיבוד זכויות האדם ב"מדינה האחת"?

ארגון בצלם בחר שלא להשיב לשאילתה זו וטעמיו עימו. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.

תאריך:  27/12/2008   |   עודכן:  28/12/2008
יהונתן דחוח-הלוי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
חכמת ההישרדות של "הג'והורי" - יהודים הרריים, התבססה על הרתעה שמאחוריה עמדה תפישת ביטחון שאופיינה בהתגייסות העדה כולה להגנה בפני תוקפנים, ותגובה פראית ואכזרית לכל תוקף.
27/12/2008  |  אבי גולדרייך  |   מאמרים
ככל שחשיבות נושא קטנה יותר, כן הדיון התקשורתי בו נרחב יותר. הנושא האחרון בתחום הפוליטי שכבש לעצמו מקום נכבד בתקשורת הוא הפריימריז של המפלגות "הגדולות", שהושלמו בשבוע שעבר. הדיון עסק בהיבטים הפחות חשובים. פרשיות רכילות קטנות, מי נכנס למקום "מכובד" ומי נדחק למקום ספק-ריאלי, מי תמך במי ומי ניסה להכשיל את מי, ורשימות-חיסול כמובן. הדיון כמעט לא נגע בטיבם של ההרכבים העומדים לבחירה, למעט ציטוטים חוזרים עד לזרא מדבריהם של הנחתומים שהעידו על טיבה המופלג של עיסתם. בוודאי שלא היה שום דיון במצעים ובעמדות המדיניות-חברתיות של המפלגות שבהן נערכו הפריימריז.
26/12/2008  |  דוד שחם  |   מאמרים
המטה העליון
26/12/2008  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
שבוע זכויות האדם שצוין החודש סיפק לארגוני זכויות האדם הזדמנות נוספת לחבוט בישראל על הפרות לכאורה של זכויות אדם ב"שטחים הפלשתינים הכבושים".
26/12/2008  |  עידו שטרנברג  |   מאמרים
בעם היהודי היו תמיד אנשי רוח, פילוסופים דגולים, סופרים מצוינים, מלומדים, חוקרים, רופאים, כנרים גאוניים, פסנתרנים בעלי שם עולמי, אנשי תיאטרון, אנשי קולנוע, אמנים, ורק במגזר אחד סבלנו תמיד מחסור חריף - במדינאים. בשנות הגלות הארוכות היה שר יהודי תופעה נדירה ביותר, ואם כבר נתמנה יהודי לשר במדינה כלשהי וצבר עוצמה, הרי שלא פעם הסיפור שלו נגמר לא טוב. עם הקמתה של מדינת ישראל השתנה המצב. לפתע היו לנו מיניסטרים מבני עמנו ובשנותיה הראשונות של המדינה היו ילדי ירושלים באים לרחוב המלך ג'ורג' לזון בהם את עיניהם כשהם יוצאים מישיבה של הכנסת, שהייתה ממוקמת מול קפה "טעמון", בבית פרומין שהיום הוא בניין-גרוטאה ההולך ומשחיר מפיח מכוניות, עד שאפילו את השלט המעיד על עברו כבר קשה לראות.
26/12/2008  |  עמוס גורן  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יוסי דר
המזימה של כחול לבן
איתמר לוין
המודיעין הזהיר, טראמפ התעלם
היום לפני
המחבל שנוטרל ונורה
ירה ונפגע [2016]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
תקלות אפשרויות במחשבי מק
כתיבת המומחים
תפקידן של האחיות הסיעודיות
יום הולדת
אופיר-תום ברכה 25/3
שגל יוסף 25/3
מוסק כרמי 25/3
בנט נפתלי 25/3
אורון חיים 26/3
חקלאי רן 26/3
פוגל משה 26/3
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il