News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 526,892  סלולר - 1,331,088
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
משתעממים בבית? זה הזמן לעשות משהו מועיל ולטפח גינה ביתית במרפסת או בחצר    כך תעשו זאת נכון
איתמר לוין
איתמר לוין
מה שמפריע ליעקב ליצמן הוא ההגדרות של מי שאין מנוס מלבודד אותם, ולא העובדה שאכן הציבור החרדי נפגע מן הקורונה בצורה קשה במיוחד - בין היתר באחריותו    לצד זאת, לרבים בתקשורת ובפוליטיקה...
לא הדליפה הראשונה [צילום: מארק שייפלביין/AP]
איילת פישביין  |  
מלבד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכינה את הקורונה בשם "הנגיף הסיני" והוקע על כך, מנהיגי העולם המערבי לא מצביעים על סין כאשמה במגפה    יש לכך סיבות רבות אחת המוזרות בהן היא שיתוף הפעולה...
צבאות יכולים לעזור [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
פרופ' סטיוארט כהן, מאיר אלרן
מדינות רבות משתמשות בצבאותיהן לצורך המאבק בקורונה. ניתן לאפיין חמש דרגות של שימוש כזה, וישראל מצויה בשלוש הראשונות    מעבר לשתי העליונות אפשרי רק במצבים קיצוניים ביותר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
מעצרים מנהליים גם בתוך הקו הירוק
[צילום: פלאש 90]

עמימות שמסוכנת לחירות
ענבל בר און
הרחבת מסגרת עבירת השוחד טומנת בחובה את הסיכון שתוצמד לאדם תווית פלילית של עבירת השוחד, אף שמעשהו אינו מצדיק את הקלון הרב הנלווה להרשעה בעבירה זו
לרשימה המלאה

סנקציית המעצר המנהלי
ענבל בר-און
מעצר מנהלי הינו אקט אשר קשה בחומרתו מעונש מאסר, אבל אפילו לא נדרש להוכיח, אפילו לא לכאורה (מה שצריך לגבי עצורים) כי האדם ביצע עבירה. די בכך שנשקפת ממנו סכנה עתידית
לרשימה המלאה

המיתוס של חוות הדעת הפסיכיאטריות
ד"ר דפנה כצנלסון בנק
הציבור הרחב כבר החכים. הוא אינו "קונה" בכל מחיר בכל מצב את חוות הדעת הפסיכיאטריות למרות הלהט האונגלי שבו מתנפלים עליה עורכי דין ומומחים בתחום בריאות הנפש
לרשימה המלאה

בצלם טוענת כי בשנה האחרונה בוצעו כ-548 מעצרים מנהליים בשטחי הגדה זה פסול, אולם ישנה תופעה פסולה יותר: אלפי 'מעצרים מנהליים' בתוככי הקו הירוק ארגון 'רופאים לזכויות אדם' עוד לא נתן על כך את דעתו...

>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
דוח בצלם מדווח על "ירידה במספר המעצרים המנהליים" (הארץ, 5.2.09). עם זאת, ולמרות הרושם שנוצר מארגוני השמאל ו/או מארגוני זכויות האדם אשר מזוהים עם השמאל, מעצרים מנהליים אינם מתקיימים אך ורק בגדה המערבית, בשטחי הכיבוש. מעצרים מנהליים, בהיקף גדול בהרבה, מתקיימים בתוך הקו הירוק, בתוכה של מדינת ישראל. ולא, אני לא מדברת על מעצרים מנהליים של פעילי ימין. אני מדברת על מעצרים מנהלים של אנשים אשר מעולם לא ביצעו עבירות, אבל חירותם נשללת בצורה החמורה, הקשה והכואבת ביותר, אך ורק משום אישיותם, אורחות חייהם, מחשבותיהם, רגשותיהם, עמדותיהם, יחסיהם עם סביבתם וכדומה.

אם עד כה התיאור שלי נשמע הולם את משטר החושך של רוסיה הסטליניסטית, אשר שולל חירות מאנשים בשל עמדות ש"מנוגדות לרוח המפלגה", הוא טועה. התיאור הזה רלוונטי לפה, לישראל.

