פנים מכוערות במראה

אין שום צורך לחשוף את פניו המצולקות של הישראלי המצוי. במראה הציבורית, שלעולם אינה משקרת, הן גלויות לעין כל. יש רק צרה אחת: לא נמצא, עדיין, מישהו, אפילו לא מומחה לפלסטיקה, שיעלה בידיו לתקן את ארשת הפנים המעוותת הזו.

בינתיים פוגעות הפנים המצולקות לא רק באותם ישראלים שאינם מוכנים להסכין עם רוע הגזרה. הן גם מזיקות לתדמיתה של המדינה עצמה, כפי שהיא מצטיירת בעיניהם של מי שנקלעים אליה מבחוץ.

סוד גלוי הוא שכל אימת שאין המדובר בארבעת קירות-ביתו - נמנע הישראלי המצוי מלשמור על ניקיון סביבתו הקרובה. חצר-ביתו, המגרש והרחוב שלו שוקקים אשפה וטינופת, וצואת-כלביו מתגוללת לה, חופשי חופשי, בכל מקום, כשבעליהם כלל אינם טורחים לאסוף אותה.

פול ווליום

הישראלי המצוי גם נעדר תרבות-דיבור. בדו השיח הוא מרעים בקולו, נכנס לדברי חברו, ובמקום לשמוע - מבקש רק להשמיע. גסות הרוח שלו באה לידי ביטוי מיוחד בדיאלוג הציבורי, המתנהל, חדשות לבקרים, באמצעי התקשורת האלקטרוניים. בטלפון הנייד שלו הוא דואג לשתף בשיחותיו את כל מי שרק חולף על פניו. מקלט הטלוויזיה הביתי שלו פתוח ב"פול ווליום" גם בשעות המנוחה המקובלות. ואילו במסעדות, בבתי-קפה ובאולמות האירועים לא ניתן לנהל שיחה לשמה, רק בשל הרעש, מחריש האוזניים, הבוקע ממכשיר ההקלטה, מעמדת ה"די.ג'יי", או מבימת התזמורת.

במקום העבודה לא יודע הישראלי המצוי לפרגן לזולתו. האגוצנטריות ויצר התחרות החולני שלו, פשוט מעבירים אותו על דעתו. גם אורחות הנימוס הן ממנו והלאה. צעיר לא יטרח לקום בפני זקן באוטובוס; הוא גם לא יעמוד בתור, יידחף אליו, ולא יהסס לדאוג ל"ממלא-מקום", כדי שישמור לו עליו עד שיחזור מענייניו השוטפים.

שיקפצו לו

נוכח התנהגותו הנלוזה של הישראלי המצוי, נאלץ אפילו מי שהוא נכה לחוש את עצמו מושפל, כאשר זה לא יהסס לתפוס את מקום החניה שלו, המיועד מטבע הדברים, רק בשבילו. במבני הציבור השונים הוא גם אינו זוכה לנגישות הראויה למצבו, כי לאיש הרי לא איכפת ממנו.

הנהג הישראלי המצוי כובש בכביש את הנתיב השמאלי, המיועד לעקיפה, זוחל בו ומותיר אחריו שובל ארוך של מכוניות; הוא אינו מאותת, חוצה קו לבן, עוקף בפראות ואינו ממתין במעבר החצייה עד שיחצו אותו הולכי הרגל. הוא גם מצפצף על תמרור זכות הקדימה ואפילו על הרמזור האדום.

וגם כשייצא את גבולות הארץ, חזקה על הישראלי המצוי שידאג להפגין ברבים את נוכחותו האגרסיבית. כרטיס הטיסה, שאותו רכש בכסף מלא, הרי מקנה לו פריווילגיה לעשות במטוס כבתוך שלו. ושיקפצו לו צוות האוויר וכל אותם תיירים אומללים שנאלצים, בעל-כורחם, לחזות במעלליו.