הטור של פריצי - סיפורה של חקירה

השנה הייתה 1993 כשנתגלה ליועץ המשפטי לממשלה שח"כ דדי צוקר ממרצ עומד בראש עמותה ("המועצה הציבורית לחילופי צעירים ונוער") שמקבלת המון כסף ממשרד החינוך, משרד שבראשו עמד השר אמנון רובינשטיין ממפלגתו. כשח"כ (מהרשות המחוקקת) מבקש ומקבל כסף משר (מהרשות המבצעת) קוראים לזה ניגוד עניינים. כששניהם באים גם מאותה מפלגה והח"כ מושך לעצמו כספים והוצאות מהעמותה הזו, יש לזה עוד שמות, אבל בדרך כלל משתמשים בהם רק נגד ש"ס ואנשיה.

לכשנתגלה לו הדבר, הורה יוסף חריש (היועץ המשפטי לממשלה בזמנו), לח"כ דדי צוקר להתפטר מייד מהעמותה הזו והורה לשר אמנון רובינשטיין לפטרו ממנה. חריש גם כתב להם שרק בגלל שזו הפעם הראשונה שדבר כזה מתגלה בכלל ומתגלה לגביהם הוא לא מעמידם לדין פלילי ומסתפק באזהרה חמורה, אבל הזהירם מפורשות מהסתבכות נוספת במעשים כאלה.

לא חלף זמן קצר ובהמלצת אמנון רובינשטיין הוחלף חריש ומונה לממשלה יועץ משפטי חדש (מיכאל בן יאיר).

שנה וחצי לאחר מכן, באמצע שנת 1995, התגלה כי זמן קצר לאחר שצוקר הופרד מהעמותה הראשונה והאהובה שלו, הוא מצא לו עמותה רדומה ומשותקת בשם "עודד ואיתי", הקים אותה לתחיה והלך עימה למשרד החינוך של ידידו וחבר מפלגתו אמנון רובינשטיין. לפתע הוזרמו אליו ולעמותה מאות אלפי שקלים. הכסף הזה הועבר אליו כ"מקדמה" על חשבון הזרמה מובטחת של כמה מליוני שקלים ( 6. לא קשור לשואה. סתם כסף) שבעזרתם העמותה שלו התחייבה לרכוש מניות של חברה עיסקית בע"מ שהחזיקה בבית ספר לצילום. זו הייתה תחילתה של הפרשה שנודעה בשם "קמרה אובסקורה".

תלונות למבקרת המדינה בן-פורת ולמשטרה הביאו לבדיקה ראשונית ואז נתגלה שח"כ דדי צוקר גם משך לעצמו משכורת נוספת (בנוסף לשכרו כח"כ) מהעמותה הזו. במילים פשוטות: השר אמנון רובינשטיין ממרצ הזרים ממשרד החינוך שבשליטתו כסף לחבר מפלגתו דדי צוקר לצורך "השלמת משכורת" ורכישת מניות. ברור שלא היו במשרד החינוך שום קריטריונים חוקיים להעברת הכסף הזה ובוודאי שלא לצורך רכישת מניות של עסקים פרטיים בע"מ. מבקרת המדינה (מרים בן-פורת) גם גילתה בינתיים שד"ר שמשון שושני, מנכ"ל משרד החינוך של אמנון רובינשטיין, אפילו הפקיד מראש בידי ח"כ צוקר מכתב עם הבטחה מפורשת למתן הכסף.

מישהו יודע איך קוראים לזה ברוסית?

בין לבין נתגלה כי משרד החינוך מממן עוד עמותה מוזרה בשם "חנוך". עמותה חינוכית מאד, שרק פרט אחד לא היה ידוע עליה לציבור: היא ישבה בבית המפלגה, על חבריה נמנו חברי הכנסת וראשי מפלגת מרצ והיא מימנה למעשה את פעילות נוער מרצ. על מייסדי עמותה זו נמנה גם ח"כ יוסי שריד. העובדות שנתגלו אישרו שמשרד החינוך בראשות השר אמנון רובינשטיין ממרצ העביר כספי מדינה לעמותה פוליטית-מפלגתית של צעירי מרצ הנמצאת בבית המפלגה ושבראשה חברי כנסת .

