|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עוד על מופע האימים של נשיא אירן בז'נבה, על תגובת העולם ועל העיתוי
|
|
האירני. מחמוד אחמדינג'אד [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
הנאצי. אדולף היטלר [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הנה כמה קטעים מנאומו אתמול של נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, בוועידת האו"ם נגד גזענות בז'נבה, ולצידם - כמה קטעים מתוך "מיין קמפף" של אדולף היטלר. כל מילה נוספת - מיותרת.
מחמוד אחמדינג'אד: זה המשטר האכזרי, המדכא והגזעני ביותר. ומה שעצוב הוא, שמספר מדינות מערביות וארה"ב התנדבו להגן על הגזענים שמבצעים את השמדת העם הזו.
אדולף היטלר: כמה שקיומו של עם זה מושתת על שקריות מתמשכת, מתגלה בצורה שאין דומה לה ב"פרוטוקולים של זקני ציון". מעשיהם של יהודים רבים, הנעשים באופן בלתי מודע, מתגלים כאן בהכרה מלאה.
מחמוד אחמדינג'אד: השליטה המוחלטת שלהם היא כזו ששום דבר אינו יכול להיעשות בניגוד לדעתם. כל עוד השליטה הציונית נמשכת, אומות רבות, מדינות וממשלות לעולם לא יוכלו ליהנות מחופש, עצמאות וביטחון. כל עוד הם מחזיקים בכוח, צדק לעולם לא ישרור בעולם והכבוד לאדם ימשיך להירמס. הגיעה העת שהציונות, המופת של הגזענות, תישבר.
אדולף היטלר: בעוד הציונות מנסה לאחז את עיני העולם, באומרה שהרהורי התשובה הלאומיים של היהודים ימצאו סיפוקם ביצירת מדינה פלשתינית - מערימים היהודים פעם נוספת על ה"גויים" המטומטמים. הם אינם מתכוונים כלל לבנות מדינה יהודית בפלשתין כדי להתיישב בה, אלא כל שאיפתם היא להקים מרכז ארגוני למעשי ההונאה שלהם במימדים בינלאומיים; מרכז ריבוני מוגן בפני התערבותן של מדינות אחרות. כלומר: מקלט לנבלים ובית ספר גבוה לנוכלים.
מחמוד אחמדינג'אד: בתחילת המילניום השלישי, הציונות העולמית היא התגלמות הגזענות שבאופן שגוי עושה שימוש בדת ומנצלת את הרגשות הדתיים כדי להסתיר את הפרצוף המכוער והשונא שלה.
אדולף היטלר: כך חי היהודי בכל הזמנים במדינותיהם של עמים אחרים ובנה לו בתוכן את המדינה שלו, שאמנם הוסוותה כ"עדה דתית", כל עוד הנסיבות החיצוניות חייבו הימנעות מחשיפה מלאה של אופייה האמיתי. אך כאשר הוא חשב את עצמו חזק די הצורך ויכול היה לוותר על כיסויו, הוא הסיר את הצעיף והופיע פתאום באותה הדמות, שרבים אחרים לא רצו לראות ולהאמין בה: היהודי.
מחמוד אחמדינג'אד: אחרי מלחמת העולם השנייה, המעצמות הגדולות החליטו להפוך אומה שלמה לחסרת בית בתואנה של הסבל היהודי ובאמצעות השאלה המפוקפקת והמעורפלת של השואה.
אדולף היטלר: המדינה היהודית - האמורה להיות האורגניזם החי המיועד להמשך קיומו והתרבותו של הגזע - אין לה גבול טריטוריאלי. התרבות המדומה של היהודי כיום, אינה אלא נכסיהם של עמים אחרים, שהשחית במו ידיו.
|
|
|
הזהב השחור [צילום: AP]
|
|
|
באחד ממערכוני סלאח שבתי, מתאר אפרים קישון כיצד סלאח סוחב כסא כבד ומתמקח על שכרו עם אדון פולק, בעלי הכסא. הלה אומר: "מר שבתי, עליך ללכת בשביל הזהב". סלאח מתרתח: "בשביל הזהב? אני הולך בשביל זהב? שלוש לירות וחצי זה זהב?"
המדיניות השווייצרית, מזה עשרות שנים, היא מדיניות של בשביל הזהב - תרתי משמע. היא שומרת על ניטרליות קפדנית, אבל כאשר אפשר לעשות עסקים עם הנאצים ולסחור בזהב בהיקף של מיליארדי דולרים - שווייץ עשתה זאת בהתלהבות עצומה, כולל בשבועות האחרונים של המלחמה. וכאשר הגיעו שרידי השואה וביקשו את כספם וכספי קרוביהם מהבנקים השווייצריים, הם נדרשו להביא תעודות פטירה ממחנות ההשמדה ונדחו בנימוק של סודיות בנקאית. שלא לדבר על עשרות אלפי הפליטים היהודים שגורשו מגבולות שווייץ הישר לידי הגרמנים, בנימוק ש"הספינה מלאה", בעוד פליטים אחרים התקבלו בברכה.
