חזון "שתי מדינות לשני עמים" אינו יכול להיות אלא חזון בדים וחזיון תעתועים. כל בר דעת בינונית יכול לשרטט לעצמו תרחישים דמיוניים ככל שיחפוץ, ולאפשרות מימוש, ה"חזון" הזה לא יגיע. הדבר אינו תלוי ביוזמה כזו או אחרת ולא בשלטון ישראלי או ערבי, ואפילו לא באומות העולם על מעצמותיו. "החזון" הזה בלתי אפשרי מכל בחינה שהיא, משום שבכך תובעים היהודים לעצמם ריבונות כלשהי על חלק כלשהו מאדמת ארץ-ישראל. ובכל זאת נאחזים בזיז הרופף הזה אנשי עט ושֵׁם בתקווה שאף היא אינה אלא תקוות שווא.
הסעיף העיקרי התוסס לו מתחת לשטיח הוא כמובן שיבת כל פליטי הנָכְּבָּה לבתיהם ואדמותיהם. מנהיג ערבי שיסכים לפשרה כלשהי בסוגיה זו ימצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים. גם אלה שיבואו אחריו, אם רק יעזו ללכת באותה דרך, ימצאו עצמם בעקבותיו ממש! מתנגדי הפשרה בעולם הערבי לא ייתמו לעולם והם אשר יכשילו כל אפשרות של שלום כלשהו בין יהודים לערבים על האדמה הזאת. גם המחשבה שהמתנגדים הללו יהיו מיעוט אינה מעלה ואינה מורידה, משום שבכל מקרה אי-אפשר יהיה לבטלו ונזקו אינו מותנה במניינו.
הדגש הוא על כָּל פליטי הנָכְּבָּה, לרבות צאצאיהם, המונים כיום מעל לחמישה מיליון נפש הפזורים ברחבי העולם. כל הפליטים! שום מספר מוגבל, מוסכם, מגוּבֶּה בהסכמים בינלאומיים לא יתקבל! הסכמים בינלאומיים שיכניסו אלינו כוחות שיטור של האו"ם ישיבו אותנו לימי המנדט הבריטי, אל הכנופיות והמחתרות, הפיצוצים והרציחות, והשלום שלנו ינצל את ההזדמנות הראשונה לחמוק מן התופת הזאת ולנטוש אותנו לאנחות. השלום ייכון רק בהסכמה הדדית ולא בכפייה! אם כן, הסכמה אָיִן ושלום מִנָיִן?
גם המשפט "פתרון צודק לבעיית הפליטים" אינו זוכה לפירוש נכון, שהרי אם יש פתרון צודק בשיבת פליט אחד, מדוע ייגרע אותו הצדק מזולתו? יש המשליכים יהבם על פתרון כספי, דהיינו פיצויים בסכומי עתק שישולמו לפליטים. זו מחשבה מערבית שאינה יכולה לקנן במרחב הערבי, ומכל מקום גם לה יימצאו מספיק מתנגדים כדי לבטלה מכל וכל. התקווה הכל-ערבית לאייד מכאן את מדינת היהודים, צוברת יותר ויותר תאוצה עם כל ויתור ישראלי. היא היא התקווה הגלויה לעין-כל להוציא סומים מבחירה. כל עוד רוחשת התקווה הזאת, אין לערבים סיבה של ממש לחדול מחתירה להגשמתה.
בסופו של דבר, פתרון בעיית הפליטים יידחה למועד מאוחר יותר. הלחץ החיצוני על מדינת-ישראל, שעל נשמת אפה מרחף מסתֵּם אמריקני, יגבר, ובסיוע מסיבי של לחץ תקשורתי-פנימי נפרק את כל ההתנחלויות, ניסוג מכל השטחים בגדה המערבית, ברמת הגולן ובירושלים, ורק אז, נגלה בתדהמה את חזון הבדים וחזיון התעתועים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