וכי צריך לפרט את רשימת החשדות והעבירות העולות לכאורה מהמעשה של העברת הכסף הזה, כולל חוקי מימון המפלגות?

רבים לא הבינו כיצד יתכן שהכסף עבר ממשרד החינוך לעמותות הפוליטיות הללו למרות מנגנוני הפיקוח של המשרד, פשוט כי לא ידעו שגזבר משרד החינוך באותם הימים, (ה"חשב", כמו שקוראים לזה בימינו), האיש שהיה אחראי למנוע הזרמת כספים בניגוד לחוק ובכל זאת חתם על הוראות התשלום גם לעמותה של צוקר וגם לעמותה של נוער מרצ, היה ניסן רז. ניסן הוא אביו של פעיל נחמד ובולט בזמנו ב"שלום עכשיו" ובצעירי נוער מרצ, מי שבעצמו היה מועמד לכנסת מטעם מר"צ ואח"כ גם נבחר כח"כ מטעמה: מוסי רז.
זה היה מקבץ יפה: משרד החינוך של השר רובינשטיין ממרצ העביר כספים לעמותות של המפלגה שלו וכסף לרכישת מניות ולתשלום משכורת לח"כ צוקר ממפלגתו, כשעל הוראות התשלום להזרמת הכסף זה חתום חשב משרד החינוך, האבא של מוסי רז, מועמד לכנסת ברשימת מר"צ יחד עם אמנון רובינשטיין ודדי צוקר עצמם. וכל זה התרחש והתחולל אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה כבר הזהיר מראש גם את רובינשטיין וגם את צוקר, והורה להם להתרחק מניגודי עניינים ומעיסוק עם עמותות וכספי המדינה.

אז כמו שומרי חוק נאמנים הם החליפו את היועץ המשפטי לממשלה וחזרו מייד לעסוק בעמותות.

בעקבות פיצוץ פרשת צוקר בתקשורת הוגשו תלונות ומשטרת ישראל נכנסה לתמונה. נאספו הראיות הראשונות והיה ברור למשטרה שיש לה ביד חומר מוצק ביותר. מסמכים, צ'קים, חשבונות בנק, תכתובות. אפילו לא היה צריך לטוס לקפריסין. הכל היה פה. חם וטרי.

על פחות מזה הלכו באותם הימים בכירי שס לכלא. אבל הם היו סתם מרוקאים בלי קשרים בפרקליטות.

הפרשה נחשפה בנובמבר 1995 והמשטרה הקימה צוות חקירה. המסמכים והראיות הועברו לחוקרים כבר בתחילת 1996, אלא שהמשטרה נתבקשה לעצור ולא קיבלה מהיועץ המשפטי לממשלה אישור לקיים חקירה או לזמן אליה את דדי צוקר, בנימוק שלפני בחירות לא מקיימים חקירות נגד פוליטיקאים. הבחירות היו קבועות אומנם רק לסוף מאי 1996, אבל מסתבר שלדעת היועץ המשפטי המכובד של הממשלה 5 חודשים לפני בחירות עוצרים חקירות ולא חוקרים בישראל חשדות נגד פוליטיקאים.

אלא אם הם מדברים במקרה רוסית.

מי שנזעק בינתיים לסייע בחשאי לחבריו היה ח"כ חיים אורון (ג'ומס). יו"ר צעירי מפלגתו נשלח בדחיפות להגיש תלונות כזב נגד חושפי הפרשה כדי להטרידם וג'ומס עצמו הפעיל לחצים בלתי פוסקים על צמרת המשטרה. אפשר להבין אותו. לא נעים לעמוד בראש מפלגה "טהורת כפיים" שעה שמתגלה ברבים שחברי הכנסת שלה עומדים בעצמם בראש עמותות שמושכות כספים מקופת המדינה וששר בכיר ממפלגתו נתפס כשהוא מזרים את תקציב משרד החינוך של מדינת ישראל לעמותות של המפלגה וגם לעמותה המסחרית של חברו דדי צוקר, שבעצמו נחשד הפעם גם בהוצאת כספים במצגי שווא ומירמה.

זה מצב לא פשוט. במפלגות אחרות זה נגמר בדרך כלל בכלא, אלא שדדי צוקר היה רגוע והתפאר בפני כל ש"מיכאל הבטיח לי שלא יעשה כלום עם החומר". הדברים הללו פורסמו גם בתקשורת. "מיכאל", להזכירכם, זה כבוד היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר. חברים.

