הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   בחירות/מפלגות   מדיני/פוליטי     |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה:    |    הגדל גופן    הקטן גופן
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
נחלי הדם שהאיסלאם משאיר אחריו
22/09/2012   |   נורית גרינגר
 
 
 
הַנַּקְדָן 
22/09/2012   |   שיבולת ברזני
 
 
 
ברכות לשנה הבאה
22/09/2012   |   אליקים העצני
 
 
 
תנובה הקימה צוות לבלימת התפתחותה של טרה
21/09/2012   |   אילנית חיות
 
 
 
במוסקבה של פוטין
21/09/2012   |   עמוס גורן
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
איתמר לוין News1.co.il  |  תגובות
הערות למחרת בחירות
[צילום: פלאש 90]

הבחירות דחקו הצידה את הבעיה הבוערת ביותר: המשבר הכלכלי. כעת חובה להפנים ולהבין: המשבר כאן, הוא עומד להכות בנו במלוא עוצמתו ואין לנו אפילו דקה אחת לבזבז על משחקי כבוד, אגו, כסאות ותיקים

על ממשלת אחדות, המשבר הכלכלי, ציפי לבני, שמעון פרס, שיעור ההצבעה, שיטת הבחירות והמשך ההטיה בתקשורת

> הכרעה ברורה


> המשבר הכלכלי (1)


> שמעון פרס


> ציפי לבני


> מפלגת העבודה


> שיעור ההצבעה


▪  ▪  ▪
ממשלת אחדות (1)

זה נשמע יפה מאוד, אבל מעבר לשאלה האם זה מעשי - האם זה כדאי? האם הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו ואולי גם העבודה באמת יכולות לשבת באותה ממשלה? מה יקרה כאשר יהיה צורך להחליט למשל על מו"מ עם סוריה? או על מחוות לאבו מאזן? או על שחרור אסירים? או על פינוי מאחזים?

אם ממשלת אחדות תצטרך להתמודד עם סוגיות מדיניות, ימיה יהיו קצרים מאוד. יש לה יותר סיכוי, אם הגישה תהיה זו שהצעתי בתחילת השבוע: התמקדות בענייני פנים ובראשם הבטחת שלטון החוק והעלאת רמת החינוך. גם המשבר הכלכלי, ללא ספק הנושא הבוער ביותר שעל סדר היום, יכול לייצר מתווה של הבנות, כי בסך-הכל - אין הבדלים גדולים בגישה כלפיו.

לכן, אם הולכים על ממשלת אחדות, צריך קודם כל להסכים מהן המשימות העיקריות בהן תטפל. משום שאם הנושא המדיני ימשיך לעמוד בראש, היא לא תוציא את ימיה אלא רק תסתבך באין-ספור מריבות פנימיות.

ממשלת אחדות (2)

לממשלה של הליכוד, קדימה ואולי גם העבודה יכולה להיות עוד מטרה חשובה מאוד: לבלום את אביגדור ליברמן. האיש הזה מסוכן לדמוקרטיה, הן בשל איבתו הבלתי-מוסתרת למערכת בתי המשפט והן בשל גישתו הגזענית כלפי ערביי ישראל.

ההיסטוריה מלמדת, שכוחות כאלו עולים לשלטון כאשר הכוחות הדמוקרטיים מפוצלים. הם לא תמיד צריכים רוב מוחלט; די בכך שיהיה להם רוב יחסי ושמולם יתייצב מחנה דמוקרטי חלש מדי. בשום מקום לא כתוב, שראש הממשלה הבא צריך/ה להעדיף את 15 הח"כים של ליברמן על פני ה-13 של ברק.


הכרעה ברורה

בניגוד למה שמנסים לפמפם לנו מאז אמש, בבחירות אתמול הושגה הכרעה ברורה. רוב הציבור רוצה ממשלה ימנית. אפשר אפילו לומר, שהתוצאות הללו מצביעות על בגרותו של הבוחר הישראלי, שהצביע לפי מצע ולא לפי מועמד. במילים אחרות: הבחירה הייתה בין שתי דרכים ולא בין שלושה מועמדים, כי מדובר בבחירות פרלמנטריות-יחסיות ולא בבחירות אישיות לראשות הממשלה.