מידי שנה מתבצעים בישראל כמה אלפי אשפוזים בכפייה (המספר נע בין 5000 ל 4000, בשנים מסוימות יותר, בשנים מסוימות פחות, וזאת לפי נתוני משרד הבריאות). זה פי 10, כמעט, ממספר המעצרים המנהליים עליהם בצלם (אם כי בצדק) כל-כך מלינה (מן הידיעה ב'הארץ' עולה כי השנה נעצרו במעצר מנהלי 548 פלשתינים). אשפוז כפוי הוא שלילת חירות ללא הליך משפטי, ועל-סמך החלטה של פסיכיאטר מחוזי, וזאת בהסתמך על "ראיות לכאורה" (שמועות, במילים אחרות), וכאשר יכולים לחלוף שבועות ואף חודשים עד ששופט (אם בכלל) דן בעניינו של האדם אשר חירותו נשללה באופן הזה.

עם זאת, השמאל הרדיקלי נלחם את מלחמתם של הפלשתינים, אך לא אמר מילה על תופעה חמורה פי כמה בתוככי הקו הירוק. האם זה משום שמאבק על זכותם של אנשים שלעיתים הם מדוכאים ומוחלשים יותר מכל אחד אחר אינו מקדם אג'נדה אנטי ישראלית, הוא אינו מוצא ביטוי במאבקי השמאל הרדיקלי?

אשפוז כפוי הוגדר ע"י השופט (בדימ.) מנחם אילון כ"אחת הצורות והמדכאות לשלילת חירותו של אדם" (ב"ש 196/80 מיכאל טולידנו נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 332). השופט (בדימ.) חשין הגדיר אשפוז כפוי " פגיעה בנימים העדינים ביותר בנפשו ובכבודו של אדם, הרחק אל-מעבר להגבלת החירות כשהיא לעצמה " (בש"פ 92/00 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נד(4) 240).

השופטת (בדימ.) סביונה רוטלוי ציינה בשנת 2000, בפסק דין אשר קומם עליה את המערכת הפסיכיאטרית (ע"ש 368/00 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מח 2000(3), 10129), את הדברים הבאים:

"נדמה כי אם משווה אני את מצבם של אסירים לעומת חולי נפש המאושפזים בכפיה, הייתי אומרת, כי מצבם של החולים קשה יותר, לא רק משום שלא עברו עבירות, אלא משום נטילת צלם אדם מהם עקב נטילת תרופות, שפעמים רבות שולל את יכולת הדיבור, החשיבה, הביטוי והתגובה".

סכנה לערכיה של חברה שוחרת חופש

אשפוז כפוי הוא מסוכן לדמוקרטיה (ולא רק לחירותם של הפרטים המהווים קורבן לאקט דרקוני זה), משום שהוא סותר סתירה בוטה את שני עקרונות היסוד אשר מאפיינים כל משטר דמוקרטי באשר הוא ביחסו לאזרחים: עיקרון החוקיות וחזקת החפות. עיקרון החוקיות קובע כי בכדי לשלול חירות יסוד מאזרח, על הפרמטר לשלילת החירות להיות ברור וניתן להגדרה מדויקת, וזאת בכדי שאזרחים יוכלו לערער על החלטה שלטונית אשר שוללת חירותם על סמך פרמטר שכזה.

כל אזרח יכול להתקומם כנגד טענה ולפיה "ביום X, בשעה X במקום X ביצע עבירת גניבה", תוך שהטענה מפרטת את טיב מעשיו, את החנות או הבית אליהם פרץ, את הכלים בהם השתמש ואת הדברים שאותם נטל ללא רשות. לעומת זאת, אף אזרח אינו יכול להתקומם כנגד טענה שהוא "מסוכן" או "חולה נפש". טענות אלו מעורפלות למדי, ועל כן אינן מאפשרות לאזרח אשר הרשות מייחסת לו 'תכונות' אלו – להעלות טענות נגדיות או לסתור זאת. דומה הדבר לשלטון קומוניסטי אשר טוען כלפי האזרח כי הוא "לא נאמן" או "בעל מחשבות רעות כנגד השלטון". כיצד, איפה, ניתן לסתור או להזים טענות מסוג זה?