החילוץ היה פשוט: דדי צוקר הועמד לדין בפני ועדת האתיקה של הכנסת, הודה ש"מעדתי" ונידון לנזיפה חמורה וקנס כספי. כשחוקרי המשטרה זימנו אתו לבסוף לחקירה, (רק אחרי הבחירות, כמובן), הוא שאל אותם בשלווה למה הם מבזבזים את זמנו. הם הסבירו לו כחוק במה הוא חשוד ואז, לנוכח פניהם הנדהמים, הוא הוציא מכיסו מכתב חתום מהיועץ המשפטי לממשלה בו היה כתוב כי "הריני להודיעך רשמית כי החלטתי סופית שלא להעמידך לדין".

מסתבר שעוד בטרם נתקיימה חקירת המשטרה ובטרם נחקר החשוד המרכזי, ובטרם הועברו מימצאים כלשהם או תיק החקירה ליועץ המשפטי לממשלה, כבר כתב ראש התביעה של מדינת ישראל והודיע ישירות לחשוד העיקרי שהוא מתחייב שלא להעמיד אותו לדין. אז מה יש למשטרה לחקור אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה כבר החליט ופסק בתיק הזה והודיע לחשוד מה התוצאה?

החוקרים עזבו כמובן את התיק בו ביום, וצוות החקירה פוזר.

אני מקווה שחוקרי המשטרה הצליחו לשכוח מאז את היריקה המשפטית הזו בפרצופם. אבל את כתם היריקה המלוכלכת הזו של ראש מערכת החוק בישראל על החוק אי אפשר יהיה לנגב לעולם מפרצופה של פרקליטות המדינה ששתקה והסכימה עם המעשה, גם אם כמה מבכירי הפרקליטות דאז הפכו בינתיים לבכירי השופטים.

לזכותו של דדי צוקר יאמר: הוא דיווח אמת כשהתפאר ש"מיכאל" הבטיח לו שלא יעשה כלום עם החומר נגדו.

אחרית דבר:

ערב הבחירות שהתקיימו בחודש מאי 1996 מרצ סילקה והעלימה את צוקר מרשימתה. במקביל, מתחילת 1996 ועד יום הבחירות מיהר אמנון רובינשטיין לקדם ולאשר העברת 91 מיליון שקל ממשרד החינוך לקופת עמותת "המכללה למינהל" וחודש לאחר שהודח וסיים את תפקידו כשר החינוך (יוני 96) הוא עבר לכהן בראשה, למרות היותו עדין ח"כ בוועדת הכספים ולמרות היותו מי שזה עתה העביר לעמותה הזו (בתפקידו כשר) 91 מיליון ש"ח. ניגוד עניינים ? צינון? הצחקתם אותי.

אז שר מעביר מהמדינה עשרות מליוני שקלים לעמותה ואח"כ עובר אליה ועומד מייד בראשה. מה לא בסדר, זימבבואה? בבוקר יושב אמנון רובינשטיין כח"כ בוועדת הכספים ומאשר מתן תוספת תקציב למשרד החינוך ואחרי הצהרים הוא פונה למשרד החינוך ומבקש תוספת תקציב לעמותה שלו. מה לא בסדר, ניגריה?

רק אחרי שעתירה שהוגשה נגדו לבג"צ עוררה זעזוע ושאלות קשות על מעשיו והתנהגותו, נזרק רובינשטיין מהעמותה הזו בבושת פנים. היום הוא בכיר ומרצה במכללה אחרת. הוא בטח מרצה טוב. יש רק לקוות שלא הוא מי שמעביר לסטודנטים החדשים את הקורסים על ניגוד עניינים והפרת אמונים.

ג'ומס, האיש שפעל בחשאי ובמסתור מול קציני המשטרה כדי לנסות ולהעליל על חושפי הפרשה, עדין עומד כיום בראש מרצ. כמה מקומות אחריו מועמד ברשימה שלו מוסי רז, בנו של הגזבר שהעביר את כספי משרד החינוך לעמותות של צוקר והמפלגה. וטוב שאת איווט ליברמן יעמידו לדין, כי אנו מדינה שומרת חוק.