|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפיתרון היחיד לטרור העזתי
|
דווקא עכשיו צריך לקום באומץ ולומר את האמת: הטרור העזתי לא ייפסק כל עוד נהיה תקועים בתפישה שמישהו אחר יעשה את העבודה במקומנו
|
|
אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו [פלאש 90]
|
|
|
|
|
עם יציאתו של צה"ל למבצע 'עופרת יצוקה' הבהירו דוברי הממשלה כי עכשיו הולכים עד הסוף, והמטרה היא לסלק אחת ולתמיד את איום הטילים ופצצות-המרגמה. סביר להניח שאלה הצהרות-סרק, כי יש דרך אחת ויחידה להשיג את היעד הזה, אבל לא נראה שהממשלה מתכוונת לעשות זאת.
שאלתם את עצמכם מדוע אין טילים משוגרים מערי יהודה ושומרון? למה כמעט אינם יוצאים משם פיגועי-תופת? האם התושבים המתגוררים שם 'מתונים' יותר או אוהבי-ישראל גדולים יותר? ואולי הרשות הפלשתינית מונעת זאת? לא ולא. אין ירי טילים מיהודה ושומרון, כי צה"ל נמצא שם ופועל בחופשיות בערים ובכפרים. אין כמעט פיגועי טרור, כי כוחות הביטחון שלנו מפרקים את קיני הטרור בעודם באיבם.
אל תקנו את השקר שאנשי ה'חמאס' הם הרעים והרשות הפלשתינית מייצגת את הטובים. גל הטרור הנורא ששטף את הארץ אחרי אוסלו ואחרי קמפ-דייוויד ב' הופעל בהכוונתה ובחסותה של אותה רשות פלשתינית. לא הועילו לנו כל המחאות, האיומים והפעולות הנקודתיות. הטרור דוכא רק כאשר צה"ל יצא למבצע חומת מגן, ובמחיר יקר של הרוגים ופצועים החזיר לידיו את השליטה הביטחונית ביהודה ושומרון. מאז אנחנו נהנים משקט יחסי.
"לא יהיו קטיושות"
רצועת עזה נהפכה למעבדת טרור גדולה מיד עם יציאתנו משם. ירי הטילים לא החל עם עליית החמאס לשלטון, אלא לפני שמונה שנים, כאשר הרשות הפלשתינית שלטה שם. כל עוד היינו בתוך הרצועה ושלטנו על ציר פילדלפי עדיין יכולנו להגביל את הטרור ולמנוע ממנו להתעצם. עם ה'הינתקות' איבדנו יכולת זו לגמרי, ובמהרה הייתה הרצועה ל'חמאסטאן' ולזרוע של אירן על גבולנו הדרומי.
קשה לומר שהתהליך הזה היה בלתי-צפוי. רבים וטובים זעקו עד שגרונם ניחר, שזו תהיה תוצאת הסכמי אוסלו. באותם ימים נעשו מאמצים אדירים לפקוח את עיני העם. יהודים יקרים עמדו ברחובות והתחננו "אל תיתנו להם רובים". הופיעו עיתוני-הסברה שכותרתם: "קטיושות באשדוד". אבל מקהלת ה'שלום' השתיקה את כל המחאות וזלזלה בכל האזהרות. "לא יהיו קטיושות מעזה", הכריז ראש-הממשלה אז, והעם חשב שאם הוא אומר, הוא מן-הסתם יודע.
חסד עשה עמנו הקב"ה שהתהליך האומלל הזה לא הושלם ביהודה ושומרון. לוּ היינו יוצאים גם משם, הייתה כל הארץ מותקפת בטילים. לא רק שדרות, אשקלון, נתיבות, אשדוד ואופקים, אלא גם ירושלים, תל אביב, בני-ברק, הרצליה, חולון, רחובות, כפר-סבא ונתניה. האזורים האלה נהנים משקט רק מפני ש"תהליך השלום" נעצר, תודה לה'.
על מחוללי תהליך אוסלו אפשר להתאמץ וללמד זכות. אולי זו הייתה נאיביות מטופשת, תקווה ילדותית, אבל הם סברו שחובה לנסות ולבחון כל סיכוי לשלום. אך אחרי שכולנו רואים את תוצאות הניסוי הזה ואיזו שפיכות-דמים גרם ה'שלום', מי שממשיך בדרך הזאת כבר לא יוכל ליהנות מלימוד-הזכות. זה כבר ממש פשע לא-יכופר והפקרות שאין לה אח ורע.
דווקא עכשיו, כאשר תושבי הדרום סובלים וחיילי צה"ל מסכנים את חייהם בעקבות ההרפתקנות של חמש-עשרה השנים האחרונות, צריך לקום באומץ ולומר את האמת: הטרור העזתי לא ייפסק כל עוד נהיה תקועים בתפיסה שמישהו אחר יעשה את העבודה במקומנו.
