מונרכיה שיפוטית

התדרדרות נוספת במשוואה העדינה שבין מערכת המשפט למערכת הפוליטית התחוללה לנגד עינינו בשבועות האחרונים. נשיא בית המשפט העליון ((בדימ.)), השופט אהרן ברק, בחר כשבוע לפני הבחירות לנסות ולהשפיע באופן ברוטאלי על תוצאותיהן באמצעות ראיון אנונימי שנתן לעיתונאי ארי שביט ב'הארץ'. בראיון בחר, כזכור, להשמיץ את ציפי לבני מכף רגל ועד ראש, ולטעון לאי כשירותה לכהן כראש ממשלה.

המאמר עצמו זכה לביקורת בשל הטכניקה האנונימית בה בחר העיתונאי, אולם החומרה שבעצם הניסיון של שופט בכיר (בדימ.) להשפיע על תוצאות הבחירות לא זכה למידת הגינוי המתאימה (יודגש כי עו"ד אלדד יניב חשף בפני הציבור בתוכנית טלוויזיה כי "המקור הבכיר" בכתבתו של שביט היה הנשיא ברק – דבר שלא הוכחש על ידו). דומה שבכך הוכיח הנשיא ברק קבל עם ועולם כי הטענות בדבר ניסיונות הבחישה הפוליטיים שלו, שליוו את כל תקופת כהונתו כנשיא בית המשפט העליון, ובכללם פגישות דיסקרטיות עם פוליטיקאים, ניסיונות השפעה על הצבעת חברי כנסת בנושאים משפטיים, קמפיינים ציבוריים (כמו הקמפיין הזכור לרעה נגד בית משפט לחוקה) ועוד ועוד, הוכחו באופן הבוטה ביותר בניסיון פסול להשפיע על תוצאות הבחירות. למותר לציין כי החתום מטה לא תמך בגברת לבני, אך אין בכך כדי לשנות מחומרת התופעה של מעורבות פוליטית של שופטים גם (בדימ.).

לא חלפו מספר שבועות, ולאחר הבחירות פתח הנשיא ברק במסע נגד השארתו של פרופ' דניאל פרידמן בתפקיד שר המשפטים תוך שימוש בסופרלטיבים ומילות גנאי שלא ידענו כמותן (גם כן מעל דפי 'הארץ'). ברק גם הביע השתוממות מדוע ח"כ ליברמן מתנגד לבית המשפט העליון בשעה שהעליון תומך בעמדותיו של ליברמן בנושאי דת ומדינה. התנהגותו של נשיא בית המשפט העליון (בדימ.) מעלה חשש כבד כי מערכת המשפט פועלת גם באפיקים פוליטיים כגוף בעל אג'נדה פוליטית לכל דבר ועניין. תחילה יש לה עמדה לגבי זהות ראש הממשלה המועדף, ולאחר מכן גם בנושא שר המשפטים המועדף והכל באופן בוטה, חסר מעצורים, חסר תקדים וללא אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם.

אם לא די בכך, אזי עיתונאים בכירים ובהם ארי שביט, "יודע הסוד" הנ"ל עצמו, משמיעים איומים כלפי ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לפיהם אם ישאיר את פרופ' פרידמן כשר משפטים בממשלתו הוא "לא יאותרג". כך הרשה לעצמו שביט להשמיע בתוכנית הטלוויזיה 'מועצת החכמים' לפני מספר ימים. דהיינו, אם יושאר השר פרידמן בתפקידו, תיפרע ממנו מערכת המשפט... דומה שהדובר, המקורב, לפחות בעיני עצמו, לחוגים יודעי דבר לא ירד למשמעות החמורה, האנטי דמוקרטית שבדבריו.

מי, לפי מסכת איומים פסולה ובזויה זו, כן "אותרג"? האם כוונת האומר היא שראש הממשלה לשעבר שרון "אותרג"? דהיינו, מערכת המשפט העניקה לו חסינות בפרשותיו האישיות בשל עמדותיו הפוליטיות? האם הכוונה היא, כפי שטענו הכתומים בשעתו, כי ההינתקות בוצעה בשל לחצים משפטיים? האם גורלו של נתניהו, אם ישאיר את פרופ' פרידמן על כנו, יהא כגורלו של אולמרט, שסולק מתפקידו בגין החלטה תמוהה וחסרת תקדים על גביית עדות מוקדמת שמנעה את המשך כהונתו? האם צדקו כל מי שחשדו כל אותה העת כי הדחתו של אולמרט אכן בוצעה בשל מינויו של דניאל פרידמן לשר המשפטים?

מסכת האיומים המרומזת והפחות מרומזת מצד גורמים המקורבים לצמרת מערכת המשפט הנה חתירה תחת אושיות הדמוקרטיה הישראלית והטלת דופי כבד (ללא הצדקה, יש לקוות) על שיקול הדעת ועצמאותם המקצועית של ראשי מערכת התביעה.

יש לקוות כי ח"כ נתניהו, שסבל בעבר ללא שמץ של הצדקה מנחת ידה של מערכת המשפט, הן בפרשת "בראון-חברון" והן בפרשיית "עמדי", ידע לעמוד בלחצים הפוליטיים הפסולים המופעלים מצד מערכת המשפט או מצד גורמים המתיימרים לדבר בשמה. עצם המחשבה שמערכת המשפט עלולה לבוא חשבון עם ראש הממשלה המיועד על מינוי כזה או אחר, מעוררת צמרמורת ומערערת את יסוד קיומנו הקולקטיבי כאן לא פחות מכל סכנה אחרת עליה מרבים ללהג.

השר פרידמן הינו מבכירי המשפטנים בישראל; בתקופת כהונתו כשר משפטים תרם תרומה נכבדה למערכת המשפט בפרט ולמערכת הציבורית בישראל בכלל, וגם מאחר שהעלה את הסוגיות הנוקבות בשאלת מעמדו של בית המשפט העליון מאז עלה בתקופת הנשיא ברק על מסלול האקטיביזם השיפוטי הרדיקלי, שגרם לבעיות חברתיות ומשטריות קשות ביותר לחברה הישראלית.

בראשית כהונתו הקודמת קרא ראש הממשלה דאז נתניהו "לקבוע גבולות לסמכויות בג"צ" וגם מינה שר משפטים בעל השקפת עולם דומה, הפרופ' יעקב נאמן, אך "מקרה" כמובן שנאמן סולק מתפקידו בשל תיק תפור וחסר שחר, ומיד לאחר מכן התעוררה פרשת "בראון-חברון" שכמעט עלתה לנתניהו בראשו. יש לקוות כי ראש הממשלה המיועד למד מלקחי העבר ויאפשר לפרופ' פרידמן להשלים את המהלך ההיסטורי והחשוב לשינוי פניה של מערכת המשפט, ולהחזרתה לדמותה ההיסטורית במדינת ישראל כמערכת מקצועית המתרחקת מפני מעורבות פוליטית כמפני אש, כפי שעשה בשנתיים בהן כיהן.