אין מה להתפלא על כך שנשיא שווייץ אירח בחמימות את עמיתו האירני. הוא בסך-הכל ממשיך את המדיניות הקבועה של ארצו: בשביל הזהב (במקרה הזה - הזהב השחור).
|
|
|
שלא יגיע לביקור. בנדיקטוס ה-16 [AP]
|
|
|
נציג הוותיקן נשאר לשבת בעוד אחמדינג'אד נושא את דברי השיטנה שלו. גם כאן אין יותר סיבות לתמיהה. זה אותו ותיקן שרוצה להפוך לקדוש את פיוס ה-12, האפיפיור הפרו-נאצי ששתק לאורך השואה. זה אותו ותיקן שמסרב לשחרר את המסמכים מתקופת מלחמת העולם השנייה. זה אותו ותיקן שעודד מנזרים וכמרים שלא להשיב ילדים יהודיים לחיק עמם לאחר המלחמה.
אם היה לנו קצת עמוד שדרה, היינו מודיעים לאפיפיור הגרמני (וחייל הוורמכט לשעבר) בנדיקטוס ה-16 שהוא לא רצוי כרגע בארצנו. אבל אין כמובן שמץ של סיכוי שזה יקרה.
מדינות ערב
רוב נציגי מדינות ערב קיבלו בהתלהבות את דבריו של אחמדינג'אד. טועה מי שחושב, שערבים אינם יכולים להיות אנטישמיים משום שהם בעצמם שמיים. "אנטישמיות" היא שנאת היהודי באשר הוא יהודי, ואין לה שום קשר עם מוצאו של השונא עצמו. ברבות ממדינות ערב - כולל מצרים - "הפרוטוקולים של זקני ציון" הם ספר מבוקש.
השנאה לישראל וליהדות גורמת למדינות אלו להיות עיוורות לכך שאירן מאיימת עליהן לא פחות, ואולי יותר מאשר על ישראל. אירן רוצה לייצא את המהפכה האיסלאמית הקנאית, והמועמדות הטבעיות ביותר לכך הן שכנותיה - הלא הן מדינות ערב. אבל בינתיים, אפשר למחוא כפיים.
|
|
אתמול היה לא רק ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה בישראל. 20 באפריל הוא יום הולדתו של אדולף היטלר. מארגני הוועידה פשוט קלעו בול.
|
|
אם העולם הנאור חושב שמופע השינאה של אחמדינג'אד מכוון רק כלפי היהדות, הציונות וישראל - הנה שלושה קטעים נוספים.
מחמוד אחמדינג'אד: הליברליזם המערבי, כמו הקומוניזם, הגיע לקיצו. הוא כפה את מטרותיו ואת כיוונו על המין האנושי ללא התחשבות בערכים אנושיים ואלוהיים.
אדולף היטלר, "מיין קמפף": אם ינצח היהודי, בעזרת האני מאמין המרכסיסטי שלו, את עמי תבל, אזי יהווה נצחונו אות לגסיסת האנושות, וכדור הארץ ישוב לנוע באתר ריק מאדם. הטבע הנצחי נוקם ללא רחם על פגיעה בחוקיו. לפיכך מאמין אני היום, שאני פועל ברוחו של בורא העולם הכל יכול. בכך אני מתגונן בפני היהודי ונאבק למען פועל ידו של אדון העולם.
מחמוד אחמדינג'אד: כמה מדינות חזקות הורשו להחליט בעבור מדינות אחרות בהתאם לאינטרסים שלהן, והגיע הזמן לשנות זאת.
מצע המפלגה הנאצית, 1920: אנו דורשים שוויון זכויות לעם הגרמני לעומת האומות האחרות, ביטול חוזי השלום של ורסאי וסן ז'רמן. אנחנו דורשים ארץ וקרקע לתזונת עמנו וליישוב עודף אוכלוסייתנו.
מחמוד אחמדינג'אד: מאיפה התחיל המשבר הכלכלי? מאפריקה? לא, מארה"ב! הם כפו על כולנו את השיטה שלהם.