עיקרון החוקיות נועד להגן על אזרח מפני סיטואציה שבה תישלל חירותו על סמך פרמטרים עמומים אשר לא ניתן להזימם או להגיב להם.

החוק אשר מאפשר אשפוזים בכפייה בישראל, הוא חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991, מאפשר לשלול (בדרך הקשה ממעצר) חירות של אדם אשר מתויג כ"חולה נפש" באם הוא "עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי".

קרי, אין כל הגדרה מדויקת לטיב הסיכון. עד כמה פרמטרים עמומים לשלילת חירות יכולים להיות מסוכנים לחירות ניתן ללמוד מהאופן שבו ועדות פסיכיאטריות ו/או בתי משפט נמקו את שלילת חירותם השרירותית של מי שקוטלגו כ"חולי נפש":

כך לדוגמא באחת הפרשות (ע"ש (ת"א) 1143/05 פלוני נ' היועמ"ש (טרם פורסם, ניתן ב 23.06.05)) נקבעה מסוכנותו של העורר באופן סתמי ("יש מסוכנות לעצמו בעיקר ובמידה פחותה לאחרים"), ללא שהוצג ולו ממצא עובדתי אחד אשר מפרש מסוכנות זו.

במקרה אחר של צעירה אשר טענה שהוריה מתעללים בה (ע"ש 1057/05 פלונית נ' היועמ"ש (טרם פורסם, ניתן ביום 4.4.05)), התעלמה האינסטנציה השיפוטית מטענה זו, היות ודובר במי שתויגה כ"חולת נפש" על כל הסטראוטיפים המשתמעים מכך (קרי, שכל מה שתאמר לא יחשב אלא כ"סמפטום" ל"מחלתה" ועל כן אין להאזין לדבריה). אותה צעירה עשתה ככל יכולתה שלא להימצא בביתה, והסתובבה ברחובות או לנה אצל חברותיה. שוטטותה ברחובות, שוטטות אשר ניתן כאמור לפי ההגיון לייחס לטענתה (הסבירה מאד) כי הוריה מתעללים בה הוצגה כ"סכנה לעצמה" שכן "היא עלולה ליפול לניצול" . המסוכנות לזולתה עוגנה ב"ממצא" אחד: נסיונה להדוף את אימה אשר פרצה לחדרה ללא רשותה, התנהגות אשר לולא דובר בצעירה אשר הוגדרה 'חולת נפש' הייתה חוסה תחת ההגנה שבסעיף 24 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המאפשרת לאדם להדוף את מי שפולש למקרקעיו, או תחת הגנת זוטי דברים במשפט הפלילי (ס' 34יז לחוק העונשין, התשל"ז – 1977) או האזרחי (ס' 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

במקרה אחר (ע"ש 384/00 (ת"א) פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית, דינים מחוזי, כרך
לג(1) 598) נומקה הארכת אשפוז כפוי של אדם כך: "מסתכסך עם מטופלים אחרים מה שמזמין תוקפנות כלפיו".

קריטריונים עמומים לשלילת חירות מובילים, אם כן, לעילות כליאה אבסורדיות וקפקאיות. לכך יש להוסיף את העובדה ולפיה אנשים אשר מתויגים כ"חולי נפש" נכלאים ללא שביצעו כל עבירה, על סמך השערות בדבר "מסוכנות עתידית", וקיבלתם מערכת כליאה אשר הקריטריונים להפעלתה דומים לקריטריוני שלילת החירות שבחשוכים שבמשטרים.

