זהירות, גניבת זהות! <br>

פרשת העוקץ האחרונה שבמסגרתה גנב אילן קופרמן-סגל מרכב חברת ברינקס כ-4.7 מליון ש"ח, מעלה לתודעת הציבור תעשיה שלמה של גנבת זהויות, של אנשים פרטים וגופים עסקיים לצורך ביצוע מעילות או הפקת תועלת אישית.

המקרה האחרון של הברינקס בו עבריין הצליח להשיג תעודת זהות של אדם אחר, התחזה לו וגנב כספיים בהיקפיים של מיליוני ש"ח אינו הראשון ובוודאי שלא האחרון. על-פי הערכות אמריקאיות נאמד הנזק הכספי שנגרם לצרכנים, משווקים, יצרנים, חברות אשראי ומוסדות פיננסיים, עקב גניבת זהויות,בשנת 2002, בארה"ב, כ-8.75 מיליארד דולר, והנזק החזוי בשנת 2003 נאמד בכ-24 מליארד דולר.

לפי דווחי ה-FBI ושלטונות אכיפת החוק בארה"ב ובאירופה סוג הפשע המתפתח בשיעור המהיר והנרחב ביותר הינו גניבת זהות. גם בישראל, ככל שהמיתון עמוק יותר ואנשים מאבדים את מקומות העבודה, מתרחבת תעשיית ההונאה וגניבת הזהויות לשורה של מעשים מרמה, גניבה ועוד.

במסגרת המאמר יוצגו הסוגים השונים של גניבת זהויות, דרכי פעולה של גונבי זהויות, וכיצד אנשים פרטיים וחברות יכולות לצמצם את הסיכון לגניבת זהות וכן דרכי התמודדות נגד התופעה.

מהי גניבת זהות

גניבת זהות או בשמה האחר הונאת זהות מתרחשת כאשר אדם באופן מכוון משתמש או מנסה להשתמש במידע או במסמך אישי של אדם אחר, על מנת להשיג כסף, סחורות, שירותים, או כל דבר אחר שיש עבור המבצע תועלת אישית וזאת ללא הרשאה כתובה או הסכמה של בעל הזהות. לעניין זה תועלת אישית יכולה להיות גם במקרים של ניסיון להתחמק מרשויות החוק, בריחה מהארץ באמצעות דרכון מזויף, קבלת מידע במרמה ועוד.

מקובל להבדיל בין 4 סוגים של גניבת זהות:

א. התחזות: מצב בו גנב הזהות משתמש בתעודות או במידע של הקורבן לצורך קיום "חיים חדשים" לצורך הפקת תועלת אישית. פרשית ברינקס הינה דוגמא מצוינת להתחזות לאדם אמיתי נקי מרבב לצורך קבלה לעבודה וביצוע גניבה בכיסוי. במקרים אחרים גונבי זהויות מתחזים לאנשים אמיתיים שהם בעלי מקצוע כגון: עורך דין, מהנדס רופאים ויועצים אחרים לצורך קבלת שכר טרחה או כחלק ממעשה מרמה.

במקרים אלו במידה ותתבצע בדיקה במאגרי מידע שונים יעלה כי אכן קיים אדם כנ"ל בעל רשיון לעסוק במקצוע. בתקופת העליה הגדולה לארץ ממדינות חבר העמים התברר כי בחלק מהמקרים אנשים גנבו זהויות של יהודים שלא עלו ארצה לצורך עליה לישראל וקבלת סל הקליטה.

ב. גניבת זהות פיננסית: מצב של שימוש בתעודת זהות השייכת לאחר, לצורך פתיחת חשבון בנק. בדרך זו יכול גנב הזהות לקבל אשראי והלוואות שאין בכוונתו להחזירן, לתת צ'קים ללא כיסוי וכד'. במקרים רבים נעזרים בגניבת הזהות הפיננסית לצורך פתיחת חשבון בנק ומשיכת כספיים שהתקבלו מביצוע פעילות מרמה. דרך זו יוצרת למעשה מסך שמונע את איתור מבצע העבירה.

ג. גניבת זהות קרימינלית: גנב הזהות מספק מידע של הקורבן במקום את שלו, כאשר הוא נדרש לספק זאת מכוח דרישה של רשויות החוק. במקרים אלו עיקולים, קנסות, צווי מעצר או צווי הבאה יגיעו לקורבן ולא לעבריין. במקרה שעיאע לאחרונה נעצר נהג על עבירה של נהיגה במהירות מופרזת. הנהג הציג תעודת זהות מזויפת עם תמונתו ופרטים של בעל הרכב. השוטר רשם דוח לבעל הרכב האמיתי שתעודתו נגנבה. גנב הזהות לא אותר עד היום.

