הצעד הראשון והאחרון של הממשלה חלילה

זה פשוט לא נכון כי קיים איום אירני על ישראל. מה שקיים הוא כי לקדימה יש מנדט אחד יותר מאשר לליכוד. אין אמת בעובדה כי שלוחות אחמדינג'אדיות קדמיות בלבנון וברצועת עזה דורכות נשק טלול מסלול מצפון הארץ ועד דרומה. מה שנכון הוא כי בלי רוטציה אין על מה לדבר על שום דבר. אין שמץ אמת בטענה כי המאמצים למלא את תהליך השלום תוכן הם כורח ולא סטייה אידיאולוגית. האמת היא ששלום עלייך נפשי באופוזיציה היא תהליך השלום הלאומי היותר חשוב לעת הזאת. מי שמדבר על משבר כלכלי, על מפוטרים, על צניחת שווקי היצוא, על מעוטי יכולת בדרך לעניות מנוולת, מדבר מהרהורי לבו התפלים. כל זה לא יקרה כי כל זה כבר קרה. אם זה לא היה ביבי זה יהיה ביבי.

המשבר הוא גלובלי ולמשבר גלובלי צריך תשובה גלובלית והיחידה הקיימת היא שיקום מפלגות הדרך בסמטאות הצרות הרחק מממשלה צרה.
יש להביט נכוחה לתוך עיניה הקרות של המציאות. המציאות היא שבבית הלבן אין דייר. המציאות היא כי אירופה נטושה. המציאות היא כי עיתוני העולם הגדול נסגרו, כי הדתות המונותיאיסטיות נשבעו לשאת זו את זו על כפיים ולהתפלל זו לשלומה של רעותיה. המציאות היא כי הסירוב של ציפי וברק לשבור את אזיקי הפוליטיקה האחרת הנושנה הקושרת אותם לעולם מדומיין של 'מה קרה', או של 'מה יום מיומיים' הוא סירוב רב דמיון, סירוב של תושייה לאומית, סירוב של אהבת ישראל שאין לה שיעור. זאת המציאות.

הדברים הכתובים למעלה הם חלק מפרוטוקול סודי של חילופי דברים בבית המשוגעים הפינתי שלנו. הם הודלפו והגיעו לכותב הטורים האלה שרואה עצמו אנוס לתת להם פומבי מתוך אמונה, אולי אפילו ביטחון, כי מחוץ למוסד הנזכר מצויה עוד אוכלוסיה צפופה למדי ששפיותה לא אבדה כליל. זאת אוכלוסיה הרואה עץ ועדיין אומרת שמה שהיא רואה זה עץ, הרואה גרזנים ועדיין קוראת להם בשמם, שעומדת מול כורת ועדיין היא מזהה אותו ככזה. זאת אוכלוסיה שאינה לא פסימית באורח טבעי ולא אופטימית במידה אובססיבית אלא אוכלוסיה היודעת לשקול שאלף' מוליך באורח נמנע לבית', ואיום לסכנה, וסכנה שמתעלמים ממנה לאסון. לא רק שמותר לומר לה כי במוסד הפינתי הנזכר עץ הוא לא עץ, וגרזן לא גרזן, וכורת אינו כורת, אלא הכול שם הוא הכחשה מבולבלת וטרחנית של ההווה ובניין מסוכסך עם הארכיטקטורה של עצמו של העתיד. אולי תקום האוכלוסיה ששרדה ותקיף את המושלים ותפרוץ את הדלתות ותוציא את הכלואים לאווירו של העולם האמיתי ותכריח אותם לנשום אוויר שאינו דחוס עוד בדו תחמוצת הווכחן המחניק כל כך עד אימה. אולי אם תקרא בפרוטוקול...

אוויר חדש. חמצן חיים. פריש! לא נתניהו מוקף אנשי לאו כרוניים, לא ציפי בקרב אנשי כן דווקניים, לא ברק בראש פליטת ההן- לאו והלאו-הן הבוגרת עד זרה והנבונה עד שממון, אלא שלושתם בפונדק סדר היום המהותי של המדינה בלי אג'נדות של יחסנים ובלי חשבונות של גימנזיסטים, שלושתם כשהם אומרים זה לזה כי לעת הזאת הם הגיעו לחצי מלכות שתכליתה היחידה היא לשמר את המלכות האחת, שלושתם עם דקדוק חדש, עם לוח כפל רענן, עם פרטיטורה יצירתית.

'העם אמר את דברו' הוא שקר. הוא אמר משהו, אבל לא שממשלה המוקמת היא זו שתקום, לא שאופוזיציה שנרקמת היא האופוזיציה שתתהווה. את זה אומרים סרבני המציאות. ביבי רוצה ממשלה רחבה. נפשו יוצאת אליה בכל דיבור מדיבורי ההקמה. איך אומרים כי העם אמר שהוא רוצה ימנית צרה? ליברמן הדגיש פומבית שהוא רוצה רחבה. איך אומרים כי העם רוצה דקת גזרה? ש"ס מייחלת על-פי רבן לשותפים. איך אומרים כי העם לא זקוק להם? גם הבית היהודי הקטן אומר כי חדריו פתוחים. איך אומרים כי העם אמר דברו והם סגורים? מי נותר? מי הוא העם שאמר את דברו ואיזה דבר אמר? העם אינו הפרשנות של מה הוא עם. העם הוא העם מול טובתו וצרכיו. דברו אינו הרש'י של דברו. דברו הוא המענה לשאלה המאתגרת אותו. העם לא נתן לא לביבי ולא לציפי שום דבר לבד מחומש ומשהו של כוח שאינו מספיק אלא לצירוף כוחות. זה מה שהעם אמר.

בבית הפינתי ההוא יש תריסים עם חריצים חכמים. מה שמדברים שם מתמלט בעד לחריצים החוצה אל העם. מה שהעם אומר בחוץ אינו חודר מבעד לחריצים לבית הפינתי פנימה. הם לא יודעים מה שהעם רוצה. הם אומרים לו מה שהוא רוצה. זה טירוף.

הנשיא הטיל על בנימין נתניהו להקים ממשלה. הוא הטיל עליו לפרוץ את המצור על הבית הפינתי ההוא. אם יעשה כן, תהיה לנו ממשלה. אם הכול יחברו יחדיו לא לתת לזה לקרות, תהיה ממשלה שתצטרך לבנות לאותו בית פינתי עוד קומה ועוד קומה שתכיל את כולנו כאחד.זה יהיה צעדה הראשון וצעדה האחרון.