בין אידיאולוגיה לפוליטיקה

חמישה מחברי הכנסת של מפלגת העבודה נוהגים כצדיקים. הם מקבלים את הכרעת הרוב - כולם מאמינים בדמוקרטיה, אבל לא מצביעים בעד הממשלה שאליה נכנסה מפלגת העבודה בעקבות אותה הצבעה דמוקרטית.

הם מקבלים את הכרעת הבוחר - אבל יצביעו ויעשו את מה שהם מאמינים בו.

הם "יעשו חיים קשים" לממשלת נתניהו, לחבריהם לסיעה שהושבעו כשרים.

הם סוציאל דמוקרטים אמיתיים - הם יילחמו בעד האידיאולוגיה שלהם עד לרגע התשלום. אז הם בעיקר דמוקרטים, בעיקר נאמנים למפלגה.

אולי הגיע הזמן לומר להם, לחברים הצדיקים מהמפלגה שמכרה עצמה תמורת כסאות, שבמידה שהאידיאולגיה שלהם מורכבת בעיקר מהסוציאל - הם מתבקשים לפלג את הסיעה (את המפלגה) ולפעול כמפלגת אופוזיציה לכל עניין ודבר. במידה שהאידיאולוגיה שלהם מורכבת בעיקר מהדמוקרטי - הם מתבקשים לעשות את מה שעשה דניאל בן סימון, אשר נלחם ממש כמוהם כנגד ההחלטה להצטרף לממשלת נתניהו, אבל רגע אחרי שהתקבלה הפך לשחקן קבוצתי, למרות שלא קיבל משרד או כורסת עור מפוארת.

נבחרי מפלגת העבודה מתנהלים מזה שנים בדרך המשונה: ללכת עם ולהרגיש בלי.

להיות חברים בממשלת אולמרט - אבל להצביע נגד הממשלה בוועדת הכספים. להיות בעד שלום - אבל לתמוך במדיניות שימור המאחזים של ברק. להיות בעד שלטון החוק ומעמד בית המשפט העליון - אבל להפוך אותו לכלי לקידום הכניסה לממשלה, וכך להחלישו. להיות מפלגה סוציאל דמוקרטית - ולהצטרף לממשלת נתניהו, לצדו של ליברמן.

הם, חברי הכנסת של העבודה, כמו גם רבים מחבריה, מוכנים לכמעט הכל, פרט לדבר אחד - הם אף פעם לא מוכנים לשלם את המחיר הפוליטי הנדרש ממי שיש לו אידיאולוגיה ומטרות.

הגיעה העת לדרוש מנציגי המפלגה המייצגים אותה בכנסת לחדול ממשחקי הילדים. קבלו החלטה, עימדו מאחוריה, ובמידת הצורך גם שלמו את המחיר.

פינס, יחימוביץ', כבל, פרץ, תמיר - הפסיקו לברבר את עצמכם ואותנו למוות. האם אתם בפנים - או בחוץ? חלק מממשלת נתניהו - או מהאופוזיציה? קבלו החלטה, ופעם אחת גלו מעט חוט שידרה ועימדו מאחוריה - היו מוכנים גם לשלם את המחיר.

אם תמשיכו כך, אל תצפו מאיתנו להאמין לכם - ולא משנה איך תצביעו, איזה חוק תקדמו, ומה תאמרו בתוכנית החדשות הבאה.
גלו קצת אופי, קצת אומץ, ולשם שינוי - אל תהיו צדיקים במילים, אלא עשו את הדבר הנכון והצודק, לכאן או לכאן.