אדולף היטלר, הכרזת המלחמה על ארה"ב: בעוד שבגרמניה חלה התחדשות ללא תקדים של חיי הכלכלה, התרבות והאמנות בהנהגת הנציונל-סוציאליסטים, לא הצליח הנשיא רוזוולט לחולל אפילו שיפור קל ביותר בארצו הוא. ה"ניו דיל" של רוזוולט היה כולו מוטעה. אין שום ספק, שהמשך מדיניות כלכלית זו היה גומר את הנשיא הזה בימי שלום. במדינה אירופית הוא היה עומד לדין בוודאי בסופו של דבר באשמת בזבוז מכוון של העושר הלאומי.
תגובת ישראל
האמת היא, שאחמדינג'אד עשה לנו את החיים מאוד קלים. פשוט לקחת את הנאום שלו, לפרק אותו למרכיביו, לעשות את ההשוואה לדבריהם של הנאצים - ולהפיץ בכל רחבי תבל. האם מישהו בירושלים מוכן לעשות את המלאכה הקשה הזו? לי זה לקח פחות משעה.
|
|
| תאריך:
|
21/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
21/04/2009
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
1000 עצים כרתו
|
21/04/09 16:58
|
|
|
|
2
|
|
קורן נאוה,טבריה
|
22/04/09 11:53
|
|
את סיפורו המופלא של האב אוסוולד רופאיזן, יהודי ניצול שואה ומומר, מתאר השופט ברנזון בפסק הדין אשר דן בבקשתו של אוסוולד רופאיזן לקבל תעודת עולה לפי חוק השבות (ע"א 72/62 אוסוולד רופאיזן נ' שר-הפנים . פ"ד טז(4), 2428):
|
|
|
|
|
לפני שנים רבות מדי, התמחיתי בבית המשפט המחוזי בירושלים אצל שופט שהתמחה בתחום הפלילי. באחד הימים הובא בפניו עבריין צעיר כבן 21 שהואשם במספר פריצות לשם גניבה, והודה במעשיו. התביעה הביאה, כדרכה, פסקי דין לעניין העונש (ברובם היו אלו פסקי דין שלא פורסמו ורוכזו אז במסגרת "דף לפרקליט" - פרסום פנימי שריכז את פסקי הדין שבוודאי היו נוחים לתביעה). בין היתר הביאה התביעה מקרה של עבירה זהה (מספר פריצות זהה) ועבריין באותו גיל, אלא ששם היו נסיבות מיוחדות לקולה במצבו האישי של הנאשם, ועל כן הוא נידון בפני שופט אחר בבית המשפט בירושלים "רק" לשלוש שנות מאסר בפועל.
|
|
|
|
|
העיתוי של ועידת הגזענות, דרבן, דווקא ביום השואה, אינו מותיר כל מקום לספק: כמו בשנות ה-30' של המאה העשרים, כך גם בעצם ימים אלו: היהודים נחשבים בעיני הנאצים (אז) ובעיני המוסלמים הרדיקלים (כיום) ל'זקני ציון המאיימים להשתלט על העולם' (אז) ול'ציונות הגזענית' (כיום).
|
|
|
|
|
במחשבה ראשונה זה עשוי להישמע מופרך, אבל במחשבה נוספת ניתן למצוא בהנחה הבאה גם פן חיובי מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל: אחמדינג'אד, שהוא כיום האויב המוצהר הגדול ביותר שלנו שהפך בעינינו זה מכבר לדמות מאוסה אבל גם מסוכנת, פועל ומתנהג בדרך שמזמן לא הייתה כדוגמתה בזירה העולמית. השתלחותו הבלתי מרוסנת בנו בנאומו בוועידה בג'נבה ועזיבתם ההפגנתית המיידית של נציגים רבים את אולם הוועידה בעודו ממשיך בנאומו, שודרה והצטלמה בכל רחבי העולם. התמונה הזו קיבעה ברגע אחד את סלידתן של מדינות רבות מהתנהגותו של נשיא אירן. למרבה הצער, מספרן של מדינות אלה הוא קטן למדי ורובן המכריע של 200 המדינות החברות באו"ם לא רואות באיש זה סכנה או איום ולכן נציגיהן נותרו באולם ואף מחאו לו כפיים, כי לדידם אחמדינג'אד הוא לגיטימי גם אם הוא קורא השכם וערב לחיסול מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
אין לצפות ממרב מיכאלי לאובייקטיביות, שעה שהיא כותבת על סבה המנוח ישראל קסטנר (הארץ, 20.4.09 ). יתרה מכך, מרב מיכאלי עצמה מעידה למעשה, שאין היא אובייקטיבית – באשר היא מקפידה לציין בגוף המאמר אודות קסטנר כי "לצורך הגילוי הנאות – אזכיר שהוא גם סבי".
|
|
|
|
|
