ממגילת העצמאות: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל."
מכאן החלה המחלה, "חוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948".
ומה באמת קרה? "מאחר שהאספה המכוננת והכנסת הראשונה לא הצליחו לגבש חוקה, החלה הכנסת לחוקק חוקי-יסוד בנושאים שונים." (מאתר הכנסת: "הכנסת כגוף מכונן-חוקתי")
מאז ועד היום המחלה התפשטה ושלוחותיה נמצאות כיום הרבים מחוקי המדינה, מחוק שרות ביטחון ועד לתקציב המדינה.
ואמשיך בהתפשטות המחלה, עוד ממגילת העצמאות: "מדינת ישראל ... תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"
שיווין? לא בשרות חובה. חוק טל שעבר ברוב של ח"כים חילוניים למהדרין פוטר את מי שלומד בישיבה, לא באוניברסיטה.
שיווין? לא בחינוך. למערכות החינוך העצמאי-חרדי חופש מוחלט לקבוע את תכני הלימוד. אפילו לחינוך הממלכתי-דתי מועצה ציבורית מקרב חבריו. ואילו לי, האזרח החילוני אין כל אמירה בתכני חינוך ולימוד של ילדי.
שיווין? לא בתקציבים, כאשר לדוגמה אפילו החינוך הממלכתי מפוצל לחינוך ממלכתי-דתי שמועדף בתקציבים ובתנאי לימוד.
חופש דת? כן, לדתיים. לחילוניים אין חופש להתחתן לפי מצפונם. אין אפילו חופש לקיים את הדת אלא בדרכם של האורתודוקסים שהמדינה נתנה להם מונופול על כל מערכות הדת שבשירות המדינה.
חופש בחינוך? כן, למערכות חינוך חרדיות המפרות בראש חוצות את החוק הדורש מימוש תוכנית הליבה.
חופש מצפון? מצפון דתי פוטר משרות צבאי, מצפון חילוני לא.
אז נציגי, ח"כ אורי אורבך, אם ברצונך ליצור חותם בהיסטוריה, עזוב את הסימפטומים וטפל במחלה.
שימוש בנות באמתלת דתיות לצורך פטור משרות ביטחון אינו אלא כאב ראש קל. ריפוי מוחלט מהמחלה יבוא ביום שחוקה אמיתית תיחקק כפי שהכרזת העצמאות דרשה, כזו שמיישמת את שהכרזת העצמאות כלשונה.
