|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מאבק השפות באלג'יריה - מערכת החינוך <br>
|
אלג'ריה ● המדינה מנסה להחיל על הציבור תהליך של ערביזציה ● האליטות אינן מקבלות תהליך זה ומעדיפות את השפה ואת התרבות הצרפתית
|
לאחר שבכתבות הקודמות סקרתי את התפתחות המאבק המיליטנטי על זהות השפה באלג'יריה, אסקור כעת את התפתחות החינוך באלג'יריה. החינוך באלג'יריה מוענק חינם לכל הילדים, בנים ובנות, מגיל שש ועד הגיעם לגיל שש-עשרה. לאחר עצמאותה של אלג'יריה בשנת 1962 ביצעה הממשלה רפורמות במערכת החינוך. בעוד שבשנת 1962 היו באלג'יריה רק כ-10% יודעי קרוא וכתוב הרי שכיום 71% מכלל האוכלוסיה הינם יודעי קרוא וכתוב. אם בשנת 1963 למדו בתוך מסגרת החינוך הממשלתית והפרטית רק 850,000 תלמידים, שהיוו 25% מכלל בני הנוער הזכאים לחינוך ממשלתי, הרי שבשנים שלאחר מכן, כתוצאה מפעולות הממשלה, הלך וגדל מספר התלמידים והכפיל את עצמו. בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, שלחה הממשלה מורים להשתלמויות נרחבות בכל תחומי הלימוד. כמו-כן, בתים של מתיישבים זרים צרפתים, איטלקים ויהודים, שהיגרו מאלג'יריה הפכו לכיתות לימוד חדשות ומשופרות. לפיכך, פעולות אלו של הממשלה הביאו לגידול ניכר במספר התלמידים במערכת החינוך בשנים הבאות. נתונים אלו ממחישים את הישגיה של אלג'יריה העצמאית בארבעים ושש שנות עצמאותה. 1 הממשלה החליטה להחיל על מערכת החינוך הממשלתית, תהליך של ערביזציה. היא דאגה לאמן מורים, הן אלג'ירים והן ממדינות ערב אחרות, דוברי השפה הערבית בשיטות וגישות ללימוד השפה הערבית. קבלת השפה הערבית על החברה האלג'ירית אמורה הייתה להוביל לשינויים בליבה של החברה ובתפיסת העולם שלה. החדרת השפה הערבית, שפת הקראן, יוצרת זיקה בין אלג'יריה העצמאית לבין מדינות ערב, דת האיסלאם והחברה האיסלאמית העולמית. אף על-פי כן, רק בשנת 1989 סיים המחזור הראשון של בית ספר תיכון באלג'יר את חינוכו המלא (4 שנות לימוד) בשפה הערבית. עד לשנה זו למדו בתיכונים ממשלתיים בעיקר בשפה הצרפתית. |
|
האליטה מעדיפה צרפתית במקום ערבית
|
|
|
|
[צילום: ממשלת צרפת]
|
|
|
למרות ניסיונות הערביזציה של ממשלת אלג'יריה, המשיכו רוב האזרחים המשתייכים לאליטה החברתית כלכלית האלג'ירית 2 לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הפרטיים בהם לומדים בעיקר בשפה הצרפתית. העשירון העליון ראה בצרפתית שפה החשובה לחינוכו, השכלתו והתפתחותו של הילד. האליטה האלג'ירית מתנגדת לתהליך הערביזציה וטוענת שתהליך זה יחזיר את אלג'יריה לעידן ימי הביניים. שכבה זו בחברה האלג'ירית נושאת את עיניה אל המערב ואורחותיו ודוחה בכל תוקף את השיבה למסורת בחברה הערבית-איסלאמית. 3 הממשלה ניסתה להכניס את השפה הערבית גם אל המוסדות להשכלה גבוהה. אך נראה שניסיון זה נכשל. באלג'יריה יש כעשר אוניברסיטאות המרוכזות בערים הגדולות של המחוזות. האוניברסיטה הוותיקה ביותר היא אוניברסיטת אלג'יריה אשר נוסדה על-ידי הצרפתים בשנת 1879, והיא ממוקמת בעיר הבירה אלג'יר. באוניברסיטה יש פקולטות שונות: משפטים, רפואה, מדעים מדויקים, כלכלה, לימודי האיסלאם והפקולטה לספרות ושפות. השפה המדוברת והנכתבת ברוב השיעורים וההרצאות באוניברסיטת אלג'יריה היא צרפתית. כמו-כן, רוב העבודות לתארים מתקדמים, נכתבות בשפה הצרפתית. נראה שהסטודנטים האלג'ירים הבינו שאם ברצונם ללמוד לתארים מתקדמים עליהם ללמוד את השפה הצרפתית. לדידם, הערבית היא שפת הדת, העם, המסורת והשמרנות, בעוד שהצרפתית היא שפת הקדמה, הטכנולוגיה, המערב, שפת הגלובליזציה והמודרניזציה.
