ברק - מנהיגות התלויה בדבר

בספטמבר 2007 (ערב ראש השנה) הגיעו לסניף מפלגת העבודה בבאר שבע שלושה מבכירי המפלגה: השרים שלום שמחון ובוז'י הרצוג, והמזכ"ל איתן כבל. השלושה הגיעו לא רק כדי להרים כוסית לחיים עם פעילי המפלגה לקראת השנה החדשה. באותה תקופה הראו הסקרים כי אם הבחירות היו מתקיימות היום, כלומר אז, הייתה המפלגה בראשות אהוד ברק מקדימה ב"פור" ענק את קדימה בראשות אהוד אולמרט. עובדה זו ואחרות, הביאו את בכירי המפלגה לנסות ולפקוד כמה שיותר חברים, וזו אחת הסיבות ששלושה מבכירי המפלגה מצאו לנכון לבקר בסניף הדרומי באותו יום ובאותה שעה.

באותם ימים נמנה עם לקוחותיי אחד מבכירי הסניף המקומי. אותו בכיר ניסה לא אחת לשדל אותי להתפקד למפלגתו, או לפחות להגיע לסניף "כדי להקשיב ואז להחליט". כמובן שלהתפקד למפלגה שבראשה עומד אהוד ברק לא יכולתי, אבל לבוא ולהקשיב לא הייתה לי בעיה. ואכן, באותו ערב ראש השנה ניצלתי את ההזדמנות כדי לבקר בסניף המקומי ולהקשיב לקולות הבוקעים ברקע. ראשון הדוברים היה כמובן השר שלום שמחון, שלא חדל לרגע להחמיא לפטרונו אהוד ברק. אחריו דיבר השר הרצוג, שכרגיל דיבר הרבה אבל לא אמר כלום. אחרון הדוברים היה המזכ"ל איתן כבל. "מפלגת העבודה," אמר כבל כהאי לישנה, "תומכת תמיכה מלאה ברוביק דנילוביץ' לראשות העיר, ובמאיר בביוף לכנסת על משבצת הנגב. הם המועמדים שלנו", הוסיף.

לא האמנתי למשמע אוזניי. ככה מדבר מזכ"ל שאמור להיות אובייקטיבי, למרות היותו פונקציה פוליטית?! למחרת השגתי את הטלפון של כבל וחייגתי אליו. המשיבון ענה לי. השארתי הודעה. ביום שישי של אותו שבוע הנייד שלי צלצל. עניתי. על הקו היה איתן כבל. "חיפשת אותי" הוא אמר-שאל. "כן" השבתי. "במה אפשר לעזור?" הוא שאל. "אז ככה", אמרתי לו, "איך זה שמצד אחד אתם מבקשים מהאזרחים להתפקד למפלגה שלכם כדי להשפיע, ומצד שני אתה כמזכ"ל מרשה לעצמך לנקוט עמדה כה נחרצת בסוגיית תמיכת המפלגה במועמד זה או אחר לתפקד זה או אחר? מה עם מעט דמוקרטיה?". "תשמע", ענה לי כבל, "אולי ניפגש ונדבר על כוס קפה". "מתאים לי" השבתי לו, קבענו, נפגשנו ושוחחנו.

לא אלאה אתכם בפרטים, אבל בכמה מלים אתמצת את השיחה בינינו. "אתה מזכ"ל המפלגה, אדוני הצעיר", אמרתי לו. "יש יותר מאיש אחד הרואה עצמו מתמודד לכנסת מטעם סניף מפלגת העבודה בב"ש על משבצת הנגב. הדברים נכונים גם לגבי ראשות העיר. וחוץ מזה, דנילוביץ' איננו מתכוון להתמודד מטעם מפלגת העבודה. אז מה פתאום אתה נוטל לעצמך חרות כזו גדולה בזמן שאתה אמור להיות 'הספל תה' של כולם?". כבל הקשיב לי היטב, רשם ראשי פרקים תוך כדי, ולאחר שסיימתי לדבר הוא הסתכל עלי במבט נעים ואמר לי כך: "אתה צודק, אכן טעיתי. לא הייתי צריך להגיד את הדברים, ואני לא אמור במקרים כל כך עדינים לנקוט עמדה. אנסה לתקן את הרושם שהותירו דבר בהזדמנות הראשונה שתהיה לי".