עמימות שמסוכנת לחירות

אחת לכמה זמן מתפרסמות בעיתונות כותרות אשר מתריעות על אשפוזים שרירותיים בכפייה. כך למשל פורסמה בשנת 1996 כתבה במוסף 24 שעות של 'ידיעות אחרונות' תחת הכותרת "אדם קם בבוקר ומגלה שעשו ממנו פסיכי" (רחל סופר, "אדם קם בבוקר ומגלה שעשו ממנו פסיכי", ידיעות אחרונות, 28.01.1996). מתוך הכתבה עולה כי סכסוכי שכנים או בני משפחה עלולים להוביל לפניה של אחד הצדדים בתלונה לפסיכיאטר המחוזי, כאשר הצד השני לסכסוך ימצא את עצמו, ללא התראה, מובל בידי שני גברתנים לבית חולים פסיכיאטרי, או כלשון הכתבה:

מ' הסתכסך עם דיירים בבניין. "בשעות הערב התפרצו לביתי שני בריונים ללא מדים. הם היו ז'לובים מוזנחים ולא מגולחים, וסירבו להציג תג או תעודה. הם אמרו לי שפסיכיאטר מטפל בי משום שאני חולה נפש וסובל מסכיזופרניה ומפארנויה, ולכן באו לקחת אותי להמשך בדיקה בהוראת הפסיכיאטר המחוזי. ניסיתי להתקשר למשטרה. זו הייתה הרגשה איומה: אני עומד בביתי שלי, מנסה להתקשר מהטלפון שלי, ואדם זר לחלוטין חמוש באקדח מתנפל עלי מאחור ולא מאפשר לי להתקשר. התנהל בינינו עימות פיזי. השניים גררו אותי, תוך בעיטות וחבטות בכל הגוף, למכונית מסחרית שהמתינה ברחוב".

הכתבה הציגה זאת כחריג לכלל, כטעות של המערכת, ולא כך היא. כאשר חוק מאפשר שלילת חירות אדם "בצורה הקשה והכואבת ביותר" על בסיס קריטריונים עמומים, אשר כל אחד יכול ליצוק לתוכם "מה שרק מתחשק לו", תוצאה כפי שהוצגה בכתבה זו אינה "תקלה במערכת" אלא פועל יוצא של חוקי המערכת, אשר מאפשרים, כאמור, שלילת חירות על סמך קריטריונים עמומים.

כלי לשיטור חברתי

גם המונח 'מחלת נפש' הוא מעורפל, ומהווה סל קיבול לעולם הערכים הסובייקטיבי של המאבחן ולתפיסות בדבר "נכון" ו"לא נכון" חברתי. במאה ה 19 נשים אשר גילו עצמאות מחשבתית וקיוו להשכיל וללמוד, ולצאת מד' אמות מה שתוכנן עבורן (רקמה, סריגה, נגינה בפסנתר ונישואין לגבר ממשפחה מיוחסת) הוגדרו כלוקות ב"אי שפיות מוסרית". באותה תקופה הוגדרו עבדים שחורים אשר ברחו מאדוניהם כלוקים במחלת נפש בשם "דרפטומניה". עד לא מזמן הומוסקסואלים הוגדרו כ'חולי נפש'. הגדרה זו בוטלה אך ורק משום שההומואים והלסביות התאגדו ונאבקו, מה שמוכיח יותר מכל כי תיוג פסיכיאטרי הינו פרי נורמות חברתיות יותר משהוא פרי פרמטרים "רפואיים" מדויקים (למעשה ההגדרה הפסיכיאטרית אינה עומדת כלל במבחנים של תקיפות ואכיפות ועל כן אינה יכולה להכנס לקטגוריה של "מדע").

לא מזמן כינה אלי ישי את ההומואים והלסביות "חולי נפש" (והמליץ לפוטרם מן השירות הצבאי בפרופיל 21). בתגובה השיבו לו חברי מר"ץ כי "הוא עצמו צריך להיבדק" וכי "משהו לא בסדר אצלו". השימוש בקטלוג הפסיכיאטרי לצורך השתקת דיעות פוליטיות שאינן נראות לך, מעיד יותר מאלף עדים כי הקטלוג הפסיכיאטרי אינו מדעי, אלא ניסיון לעגן באופן פסאדו מדעי נורמות חברתיות, ולהשתיק התנהגויות חברתיות אשר אינן נראות למאן דהו. היעלה על הדעת כי חבר כנסת ישתיק חבר כנסת אחר במילים "אתה חולה בסוכרת/יש לך בקע בחוליות הגב"? כמובן שלא. כי סכרת היא מחלה אשר ניתנת לאומדן מדויק (באמצעות מדידה מדויקת של רמות הסוכר בדם), כך גם בקע בגב. מחלות אמיתיות נשארות מה שהן, מחלות, ואינן משמשות לניגוח פוליטי של יריבים (לא משנה מאיזו עמדה). השימוש בקטלוג הפסיכיאטרי לצורך השתקת דיעות נוגדות מעיד כאלף עדים, כאמור, על האופן שבו ניסיון לכפות נורמות חברתיות מוצא לו עוגן ב"כאילו מדע" (אגב, בראשית המאה העשרים מאות אלפי עניים בארצות הברית עוקרו בשל היותם 'מורונים' ו'אימבצילים', עניין שנתברר כפסאדו מדעי בסופו של יום).