לא הרשות הפלשתינית ולא כוח זר יילחמו בקיני הטרור. הדרך היחידה להבטיח את השקט והביטחון היא לעשות ברצועת עזה את מה שכוחות הביטחון שלנו עושים ביהודה ושומרון. אולי אין זה ה"שלום" המצופה, אבל הדרך הזאת נותנת חיים טובים הרבה יותר גם לנו וגם לערבים. ניסינו את שתי הדרכים והתוצאות ברורות.
|
|
המאמר מתפרסם בגיליון 1148 של 'שיחת השבוע'.
|
|
| תאריך:
|
30/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
30/12/2008
|
|
מנחם ברוד
|
|
הפיתרון היחיד לטרור העזתי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מוחמד עבלרני
|
30/12/08 20:53
|
|
|
|
2
|
|
שרה.א
|
30/12/08 22:59
|
|
|
|
3
|
|
yglygl
|
30/12/08 23:47
|
|
|
|
4
|
|
מ.אלקרייאף
|
30/12/08 23:47
|
|
|
|
5
|
|
קורן נאוה,טבריה
|
31/12/08 07:51
|
|
|
|
6
|
|
סתם אחד
|
31/12/08 08:00
|
|
|
|
7
|
|
חב"דניקים משתמטים
|
31/12/08 08:21
|
|
|
|
8
|
|
הדודה קלרה
|
31/12/08 09:45
|
|
|
|
9
|
|
שי אלידע
|
31/12/08 10:07
|
|
|
|
10
|
|
שיחות הגאולה
|
31/12/08 12:24
|
|
|
|
11
|
|
ינוח
|
31/12/08 12:37
|
|
|
|
12
|
|
מגיב
|
31/12/08 13:04
|
|
|
|
13
|
|
הפגר מלך המשיח
|
31/12/08 14:02
|
|
|
ברק שוב על הסוס. אחרי חודשים רבים שתקפו אותו על גמגום ביטחוני והססנות - האיש שמונע מצה"ל להגיב, האיש שמתנגד למהלכי השרים להשיב לחמאס לגמולו - יכול שוב לחייך, ללכת את "צעידת נפוליון" ולהסביר לעולם באנגלית (לא מבריקה) על הישגי ומטרות המבצע - בעיניים בורקות ובקול תוקפני וסמכותי.
|
|
|
|
|
כמו תמיד, המשימה של ישראל בלחימה מול הטרור קשה יותר מהמשימה של הטרוריסטים עצמם. לא די בכך שאנו מסבים להם יותר אבדות, עלינו להיות יותר מדוייקים, ובניגוד להם – לא לפגוע במטרות אזרחיות; לא די בכך שאנו משמידים את מרבית היכולת הצבאית שלהם, עלינו להביא להפסקה מוחלטת של ירי הטילים; שידור חי של הפגיעות באזרחינו פוגע במוראל וביכולת העמידה שלנו, בעוד שידורי זוועה של הנפגעים בעזה פועל לטובתם, ואפילו אם נשיג ניצחון צבאי, לא נוכל להפיק ממנו תועלת ללא ניצחון הסברתי. אולם, חוסר השוויון החמור מכל הוא בכך שאם לאחר כל הלחימה הזו, הקורבנות, הנזקים והפגיעה בתדמיתנו, ראשי החמאס יצאו ממחבואם, יסמנו "וי" באצבעותיהם וימשיכו בפעילותם הרגילה (כלומר: אימונים, הברחת אמצעי לחימה וחינוך לשנאת יהודים), התוצאה הסופית שתסומן תהיה שוב – תבוסה לישראל. תבוסה שתתורגם מיד לחיזוק ההשפעה הפוליטית של החמאס באזור, לרבות במצרים, ירדן ובשטחי יהודה ושומרון. אפילו אם תופסק האש, זו תהיה הפסקה זמנית מאוד, אם להשגתה החמאס יהיה הצד עימו ידונו גורמים בינלאומיים בהשכנת הפסקת האש. את תמונת התבוסה, יעצבו כרגיל מאות המחבלים שישוחררו חלילה תמורת שחרורו של גלעד שליט.
|
|
|
|
|
שלום לך חלל לעתיד. יכול להיות שאתה משרת בשריון, הנדסה קרבית או חי"ר. קוראים לך אבי, עידן או אולי ארז. יש לך הורים, אחים אחיות, חברים ואולי אפילו חברה. כל אלה יתגעגעו אליך מאוד ויכאבו את מותך עד סוף ימיהם. אזרחי ישראל יעמדו דום לזכרך פעם בשנה ביום הזכרון, ותמונתך תופיע באותו ערוץ מצמרר בו מופיעים כל חללי מלחמות ישראל לדורותיהם ביום הזכרון.
|
|
|
|
|
מותר לכל אדם, גם אם הוא היסטוריון, להחזיק בדעות פוליטיות ומדיניות, אלא שהערבוב בין פוליטיקה והיסטוריה מסוכן מאוד. נכון שיש פרופסורים ואינטלקטואלים, אנשי רוח והיסטוריונים, הטוענים אין היסטוריה ללא פוליטיקה. אפילו פרופסורים ישראלים ידועי שם בעולם קבעו כבר מזמן שאין כל אפשרות לנתק בין הנטיות הפוליטיות של ההיסטוריון לבין ההיסטוריה שהוא כותב. למען ההגינות, קשה לנטרל את הפוליטיקה מן המדע בכלל, ודאי כאשר המדובר בעובדות היסטוריות שאינן נראות מכאן כפי שהן נראות משם. יחד עם זאת, אסור למתוח את החוט ההיסטוריה אל מעבר לסביר כי אז היא הופכת בלתי אמינה לחלוטין.
|
|
|
|
|
מזרחי הוא זה ההולך בשבת לבית הכנסת, מקדש על היין ולאחר מכן נוסע לים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
|
|
דן מרגלית
היה מזג אוויר נעים, ותנועה די דלילה אך שוטפת, ושתי חיילות שביקשו הסבר בקרבת נחל עוז, ומה לא היה? צה"ל - יוק  כי תמה המלחמה מול רוב רצועת עזה
|
|
|
|
|
אלי אלון
ביקרתי בימים אלה (אפריל 2024) בשני מוזאונים אלה בהפרש שעה האמינו לי אותם תכנים ואותם צילומים פחות או יותר דומים בשני המוזאונים. שניהם עוסקים בארגון האצ"ל מאז הקמתו עד פירוקו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