נער הייתי וגם זקנתי ולא זכיתי לשמוע פוליטיקאי המודה בטעותו. למעט איתן כבל, כמובן.

שנתיים אחרי שנבחר לקדנציה שנייה כיושב-ראש מפלגת העבודה, מבקש אהוד ברק להדיח את איתן כבל מתפקיד המזכ"ל. אני מאוד מקווה שלא יצלח לו. כי אם כן, אזי תהיה זו מפלגה עם עבר מפואר, הווה המבייש אותה ועתיד זמני בהחלט.

אהוד ברק, זה שלמעלה משלושים שנים מחייו הקדיש לביטחון ישראל, מתגלה מיום ליום במלוא מערומיו: חסר עמוד שדרה, נטול ערכים, נכלולי, פוילישטיקר לא קטן, נקמן צר אופקים, מלקק פנכה, בעיקר פנכות שאכלו מהן שופטי עליון, תחמן לא קטן ומה לא, בעצם? האיש הזה הרס את המפלגה בקדנציה הקודמת, ובתור ראש ממשלה הוא הותיר כאן אדמה חרוכה, לאחר שביקש לפתור את הסכסוך בן מאה השנים בינינו לפלשתינים ביממה ורבע. בקדנציה השנייה שלו כיו"ר המפלגה, הוא הוביל אותה לרגעי השפל הכי גדולים שלה בשעה שגרר אותה בעל כורחה ובניגוד להצהרותיו לממשלת ביברמן.

והיום? היום, לאחר שברור לו כי המעשה שאותו עשה, שהוא ההיפך ממה שהוא היה צריך לעשות, כלומר להתפטר, עלול/עשוי (תלוי בנקודת המבט) להוביל לפילוג במפלגה במקרה הטוב או לעריקה של כמה חברים לקדימה במקרה הפחות נעים, הוא מנהל מסע של ונדטה נגד איתן כבל, אולי המזכ"ל הכי טוב שהיה למפלגה אי פעם, רק כדי לספק את גחמותיו וגחמות העדר הלא גדול הנוהר אחריו כסומא בארובה. והסיבה? ברק יאמר כי כבל לא נשמע להחלטות מוסדות המפלגה, תוך שהוא מתעלם מכך שהוא עצמו לא נשמע להחלטת העם בבחירות שנערכו ב-10.02.09 שאמרה – אופוזיציה!!!

אם מפלגת העבודה חפצה חיים היא, הרי שעליה לכנס דחוף את מוסדותיה לא כדי לדון בהדחתו של כבל, אלא כדי לדון בסילוקו של אהוד ברק אחת ולתמיד. ולא רק בשל התנהלותו המזגזגת כגון הצהרותיו בעניין ועדת וינוגרד, התנהגותו בתקופת 'עופרת יצוקה' והבטחותיו בעניין הישיבה באופוזיציה, אלא גם ובעיקר בשל הבדיות שהוא מפיץ, הרמיות בהן הוא נוקט וההטעיות שאותן הוא הפך ללחם חוקו ואת השקרים נר לרגליו. זאת ועוד: מעולם לא עמדה בראש מפלגת העבודה אישיות שיש ספק רב לגבי הצבעתה למפלגה, לפחות בבחירות הקודמות. ומעולם לא עמדה בראש המפלגה אישיות כל כך קפיטליסטית, כל כך אנטי סוציאליסטית, לא רק בהצהרות אלא גם במעשים, כמו אהוד ברק.

ברק הוא "מנהיג" שרבים וטובים במדינה בכלל ובמפלגתו בפרט תלו בו תקוות והיום הם יהיו שמחים "לתלות אותו" על כבל...