פרשת רדיפת אוברקוביץ' אפילו לאחר מותו מהווה כתם מכוער, נוסף, ב"תיק הציבורי" נגד רובינשטיין, עדנה ארבל והפרקליטות בכלל. ההחלטה הנבונה של אהרן ברק לסרב ליפול במלכודת שטמנו לו רובינשטיין וארבל (לדון בתיאוריות) מוכיחה פעם נוספת כי אפילו שעון מקולקל ועומד מראה את השעה המדוייקת פעמיים ביממה.
אבל מי נותן את הדין על כך? מה הפרוצדורה להעמיד לדין פרקליט - לרבות העומד בראש הפרקליטות - לדין?
אנחנו מורגלים שאם עובד ציבור כושל, הפרקליטות פוצחת במחול חרבות ושדים, ומקיזה את דמו בכל האמצעים האכזריים העומדים לרשותה, לרבות כלי התקשורת הסרים למרותה. "מדינת ישראל נגד..." הם כותבים, אפילו כשזה לא "מדינת ישראל נגד", אלא בקושי קומץ אינטרסנטים חסרי מצפון, בעלי אינטרסים זרים ופסולים.
היכן פרוצדורת-הברקודות הזו, כשנוצר מצב - ולא בפעם הראשונה - המחייב, על-פי כל נורמה ציבורית אפילו ברפובליקת בננות, לצלוב את הכושלים בשער ולהקיז את דמם בפומבי, למען יראו ויראו?!?
הרי אם אף אחד לא ירא מהתוצאות ההרסניות של מעשיו - זה, זה הוא המרשם הבדוק לאנרכיה!.
הנורמה, לפיה אף פרקליט עדיין לא הלך לכלא ולא שילם פיצויים מכיסו הפרטי בשל רדיפת חינם והרס חיים וקריירה של אזרח חף מפשע, מרוקנת מתוכן את זכותה המוסרית של הפרקליטות לתבוע אחרים ההורסים חיים וקריירה של אזרחים טובים. ואנחנו הרי חייבים פרקליטות חזקה מוסרית וצודקת, שיש לה זכות וסמכות להקיא מתוכינו את כל הטיפוסים הרבים המרעילים לנו את החברה. יש להם כמובן זכות להגנה מפני טעויות בתום לב, כמו לרופאים הנפלאים המשרתים את הציבור נאמנה - אבל בין תום לב להפקרות פושעת (ד"ר יהודה היס...), ההבדל משווע לפתרון דחוף.
מי שחושב כי לאנוס או לשדוד זה יותר מזיק מאשר להביא אדם למצב שבו כבודו נמחק, פרנסו נרמסת, עתידו מרוסק, וכולו חיה פצועה המפרפרת ומתגוננת נגד האשמות שווא - מעולם לא חווה שואה אישית מימיו. לא מעטים שמו קץ לחייהם בעקבות תהליך שכזה ("גרימת מוות ברשלנות" היו מנסחים זאת לאקונית בפרקליטות, נגדם או נגד השופט שהרשיע חף) ומרביתם אומנם נותרו בחיים, אם לסמרטוט-האדם שנותר אחרי ההתעללות הזו ניתן לקרוא חיים... (או.קיי - עמוס ברנס, עיזאת נאפסו, "כנופיית" מע"צ, אולמרט, יעקב נאמן, שיטרית, קהלני, דרעי במרבית התיק הציבורי, ואחרים זוכו, בסופו של דבר. אז מה מי הם כיום, ומה יכלו להיות לולא? וכמה המונים לא זוכו למרות שהרשעתם מופרכת?)
"מי שלא היה שם, לא יבין; ומי שהיה - לא צריך הסבר" (ויקטור פרנקל)
העבירות (ואני לא אומר "לכאורה" - אני מאשים!) של עדנה ארבל, ביניש, רובינשטיין ורבים "טובים" אחרים בפרקליטות, בכל כתבי האישום הפיקטיביים וטענות הסרק המופרכות שהם מעלים בבתי משפט בלא בסיס ראייתי מוצק, גרועים מאנס, גרועים מסוחר סמים, גרועים מנרקומן הפורץ לבתים לגנוב, גרועים כמעט מכל עבירה שיש בספר החוקים. זה הוא מטען חבלה שמתפוצץ לחף מפשע בבית! והם אפילו לא מתאבדים...