|
|
לאור כל התהליכים שעברו על החברה באלג'יריה ב-178 השנים האחרונות, ניתן לומר ללא כל צל ספק, שהתרבות והשפה הצרפתית נשארו חקוקות בסלע בכל תחומי החיים באלג'יריה. למרות מלחמת העצמאות האלג'ירית נגד צרפת, המדינה הריבונית של אלג'יריה והאליטה החברתית-כלכלית בתוכה לא מסוגלת להתנתק מהתרבות הצרפתית. העובדה שהשפה הצרפתית היא שפת מוסדות הלימוד הגבוהים ובתי הספר הפרטיים, מדגישה את ניצחונה של תרבותה של צרפת על פני האיסלאם הרדיקלי, ותהליך הערביזציה שהתפתח באלג'יריה עם עצמאותה. למרות שהערבית היא שפת בתי הספר היסודיים והתיכוניים, הרי שכל נער ערבי-מוסלמי או ברברי-מוסלמי יודע, שעל-מנת להתקדם ולהצליח בחייו הוא חייב ללמוד על בוריה את השפה הצרפתית ואת תרבות צרפת. לכן, אלג'יריה ללא השפה הצרפתית, התרבות הצרפתית, הפולקלור ובתי הקפה, אינה מסוגלת להיות אלג'יריה.
|
|
1. [קישור] [קישור] 2. האליטה החברתית באלג'יריה מחולקת לשני רבדים: הרובד הראשון הוא שכבת הפקידות העליונה. אלו אותם פקידים בשירות הציבורי ובשירות הממשל, והחוקרים הקובעים את המדיניות הכלכלית חברתית של אלג'יריה. הרובד השני הוא היצרנים והמממנים, הפועלים במגוון תחומים: ייצור, הובלה, מסחר, ייצור פחם ובעלי החברות הלאומיות בתחומי האלקטרוניקה, הנפט והגז. ראו: [קישור] 3. James Coffman, "Does the Arabic Language Encourage Radical Islam", The Middle East Quarterly, Vol. 2, No. 4, (December 1995). מחבר המאמר הוא יו"ר המוסד America-Mideast Educational and Training Services, Inc. בתוניסיה, במאמרו הוא מציג את גישתו המטילה את האחריות על השפה הערבית הכופה את חיבורה לאיסלאם הרדיקלי שהתפתח בין השאר בתוך החברה האלג'ירית. ראה גם: [קישור]
|
|
|
פורסם במקור: אוריינט אקספרס - ביטאון לעניינים מזרח תיכוניים מטעם תלמידי המחלקה ללימודי המזרח התיכון (אוניברסיטת בר-אילן, טבת תשס"ט – ינואר 2009).
|
|
|
|
יהל שרעבי הוא דוקטורנט במחלקה ללימודי המזה"ת בבר-אילן. מתמחה בנושא היחסים הדיפלומטים בין ארצות-הברית לבין מדינות המגרב בשנות השישים והשבעים.