ד. גניבת זהות עסקית/מסחרית: גניבת זהותם של ארגונים בדומה ליחידים, בעיקר על ידי שימוש בפנקסי צ'קים ומספרי חשבון של הארגון, כביכול בשם הארגון. מקרי עוקץ רבים שהתרחשו לאחרונה בישראל פונים לספקים תוך התחזות לבעל תפקיד בחברה אמיתית ומבקשים משלוח סחורות למחסן חדש שפתחה החברה. לאחר קבלת הסחורה נעלמים הנוכלים.

דרכי הפעולה של גנב הזהות

לצורך התגוננות יעילה בפני מצב של גניבת זהות יש ללמוד את דרכי הפעולה של גנבי הזהויות. להלן פירוט של מספר שיטות שכיחות:

- גניבת תעודות זהות, דרכון או תעודות אחרות.

- גניבת דואר המכיל מידע אישי של הקורבן

- חיפוש מסמכים הכוללים מידע אישי בפחי הזבל (השכונתיים או של החברה).

- האזנה לשיחה המתבצעת במקומות ציבוריים, בה מועברים פרטי מידע אשי.

- התחזות לעובד מדינה, איש החוק, או לנותן שירותים בשיחת טלפון או בדואר אלקטרוני ובקשת נתונים אישיים לצורך אימות ובקרה.

- גניבת מידע מטפסים שונים המכילים פרטים אישיים, שמולאו על ידי הקורבן, כגון: טופס בקשת הלוואה, טופס בתיק קופ"ח, טופס הרשמה לבית הספר או טפסים שמולאו בעת קבלה למקום העבודה.

- גניבת מידע ממחשבים אישיים, ובמיוחד מאלו שאין בהם מערכת הגנה על קבצים, וכן מאתרי אינטרנט (כגון: אתר "חבר'ה") בהם נתוני מידע אישיים מגוונים אודות אנשים רבים.

- איסוף מידע מחברים אישים, חברים לעבודה, קרובים ומכרים.

התגוננות יחיד בפני גניבת זהות

להלן שורה דרכים לצמצום הסיכון לגניבת זהות יחיד:

- שמור על תעודות אישיות במקום מאובטח ככל האפשר מגניבה.
- הימנע ככל האפשר מהשארת תעודות זהות אצל שומרים.
- אל תמסור מידע אישי בטלפון, אלא לאחר שוידאת כי מעבר לקו אין מתחזה.
- הקפד לא לזרוק מסמכים בעלי מידע אישי לזבל.
- השמד מסמכים המכילים פרטים אישיים אשר אין בהם עוד צורך, כגון: הסכמים משפטיים, מסמכים רפואיים, תעודות ישנות וכל חומר ממנו ניתן ללמוד מידע אישי.
- בדוק את חשבונות כרטיסי האשראי חודש בחודשו ואמת את ההוצאות.
- בדוק באופן תכוף את חיובי הבנק וכן פירעון של צ'קים בחשבונך.

התגוננות ארגונים בפני גניבת זהות

המעילה בברינקס ממחיש עד כמה חשופים ארגונים להונאות הנגרמות כתוצאה מגניבת זהות. להלן שורה דרכים לצמצום הסיכון לגניבת זהות בארגונים:

- ביצוע בדיקות רקע מקיפות על עובדים חדשים בעמדות רגישות טרם העסקתם.
- ביצוע אימות הזהות של העובד באמצעות הצגת תמונה למעסיקים קודמים או באמצעות פניה ישירה לטלפון הרשום על שם בעל התעודה.
- שימוש בבדיקות פוליגרף לעובדים בעמדות רגישות.
- הנפקת תגי זיהוי עם תמונה לעובדים.
- שימוש במספרי עובד במקום במספרי ת"ז לצורך קטלוג עובדים ברשימות.
- קיום תדריכים לצוות העובדים בנושא משלוח נתונים רגישים באמצעות פקס, דואר אלקטרוני וטלפון.
- ביצוע בדיקות עם ספקים ולקוחות בכל בקשה חריגה לשינוי פרטי הקשורים אליהם כגון: כתובת, חשבון בנק, וכד'.
- קיום נהלים לביטול הרשאתו של עובד שעוזב או מפוטר מהארגון.
- בדיקת קיום נהלי אבטחה פיזית, אבטחת מידע ואבטחת סודיות, בארגון.

ההתמודדות המערכתית עם תופעת גניבת הזהות

בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות רבות המאפשרות את זיהוי האדם על-ידי מאפיינים פיסיולוגים מיוחדים בגופו, כגון: טביעת אצבעות, גיאומטריה של כף היד, תווי פנים, טביעת קול וזיהוי על-פי קשתית העין. טכנולוגיות אלו המכונות אמצעי "זיהוי ביומטרים". מטרתן העיקרית היא להגביל ככל האפשר את האפשרות לגניבת זהות או זיופה. פתרונות אלו מיושמים במערכות ממשלתיות במדינות רבות וכן במערכות פיננסיות.

