נדמה שהדבר העיקרי שדנים בו בימים האחרונים הוא מספרים. כמה ימים, כמה טילים, כמה פעמים נשמעה ההתראה, כמה חיילים גויסו, ועוד ועוד מספרים הנזרקים לחלל האוויר . ריבוי השימוש בהם ממחיש את מצבנו, וכן עוזר להבין מהר יותר את המתרחש ברצועה, בשדרות ובאזור עוטף עזה.
מתוך זה ניכר כי אנו מפסידים במספרים הכי חשובים בעולם: כמה פצועים והרוגים יש משני עברי הגבול. בתור עיתונאית אני חשה רוב הזמן כי אנשים אינם רוצים מידע אלא מבקשים מספרים. עיתונאים רבים מרחבי העולם המתקשרים אלינו או מגיעים למשרדנו מעוניינים בדבר אחד, עוד מספר שירשם או יאמר בכתבה שהם מכינים. כשעושים את החישוב המתמטי הפשוט בנוגע לפצועים והרוגים, אין ספק שהצד הישראלי מפסיד מכיוון שאצלנו המספרים נמוכים בהרבה (מי ייתן והם יישארו כך לעולם ועד...) ואז מתחילה הביקורת על הרג חפים מפשע בעזה, על אי הצדק המשווע, על ישראל כגוליית ועל עזה כדוד. לעניות דעתי אזרח אחד שנהרג ראוי כי תצא מדינתו להגן עליו, ובכל זאת, איך יתכן כי המספרים אצלנו נמוכים בהרבה?
הסיבות לכך מבחינתי הן ברורות. אנו האזרחים שנמצאים בעורף מחוזקים היטב על החזית שמגנה עלינו, אנו קשובים להנחיות פיקוד העורף וכן, כלי הנשק של הצד השני פחות טובים ופרימיטיביים ועל כן קשה להם לפגוע בנו. אולם באותה נשימה ראוי לציין כי מטרתם העליונה היא להרוג אזרחים ובנוסף, הם משתמשים באזרחים שלהם על-מנת לבצע ירי. בעוד אנו ממגנים את עצמנו לדעת על-מנת להגן על ילדים ואזרחים, הם משתמשים בהם על-מנת להגן על עצמם. המספר הנמוך אם כן, נובע מתוך הגנה שלנו ולא מתוך התחשבותם בנו. אצלנו, לעומת זאת, הצבא עושה ככל יכולתו על-מנת שלא לפגוע באזרחים, אך כשרוב הירי נעשה מתוך האוכלוסיה ברצועה, איך ניתן למנוע פגיעה זו? אינני בעד פגיעה בחפים מפשע לרבות נשים וילדים אך לצערי, בעיתות מלחמה, יש קורבנות וגם אנו זכאים לרטון על הרג אזרחים מהצד הישראלי שסבל זאת במשך 8 שנים.
שוב חזרנו לדבר במספרים. אז כן, יש מספר אחד שבו אנו מנצחים ואת המספר הזה יש להדגיש בכל דרך אפשרית! זהו המספר המייצג את מספר השנים שבו נאלץ העורף הישראלי לסבול, לחשוש, לחרוק שיניים ולקוות לטוב. התקווה הזו הפכה כעת למלחמה שכולנו מקווים שלא יהיו בה נפגעים, שתחלוף מהר ותביא עימה רוחות חדשות של תקווה ולא רוחות מלחמה. חיים נורמאליים שבהם 15 שניות הן סך הכל רבע דקה ולא יותר מכך; שהצבע האדום יחזור להיות צבע הכלנית ושמספרים יהיו כלי מתמטי ותו לאו. כולי תקווה שימים אלו יגיעו במהרה ועד אז נקווה כי ננצח בכל המלחמות, כולל מלחמת המספרים שנכפתה עלינו.