הגם שלא ניתן לחלוק על כך שישנם אנשים אשר בבירור איבדו קשר עם המציאות, היכולת לשלול חירות אדם ללא הליך ראיות מסודר, ועל סמכו של קריטריון "תלוי אופנה" כ"מחלת נפש" – מסכנת את דמותה של מדינת ישראל כמדינת שלטון חוק.

בלא חזקת חפות

הנה אם כן, החוק המסדיר אשפוזים בכפייה בישראל מנוגד לעקרון החוקיות, אשר דורש שכאשר רשות שוללת חירות מאדם, היא תעשה זאת על סמך פרמטרים ברורים, וזאת משום שהוא מאפשר שלילת חירות על סמך פרמטרים עמומים שהם "מסוכנות" ו"מחלה". החוק הזה מנוגד גם לערך יסוד חשוב נוסף בחברה דמוקרטית: חזקת החפות. קצב, לדוגמא, לא הועמד עדיין לדין למרות עדויות של נשים רבות מספור, מזמנים שונים, ממשרדי ממשלה שונים, כי הוא ביצע בהן מעשים מיניים בכפייה, בניגוד לרצונן. הוא אינו מועמד לדין למרות העדויות הרבות שכן במדינה דמוקרטית כל אדם חף מפשע עד שמוכח אחרת. כל אדם? לא אם אותו אדם, כאמור, מתויג כ"חולה נפש": החוק אשר מאפשר אשפוזים בכפייה במדינת ישראל מאפשר את שלילת חירותו של אדם אשר מקוטלג כחולה נפש, אם הוא "עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי", כלומר בלשון עתיד. בעוד עבריין, ולו הנתעב ביותר, אשר חשוד במעשים של רצח ואונס, לא ישב בכלא יום אחד, אלא אם כן הוכח מעבר לכל ספק סביר כי ביצע את המיוחס לו לאחר משפט ארוך, אם אדם מוגדר כ"חולה נפש" – ניתן לשלול חירותו על סמך מעשה משוער אשר הוא "עלול" (או שלא), לבצע כביכול בעתיד.

שלילת חירות על סמך פרמטרים עמומים, ואו על סמך אירוע עתידי שהוא אך ורק בגדר השערה, הינה המאפיין המובהק של משטרים טוטליטרים. שלילת החירות בתוככי הקו הירוק ממי שמתויגים כ"חולי נפש" עולה בהיקפה פי עשר, לפחות, על היקף שלילת החירות של פלשתינים במעצרים מנהליים.

ואיפה רופאים לזכויות אדם?

רופאים לזכויות אדם, אשר נלחמים בהפרת זכויות של פלשתינים בידי צה"ל בשטחי עזה והגדה, ובפגיעה בזכותם של עובדים זרים לקבל טיפול בתוככי הקו הירוק (נושאים ראויים כשלעצמם) אינם פוצים פה על האופן שבו מפרים עמיתיהם זכויות אדם בתוככי הקו הירוק, הגם שהיקפם של המעצרים המנהליים הפסיכיאטרים, עולה עשרות מונים על היקף המעצרים המנהליים של פלשתינים בשטחי הגדה המערבית.

אולי משום שלא מדובר בנושא כה סקסי, או שכרוך בהשמצת ישראל כפי שמעצרם המנהלי של פלשתינים הוא (וזאת מבלי להקל ראש חלילה בחומרה שבמעצר מנהלי, באשר הוא, גם לפלשתינים)?