חוזרים למצב הרגיל

הטבלה המצורפת מתארת את חלוקת יחסי הכוחות בין גושי הימין והשמאל מאז 1981. זוהי חלוקה די סכמטית, המצרפת את כל המפלגות הדתיות לימין, ואת מפלגות המרכז והמפלגות הערביות לשמאל. התמונה ברורה מאוד: למעט הכנסת היוצאת, הפער בין הגושים היה תמיד 7-4 מנדטים. כלומר: 95% מהציבור מצביעים לאותם גושים, ורק 5% מתלבטים באמת ומשנים את הצבעתם, וזה מה שגורם מדי פעם למהפכים. מבחינה זו, מה שקרה אתמול הוא חזרה לדפוס הקבוע ב-28 השנים האחרונות.

[צילום: AP]

המשבר הכלכלי (1)

הבחירות דחקו הצידה את הבעיה הבוערת ביותר: המשבר הכלכלי. לא רק שהן תפסו את הכותרות ותשומת הלב, אלא שהבחירות גם יצרו אשליה של שפע בשל מאות המיליונים ששפכו המפלגות. כעת חובה להפנים ולהבין: המשבר כאן, הוא עומד להכות בנו במלוא עוצמתו ואין לנו אפילו דקה אחת לבזבז על משחקי כבוד, אגו, כסאות ותיקים. חייבים להקים ממשלה במהירות הרבה ביותר, להעביר תקציב ולהתחיל לטפל במיתון, האבטלה, הגרעון, הצניחה בהכנסות המדינה, הירידה בייצוא וכל יתר מרכיבי המשבר.

המשבר הכלכלי (2)

לא שזה מאוד משמעותי מבחינה מעשית, אבל יש לזה בהחלט משמעות מבחינה סמלית. הממשלה הבאה חייבת להיות קטנה ככל האפשר במספר השרים, נטולת שרים בלי תיק וללא סגני שרים. כל משרה מיותרת כזו עולה לנו כמה מיליוני שקלים בשנה, ואין זה מוסרי לדרוש מהציבור הקרבה בעוד הפוליטיקאים חוגגים כאילו אין מחר. מאותה סיבה, צריך לדחות את בניית בית ראש הממשלה החדש. תראו לנו שאיכשהו גם לכם המשבר מזיז.

שמעון פרס [צילום: יותם פרום]

שמעון פרס

נא לא לשכוח, שנשיא המדינה הגיע לתפקידו הנוכחי הישר מתפקידו כשר בכיר מטעם קדימה. האם הפוליטיקאי הוותיק ביותר בישראל יכול להתנתק כמעט בבת אחת ממה שעשה ב-60 השנים האחרונות? האם הוא יכול לשכוח בזכות מי נבחר לתפקידו הרם? הנה הוכחה לכך שרצוי מאוד לקבוע תקופת צינון משמעותית בין תפקיד פוליטי לבין תפקיד הנשיא.

שיטת מצליח

עוד הערה לגבי שמעון פרס. אתמול דיברתי על ההטיה של התקשורת לטובת לבני ונגד נתניהו. אמש ויתרתי על הברברת הבלתי-פוסקת בכל הערוצים (בבחירה פרוידיאנית-משהו צפיתי בסדרה הבריטית המעולה "הנוכלים"), אבל מדי פעם זיפזפתי.

יצא לי לראות את רינה מצליח בערוץ 2, יוצרת במלוא הרצינות את המבנה הבא: ליברמן לא יודיע במי הוא תומך. בצורה הזו, יהיו ללבני 46 ח"כים ולנתניהו 49. ועם פער כל כך קטן, הנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר - קרי: לבני. ממש עיתונות מקצועית ואובייקטיבית במיטבה.

המו"מ הקואליציוני

העובדה שאין לכאורה מנצח ברור בבחירות, תביא לכך שהמו"מ הקואליציוני יתחיל עוד לפני שהסיעות יגיעו לנשיא המדינה, כי הרי המלצותיהן יקבעו במידה רבה את זהותו של ראש הממשלה הבא. זה דווקא טוב, כי המשמעות היא שפחות זמן יאבד לאחר הטלת המשימה, ניתן יהיה להשלים אותה מהר יותר ולפנות לטפל בבעיות הבוערות באמת.

ציפי לבני [צילום: AP]

ציפי לבני

ציפי לבני לא ניצחה בבחירות. נכון שקדימה היא כנראה המפלגה הגדולה ביותר, אבל כפי שציינתי אתמול - זה חסר חשיבות, משום שאין לה רוב בכנסת. כל מה שלבני הצליחה לעשות, הוא להעביר כמה מנדטים בתוך הגוש שלה - מהעבודה וממרצ לקדימה. ועדיין, ההישג שלה מרשים, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר במפלגת שלטון כושלת ומושחתת, ולנוכח העובדה שלבני עצמה לא עשתה לאורך הקריירה שלה שום דבר שמצדיק את בחירתה לראשות הממשלה.