|
|
| תאריך:
|
11/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2009
|
|
יהל שרעבי
|
|
מאבק השפות באלג'יריה - מערכת החינוך
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מעניין
|
12/02/09 08:39
|
|
|
|
2
|
|
C-cyclist
|
12/02/09 13:14
|
|
|
ביום שני ה-5 בינואר 2009 צוטט ראש ממשלת טורקיה ארדוהאן באומרו: "במוקדם או במאוחר משלמים על דיכוי", "ישראל משתמשת בכוח לא פרופורציונאלי", "צדק אלוהי ייעשה". 1 ארדוהאן, שבאופן מסורתי מקיים מערכת דיפלומטית ידידותית עם ישראל, יצא הפעם מגדרו כדי לגנות את ישראל בהצהרות שטרם נשמעו כמותן בשנים האחרונות. המעבר החד משיחות עם ישראל על עתיד הסכם השלום עם סוריה, לגינוי חריף, מעלה תהיות באשר לנסיבות שהביאו את ראש ממשלת טורקיה לשנות את מדיניותו כלפי ישראל.
|
|
|
|
|
לקביעת יום הרכישה לצרכי מס שבח עשויה להיות השפעה גדולה מאוד על שיעור המס שישולם. נכסים שנרכשו בין השנים 1948 עד 1960 זכאים לשיעורי מס מופחתים בגין השבח החל מ-12% לנכס שנרכש ב-1948, ובתוספת של 1% ביחס לכל שנה נוספת לאחר מכן עד 24% לנכס שנרכש בשנת המס 1960 (שהסתיימה ב - 31.3.1961). נכסים שנרכשו החל מאפריל 1961 חייבים בשיעורי מס שבח גבוהים בהרבה, שהינם ממוצע משוקלל בין שיעור המס השולי ו-20% לפי יחס התקופות לפני ואחרי 7.11.1961.
|
|
|
|
|
דומה שמאז רימה אריאל שרון את מרכז הליכוד ובעקבות כך את בוחריו וביצע את הגירוש והחורבן בגוש קטיף וצפון השומרון, הפנים סוף סוף הבוחר הישראלי את המסר וביטל את הבחירה במפלגה זו או אחרת מכל וכל. מעתה, הבוחר הישראלי בוחר בגוש של מפלגות כשהוא מחזק או מחליש פלג זה או אחר באותו גוש על-פי צו מצפונו. הדבר מבטיח חישוק כלשהו על צוואר המפלגה הגדולה בגוש הנבחר, לבל תשוב לפקוד אותנו אותה רמייה אסונית.
|
|
|
|
|
לכל תומך ליכוד, מוכר הזמריר הליכודי שמתנגן בעליצות בבחירות מ-1996 עד בחירות 2009 "הליכוד הוא הלב...". לטעמי - הליכוד הוא כבר לא לב, לכן כבר לא יכול להיות ראש. הליכוד יכול היה להיות לב וראש - ביבי לא איפשר לו להיות לב, לכן הליכוד לא יכול להיות ראש.
|
|
|
|
|
התוצאות של מערכות הבחירות בישראל מזכירות לי את המשל על אדם עם שמיכה קצרה ממידותיו שמושך אותה מדי פעם מימין לשמאל ולהיפך כדי למנוע חשיפה לקור ולצרות אחרות. כמובן שכל משיכה של השמיכה מכסה בעיה אך יוצרת חשיפה של בעיה אחרת. האדם לא מעלה על הדעת לרכוש שמיכה לפי מידותיו, אלא עוסק כל הזמן באלתורים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
|
|
|
|
|
מיכאל מירו
העימות הבלתי פוסק בין מעצמות יכול לעלות לנו כעת ובכלל ביוקר  אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפעול ללא תיאום, כי אם נעשה זאת נמצא את עצמנו מדממים לבד
|
|
|
|
|
יעקב אחימאיר
הנושא הלוהט ביותר בימים אלה, לקראת הכרעה, הוא כמובן המחלוקת אם חובתה של ישראל להגיב על ניסיון החדירה האירני של הכטב"מים לתחומה של המדינה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