כתב אישום שיקרי ובלתי מבוסס הורס לא רק את הנאשם - אלא את משפחתו, חיי הנישואין שלו, ילדיו, חברי הילדות שלו ואפילו הוריו. אז נכון - כתב אישום כזה מפרנס נהדר סניגור, קטיגור, שופט מתמחים והרבה טפילים מסביב, ולכן מעגל השתיקה וההשתקה הזה הזה נוח ונעים להרבה.
אבל כשהליך משפטי כזה, שלא היה צריך מלכתחילה לבוא לעולם, מסתער כמתקפת צרעות אכזרית על קורבן אומלל, כולל על כל בני משפחתו ומקורביו - מישהו חייב לתת את הדין. בפומבי, ולפחות באותה אכזריות והרס אותם הוא ביקש להנחית על מי שלא מגיע לו. סבורני כי כדאי לעשות זאת במסגרת החוק, כדי שהצדק חלילה לא יצא מכלל שליטה על-ידי מי שלא ימצא באמצעים החוקיים העומדים לרשותו את הסעד המתחייב והמגיע.
יש ליצור בדחיפות טריבונל, חיצוני עצמאי ובלתי תלוי (ולא פיקטיבי כמו הבובה הזקנה שתחבו כדי לרוקן את מנגנון הביקורת על שופטים) אשר ממנו יוכל אזרח לקבל סעד יעיל ופעיל בכל שלב, ופרקליט יחוייב לנמק בפומבי את שיקוליו לפתיחת מלחמת-העולם נגד הקורבן התורן.
אנו זקוקים ליועמ"ש ופרקליטות חזקים שיהיו כלב שמירה נאמן של הדמוקרטיה, אבל אנו חייבים גם וטרינר שיגן עלינו מפני הכלבת!
כמה אלפי פעמים אנחנו קוראים כתבי אישום המנוסחים ככותרת זולה בצהובון סנסציוני, וכשמסתיים המשפט מסתבר שההר לא הוליד כלום, או הוליד בקושי עכבר? (אבל מה שהאומלל יסחוב כל חייו ואפילו לקבר זה את כותרת העיתון שאכן "אמת דיבר", כי הרי ציטט פרקליטות שלא חייבת בכלל לתת את הדין על שקרים ניבזיים ומניפולציות מרושעות).
מערכת המשפט במדינה הפכה לטרור, המכה ללא רחם בנשק לא קונוונציונאלי, רבים טובים וחפים (אפילו מתים...)! אנחנו מאבדים את צלמנו כמדינה, ואפילו כבני אדם. אנחנו מאבדים אפילו את הבושה.
למישהו בפרקליטות לא מתחשק שאדם יהיה שר - מגישים כתב אישום פיקטיבי! השר המיועד הופך לסמרטוט, מישהו אחר "נאמן לחונטה" הופך לשר, ולאחר שנים כשהאומלל כבר מזוכה או אפילו מורשע בדבר טכני זניח שאין בו ממש - אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אף אחד לא נותן את הדין, ואנו היינו עדים אפילו לשיא החוצפה והטימטום, כשזו עדיין מועמדת לכהונת נשיאת בית המשפט העליון, בעוד שבכל מדינה אחרת, לחשכת הפשעים הנבזיים שנעשו בפרשות כמו האישומים הפיקטיביים נגד יעקב נאמן, דרעי, אולמרט ואחרים - היא הייתה לכל היותר מכהנת כנשיאת חדר האוכל בכלא נווה תירצה.
מה שווה התעמולה הזולה של הפוליטיקאים הנבזיים, הטוענים כי "מלוא הארץ משפט" ובאותה נשימה מחללים בעצמם את שהם מטיפים לנו לקדש?.
___________________
- הכותב הינו אסיר משוחרר אשר הגיש תביעה נגד השופט שהרשיע אותו, בטענה לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. התביעה נמחקה בהסכמה בתמורה לשחרורו מהכלא בעסקת טיעון
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
