בין המסעדות הרבות שפקדנו במרוצת השנה האחרונה יש אחת החביבה עלינו מכולן: "מל ומישל" התל אביבית (רחוב בן-יהודה 155) - בוטיק קולינארי מקסים, המגיש ארוחות מן האגדות. עם יד על הלב כאן המקום להתוודות: שום מסעדה אחרת לא הצליחה להשתוות אליה; לא ברמתה, לא באווירתה הקסומה ולא בשירות המעולה שלה.
"מל ומישל", טרטוריה איטלקית עם נגיעה ים-תיכונית, היא מסעדה קטנה ואינטימית בצפון העיר. בשל הביקוש הרב לשירותיה, מתקשה המסעדה לעמוד בהיצע הקטן שיש לה, וקהל מעריציה נאלץ, עדיין, להזמין בה מקום מבעוד מועד. כדי לספק את פניותיהם הרבות של אלה המתדפקים על דלתותיה, ניאותו בעליה לפתוח מעתה את מסעדתם גם בשבתות, מה שמקל מעט את הלחץ עליה.
ניר וימן ויוגב ירוס, החולשים על "מל ומישל", הם שני שפים עתירי-תהילה, שמאחוריהם ניסיון קולינרי עשיר במסעדות יוקרתיות בארץ ובעולם. עזר כנגדם משמשת מאיה, זוגתו של ניר, שעיצבה את המסעדה בקו רומנטי ואינטימי שובה-לב, עם דקורציה יפהפיה של וילונות-תחרה, ריהוט עתיק, מדרגות פנימיות בסגנון ארט-נובו, מפות צחורות על שולחנות-עץ יפהפיים, כלי-אוכל מסוגננים ותמונות מיניאטוריות מקסימות המקשטות את הקירות.
קולינריה משובחת
סעדנו בשניים, כשלמנת הפתיחה הזמנו מרק-אפונה עם קרוטונים, שהיה עשיר בטעמו ומשביע. כמנה עיקרית בחרה בת הזוג בניוקי א-לה-רומנה - מנה רומאית קלאסית של פסטה, על בסיס סולת אפויה בתנור, עם אגוזי-מוסקט טחונים. כותב שורות אלה הימר, בהצלחה, על פנה-ציידים - פסטה עם רצועות-פילה של עגל ברוטב-ציר, שהוגשה עם ירקות-שורש, כתף ושפונדרה-בקר. ללקק את השפתיים.
את הארוחה המשובחת קינחנו בטירמיסו מדהים, שהורכב מעוגת-שכבות של בישקוטים, אספרסו, גבינת מסקרפונה, קצף-ביצים, סוכר וליקר. אספרסו איטלקי כפול סייע בעיכול, כשלצידו הוגשה, כמנהג האיטלקים, גם כוס סודה. תמורת הארוחה הזוגית הטעימה שילמנו 308 שקל, כולל תשר עבור שירות מעולה; ובסולם האיכות מ-1 עד 10 לא התקשינו להעניק ל"מל ומישל" את מלוא הנקודות.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