יישום הפתרונות בארה"ב למשל מלווה בחקיקה נמרצת הן ברמה המדינתית והן ברמה הפדראלית. חלק משמעותי מן הפעילות בישראל נעשה במסגרת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ובועדות המשנה לענייני אינטרנט. הוועדות עוסקות בהכנת הצעת חוק לחתימה אלקטרונית ולחקיקה שתחייב זיהוי ביומטרי במערכות ממשלתיות. כמו כן, יהיה שימוש בעתיד הקרוב בתעודות זיהוי חכמות שיחליפו את תעודת הזהות המוכרת שהוכחה במקרים רבים כניתנת לזיוף בנקל.

הבנקים להם חלק חשוב ביותר בנוגע לצמצום תופעת גניבת הזהות משקיעים בתקופה האחרונה יותר ויותר משאבים בתחום אבטחת המידע. בנק ישראל דורש מהבנקים לנקוט צעדים סבירים לאימות זהותו של פותח החשבון, לאמת פרטים מול מרשם אוכלוסין ומול מאגרי מידע אחרים. לאחרונה הוציא גם המפקח על הבנקים הוראה המחייבת זיהוי אישי של משתמשי מערך טכנולוגיית המידע.

גניבת הזהות אינה עניין של מה בכך לקורבנות. הקורבנות לא צריכים רק להוכיח שנפגעו, אלא גם אחראים על תביעת זהותם מחדש. תהליך זה יכול לקחת שנה ואף שנתיים ובעצם מדובר באובדן זמן וכסף עקב היעדרות מהעבודה.

בדיוק על בעיות מסוג זה אמור לענות ביטוח גניבת זהות, שהוא נישה חדשה יחסית בתחום הביטוח. הביטוח לא מכסה את הנזקים שעשויים להיגרם לקורבן הזהות, אך הוא מפצה על הזמן והכסף האובדים בעת שהקורבן עובר את התהליכים הבירוקרטיים והחוקיים בדרך להשבת זהותו.

החוק למניעת גניבת זהויות

מדינת טנסי שבארה"ב השלימה עם עובדת היותה מובילה בתלונות על עבירות גניבת זהות. בשנת 1999 נחקק החוק למניעת גניבת זהויות שמטרתו היא להלחם בתופעה, ולאפשר טיפול הולם לקורבנות. להלן קטעים רלוונטיים מהחוק:

- יוקם מרשם של קורבנות פוטנציאלים (שחושדים כי זהותם נגנבה) לגניבת זהויות ו"קו חם" לתלונות. מטרת המרשם היא שלמוסדות פיננסים יהיה מאגר מידע לגבי פרטי זהות חשודים.

- כאשר אדם מדווח לרשויות החוק על אפשרות של גניבת זהותו, על רשויות החוק לידע את האדם לגבי המרשם וה"קו החם". במקרה בו גנב הזהות מורשע בהתאם לחוק, על בית המשפט לציין ברשימותיו כי הקורבן לא ביצע את העבירות המיוחסות לו.

- העבירה נחשבת כמבוצעת באותו המחוז בו נעברה, ללא קשר למיקומו של גנב הזהות.

גניבת זהות אינה חלה במקרים בהם:

א. מושג מידע באופן חוקי לגבי אשראי במקרה של "מוטב" המבקש לברר יכולת כיסוי צ'ק או העברה בנקאית לזכותו.
ב. מטעמי אינטרס בטחוני.
ג. כאשר נדרש הדבר מטעם רשויות החוק בעזרת צווי מעצר, הבאה וכד'.

- מי שנגרם לו הפסד כתוצאה מגניבת זהותו, קיימת לו עילת תביעה כנגד גנב הזהות.

- על חברת אשראי הבוחנת מתן אשראי ללקוח לוודא כי הלקוח אינו לקוח בעייתי. לצורך כך עליה לבדוק את המידע שניתן לה מול "מרכז מידע על לקוחות", שיוקם לצורך כך. במידה וידוע לחברת האשראי כי קיים לקוח בעייתי עליה לדווח על כך למרכז המידע על לקוחות בכדי שזה יעדכן את הנתונים לגבי הלקוח.
________________
- רו"ח עופר אלקלעי שותף תחום החשבונאות החקירתית במשרד פאהן קנה ושות'. מחבר הספר הונאות ומעילות פיננסיות, יו"ר הפורום לביקורת חקירתית של לשכת רואי חשבון.