דמוגראפיה ופוליטיקה במפד"ל

ב"יומן" של "מקור ראשון" מיום 17.4.09, נכתב בשער:

"אנשי הציונות הדתית בולטים ומשפיעים בשורות הראשונות של מערכת המשפט, בצבא, באקדמיה, בחינוך, ביצירה ואפילו בתקשורת. רק בשדה הפוליטי הם נראים לפעמים כמו חייזרים. ככל שמשקלם הדמוגראפי עולה, ייצוגם הפוליטי מצטמצם".

נכון.

ותרומה נכבדה לצמצום זה נעשתה באמצעות הרעיון הבלתי דמוקרטי, א-פוליטי, נטול היגיון ומנותק מהבוחרים הפוטנציאליים - להפקיד בידי ועדה מסדרת לבחור יושב-ראש ומנהיג למפלגה, ערב הבחירות לכנסת ה-18.

מנהיג - לא בוחרים, ולמנהיג לא צריך לסדר מקום עבודה. הוא פשוט עולה בעצמו, הוא פשוט מנהיג.

לא רק שכתוצאה מהתהליך המוזר ניצב בראש הרשימה מי שאינו ולא היה מעולם מנהיג, אלא גם:

א. אותו נבחר - אינו מתאים מבחינת השקפותיו לציבור הדתי הלאומי, עקב נטייתו שמאלה בתקופה של נטיית הציבור הדתי כולו ימינה (גם בעקבות ההינתקות).
ב. מנהיגים אמיתיים הראויים להוביל את הציבור - נדחו למקומות שוליים, עקב פינוי מקום לנבחר הוועדה בראש.

במצב זה - לא היה מקום כלל לצפות כי חברי המפד"ל, שככתוב ב"יומן" מספרם הולך ועולה וכך גם מיקומם בעמדות מפתח בכל תחומי החיים, גם יצביעו עבור המושתל הבלתי מתאים, והם אכן דחו אותו מקרבם.

כתוצאה מכך - נבחרה "נבחרת" למפד"ל שכוללת שני מושתלים מתוך שלושה ח"כים...

יש להבין: פרופסור לכימיה או לזואולוגיה, לא בהכרח מתאים לנהל תנועה ולהוביל עם.

רב שכונתי - לא בהכרח מתאים להיות רב ראשי, ויכול להיות רחוק מהתאמה לשמש מוביל תנועה ציבורית.

קל וחומר כאשר אותו רב או פרופסור כלל לא התנסה בכך, לא חיבר שום חיבור בתחום אליו נכנס כראש המערכת, והיה ונותר רחוק מהתפקיד ומקהל הבוחרים. יש להניח כי מדובר בתופעה חולפת שאורכה הוא עד 4 שנים, והיה והוועדה שתלה מנהיג לנצח - אז גם בעוד עשור תישאל השאלה ותעלה התמיהה כיצד הדמוגראפיה לא משפיעה על הפוליטיקה כשמדובר במפלגה הדתית לאומית...

להזכיר: אפשר לרדת גם מ-3 מנדטים, למשל, ל-2, או לא לעבור את אחוז החסימה.

בינתיים, מדובר במנהיג מפלגה בקואליציה בה קיבל תיק שולי ומצומצם ממתכונתו הקודמת, בנושא רחוק מדגלה של המפד"ל: לא פנים, לא חינוך, לא שר הדתות, אלא - שר המדע עם תקציב סמלי, תפקיד זניח וההשפעה בהתאם.