תאריך:  06/02/2009   |   עודכן:  07/02/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מעצרים מנהליים גם בתוך הקו הירוק
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
ערבי הוא אדם כמו
7/02/09 18:50
2
האם כולם שייכים?
7/02/09 20:24
3
איתמר ש.
7/02/09 23:14
4
"פסיכיאטר מחוזי"
7/02/09 23:20
5
בני11
29/09/10 22:25
פורום: זכויות אדם כתוב הודעה
+
עו"ד שמעון הצדיק
19/08/19 18:02
 
הגלשנית
19/08/19 21:53
+
הלוי
10/12/15 07:02
 
ליצן חדש
18/12/15 06:22
+
רונן שלומאי
26/11/15 21:17
+
צורי
2/08/15 14:29
+
מזכיר נשכחות
2/08/15 14:03
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
בעצם ימים אלו משתמש ביבי, בקמפיין שלו, בכתבה לא ראויה שכתב ארי שביט על לבני. הכתבה אינה ראויה משום שהיא משתמשת בעדויות שמועה של אנשים אשר "מסרבים להזדהות" בכדי לצייר את לבני רע, וזאת מבלי שהובאה ולו דוגמא קונקרטית אחת.
06/02/2009  |  ענבל בר-און  |   מאמרים
בימינו מפותחת מאוד תודעת הצרכנות והאיסור להטעות את הצרכן. לכל מוצר מזון מצורפת תווית ובה מפורטים בפירוט רב כל מרכיביו. אבוי ליצרן שלא ידווח בדיוק על מרכיביו האמיתיים של המוצר. הוא צפוי לעמוד לדין ולשלם קנס כספי גבוה ביותר.
06/02/2009  |  מנחם ברוד  |   מאמרים
נסיקת המפלגה הכי חלולה בישראל (בסקרים), עד כדי היצמדות לליכוד - היא תופעה של הרס עצמי וקוצר זיכרון, הפוקדת את הבוחר הישראלי לקראת חגיגת הבחירות.
06/02/2009  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
אולי מרוב מאבקים לשוויון בין המינים והחשבת האישה שווה בין שווים שכחנו כי עדיין נותר לה מקום מרכזי בכל בית בישראל להכריע ולהשפיע על חינוך ילדיה.
06/02/2009  |  מירי סער  |   מאמרים
שבת פרשת בשלח נקראת שבת שירה, על שום שירת הים שבמרכזה, שאמרו ישראל לזכר נס קריעת ים סוף. בשירה זו נטלו חלק פעיל בנפרד גם הנשים, שיצאו בריקודים ובמחולות בעקבות מרים הנביאה, אשר לראשונה במקרא מופיעה כאן בשמה ובהנהגתה הלאומית הגלויה כנביאה.
06/02/2009  |  ציפי לידר  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   זכויות אדם  /  מי ומי  
רופאים לזכויות אדם נכנסים לרצועה  /  רובי שטיינברג
רופאים לזכויות אדם: לפתוח פרוזדור הומניטארי   /  רובי שטיינברג
רופאים לזכויות אדם דורשים מיגון לבדואים  /  רובי שטיינברג
עיקרון תום הלב  /  ענבל בר-און
פשעי מלחמה  /  ענבל בר-און
אמנסטי נגד מוסר הלחימה של צה"ל  /  יהונתן דחוח-הלוי
סיפורים חמים(72 שעות)
יואב יצחק
חשיפה: ההסכמות והמחלוקות
יואב יצחק
צוות המו"מ מנסח חוק יסוד חדש: ראש ממשלה, ראש ממשלה מיועד
היום לפני
רחל בלובשטיין
משוררת על שפת כנרת [1931]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
3 סיבות שיגרמו לך להיכנס לקורס היי-טק אחרי השחרור
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
יום הולדת
נחושתן עידו 18/4
שוב אביעד 18/4
לאופר-חסון רמה 19/4
שרון עמירם 20/4
פרוקצ'יה אילה 20/4
שרצקי צבי 20/4
שגיא חגית 20/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il