כיצד היא עשתה זאת? את זה ודאי ינתחו מומחים גדולים ממני. במבט ראשון נראה, שהיה כאן שילוב של שלושה גורמים: מסע הפחדה נגד נתניהו, ניצול זהיר ונבון של היותה אישה, ותמיכה מסיבית של התקשורת. כלומר: שום דבר ממשי, שום דבר עם תוכן, שום דבר עם הישגי עבר ותוכניות עתיד.

[צילום: פלאש 90]

מפלגת העבודה

התרסקותה של מפלגת העבודה אתמול עשויה/עלולה להוות מסמר אחרון בארונה, ולא רק מסיבות פוליטיות. רק לאחרונה הודתה קרן קצנלסון שבשליטת העבודה, ש"מצבה הפיננסי של מפלגת העבודה קשה ביותר, ולמעשה מאיים על המשך קיומה". למפלגה חובות ענקיים - הרבה מעל 100 מיליון שקל. סביר להניח שהיא ניהלה את הקמפיין שלה מתוך הנחה שתקבל 17-15 מנדטים, אך כעת תקבל הרבה פחות מכספי מימון המפלגות. שימו לב לאפשרות שלראשונה בישראל, מפלגה גדולה תיעלם בשל ניהול כספי כושל.

[צילום: פלאש 90]

שיעור ההצבעה

רק קצת יותר מ-65% מבעלי זכות הבחירה הטריחו את עצמם לקלפי. וזה לא קשור למזג האוויר; הגשמים לא הרתיעו עשרות אלפי ישראלים מיציאה לקניונים. זוהי עלייה קטנה ביחס לבחירות הקודמות, אך עדיין רחוק מאוד מהשיעור הממוצע של 75% שנרשם מאז 1977 ועדיין סיבה לדאגה רבה.

שינוי השיטה

בדבר אחד יש אחדות: כולם מדברים על הצורך לשנות את השיטה. זה מובן, כי התוצאות של אתמול גורמות לכל המפלגות להיות לא-מרוצות. אבל האם יש למישהו שיטה טובה יותר? אתמול הצבעתי כאן על ליקויי השיטות האחרות, והם לא השתנו ב-24 השעות האחרונות.

מה שכן אפשר לעשות, הוא להעלות את אחוז החסימה ל-5%. הדבר יגרום לכך שכל סיעה בכנסת תהיה בת חמישה חברים לפחות, ומובן שכך יהיו פחות סיעות. במקום 11 סיעות בכנסת הבאה, היינו מקבלים שש-שבע בלבד - וזה כמובן הרבה יותר יציב.

לכאורה, המפלגות הקטנות ייפגעו משינוי כזה. אבל לא בהכרח. הן יכולות להתאחד ביניהן או להתחבר למפלגות גדולות הקרובות אליהן. למשל: הבית היהודי והאיחוד הלאומי; יהדות התורה ושס; מרצ והעבודה; המפלגות הערביות. ובכל מקרה, זה הרבה יותר דמוקרטי מאשר שניים-שלושה ח"כים שיכולים לסחוט בלא שום פרופורציה לכוחם האמיתי.

תאריך:  11/02/2009   |   עודכן:  11/02/2009

תגובות  [ 5 ] מוצגות [ 5 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ר.ק.
11/02/09 11:20
2
ש.ר
11/02/09 12:26
3
אורי נטע
11/02/09 12:34
4
מורה נבוכים
11/02/09 16:46
איתמר לוין
11/02/09 17:20



בלוגרים נוספים ברשת 
קהילתיות, משפחתיות וקבלות שבת
22/09/2012  |  03:04  |  אורי הייטנר   |   nobody@israblog.co.il
דיילי פוסט: 5 פוסטים שעשו את היום 21.9.12
22/09/2012  |  00:18  |  גל מור
מגזין Wired מפרסם כתבה נוספת על המירוץ להיתוך קר
21/09/2012  |  23:18  |  ניב דור-כהן
העין השמינית/ ראיון עם חנוך מרמרי
21/09/2012  |  21:21  |  דבורית שרגל
שלי בריאיון לערוץ 1 על התקרית במצרים: "לשמור מכל משמר על יחסי ישר
21/09/2012  |  21:21  |  שלי יחימוביץ'

נורית גרינגר
אליקים העצני
שירות גלובס
פורומים
בחירות לכנסת 18
בחירות/מפלגות
מדיני/פוליטי
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |