בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לחולי הפירומניה ל"ג בעומר הוא סתם עוד יום של "חג", שבו לפחות ניתן להבעיר מדורה ללא מורא
|
קופסת גפרורים - נשקם האישי של הפירומנים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
באורח שיגרתי הם נוהגים להשליך, הרחק מעין רואה, בדלי-סיגריות, או סתם גפרור בשדה-קוצים, ומי שלא ראה את שמחתם למראה השדה הבוער - לא ראה שמחה מימיו | |
|
|
|
|
|
|
הסולידים יותר שבין הפירומנים מסתפקים בהבערת אח בביתם ומרכזים את חייהם סביב האש הבוערת בו לאיטה. ויש ביניהם גם כאלה הנושאים, דרך קבע, לפידים בוערים ברחובות ומפיקים מהם הנאה גלויה. סיסמתם, "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש" - לא רק בשמונת ימי החנוכה, אלא במרוצת כל השנה | |
|
|
|
|
ל"ג בעומר אינו רק חגם של הילדים, מדליקי המדורות. הוא גם, רחמנא לצלן, חגם של אלה הלוקים בפירומניה - משוגעי ההצתות. אלה הסובלים מ"תסמונת אש" והנוהגים להבעיר אותה בכל ימות השנה ולבוא בדרך זו להנאתם ולסיפוקם הנפשי. "אשרי הגפרור" היא סיסמתם הקבועה של אנשי "אש התמיד" - אלה שאין להם רגע אחד של שקט ללא להבות. נשקם האישי הוא קופסת-גפרורים, שלעולם לא יזוזו בלעדיה. באורח שיגרתי הם נוהגים להשליך, הרחק מעין רואה, בדלי-סיגריות, או סתם גפרור בשדה-קוצים, ומי שלא ראה את שמחתם למראה השדה הבוער - לא ראה שמחה מימיו. שלב מתקדם יותר של התסמונת הזו הוא הצתת מכוניות. מעת לעת מתפרסמת ידיעה על איזשהו מצית סידרתי, שהתמחה בהצתת כלי-רכב, הניצבים בחזיתות-בתים. בחקירה מאומצת עולה כי המדובר איננו בחיסול-חשבונות של העולם התחתון, אלא במישהו הסובל מפירומניה. זכורים מקרים שבהם נהג מצית כזה להבעיר מכוניות מתוצרת גרמנית דווקא. בשלב ראשון של חקירה כבר התברר שמדובר בפירומן מן השורה, שפעל מתוך דחף שאינו ניתן לכיבוש, אבל שניסה לטשטש את זהותו, תוך יצירת רושם שהוא אכן שונא תוצרת גרמנית. האויב: מכבי האש בשלב מתקדם עוד יותר של הפירומניה מציתים "חולי האש", לא אחת, גם בתי-עסק בשעות החשיכה. גם כאן מתברר שהעילה למעשה אינה בחיסול-חשבונות מאפיונרי, אלא בפירומניה לשמה. הסולידים יותר שבין הפירומנים מסתפקים בהבערת אח בביתם ומרכזים את חייהם סביב האש הבוערת בו לאיטה. ויש ביניהם גם כאלה הנושאים, דרך קבע, לפידים בוערים ברחובות ומפיקים מהם הנאה גלויה. סיסמתם, "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש" - לא רק בשמונת ימי החנוכה, אלא במרוצת כל השנה. וישנם גם "בולעי האש" - כביכול קוסמים לעת מצוא, שאינם אלא פירומנים מוסווים. אלה נוהגים לעמוד בקרן-רחוב ולהריק לפיהם, מול קהל-סקרנים, כוסית של נפט מבקבוק הניצב לידם, להצית גפרור וליצור אשליה כאילו הם אכן "בולעים אש". בדרך כלל זו גם פרנסתם לעת מצוא, כאשר קהל המשולהבים החוזה בהם, מרוקן את מעותיו אל קופסת הנדבה הניצבת לצידם. לפירומנים משמש, אפוא, ל"ג בעומר עוד יום במסכת "אש התמיד" של כל ימות השנה. המדורה, שהיא האטרקציה השנתית של ל"ג בעומר, היא בשבילם שבלונה, ויש להם רק אויב קבוע אחד העלול להשבית את שמחתם הגדולה: מכבי האש!
|
תאריך:
|
11/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
11/05/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
חוקרי העולם הערבי-מוסלמי מאשררים כי השיר הבא הוא הטיפוסי ביותר לעולם הערבי-מוסלמי:
|
|
|
בדרכי לעבודה שמעתי אתמול את בכיר הכתבים הכלכליים, סבר פלוצקר, מסביר את אשמת פקידי האוצר המנצלים את חולשת הממשלות המתחלפות באופן תדיר. הציבור נמצא תחת שטיפת מוח, כאשר לפחות פעם בשעה מסביר איזה כתב כלכלי ברדיו או בטלוויזיה כיצד פקידי האוצר מתעללים בעניים/בנכים/בזקנים/בנשים/... דמוניזציה מוטרפת כנגד "נערי האוצר".
|
|
|
"הניסיון מוכיח שמחשבות פוליטיות, כלכליות וחברתיות יחד עם ארגונים שנוצרו בעקבות מלחמת העולם השניה הגיעו לסיומם". (אחמדינג'אד, 8.05.09).
|
|
|
הבה נדמיין לרגע מין תרחיש דמיוני שכזה: בעוד כמה מאות שנים בודדות תתכנס כת של מכחישי שואה, שרובם גרמנים אך היא תכלול גם כמה יהודים לשעבר. כת זו, לא בלבד שתטען שרק אלפים מעטים של יהודים נפגעו בשואה, היא אף תמצא בסיפורי התקופה יהודי אחד, שלו היא תייחס קדושה כלשהי. אולי אפילו תטען שהוא בנו של אלוהים. את האשמה למותו של אותו יהודי בשואה תטפול אותה כת דווקא על היהודים אשר באמצעות היודנראט והקאפו שלהם מסרו אותו בידי הנאצים "התמימים" וכך הביאו למותו בתא גזים וקרמטוריום. הכת הזו תכריז על דת חדשה שתסגוד לאותו יהודי קדוש, והסמל של הדת יהיה אמצעי ההמתה של היהודי הזה, דהיינו ארובה של קרמטוריום. כתוצאה מהאחריות שתיוחס ליהודים למותו של אותו יהודי מסוים, יהפכו היהודים בכל העולם ליעד לרדיפות ולפוגרומים. הסיפור נשמע הזוי, בלתי אפשרי, מופרך?! ייתכן. אך כך בדיוק נולדה הנצרות.
|
|
|
אורחנו הנכבד - Joseph Alois Ratzinger - שהיה ב-19.4.2005 לאפיפיור ה-265 של הכנסייה הקתולית, בחר לשאת את השם בנדיקטוס, המבורך, ה-16. בנאומו הראשון לבאי רחבת סנאט פטרוס ברומא הסביר כי בחר בשם הזה מפני הכבוד שהוא רוחש לאפיפיור Battista della Chiesa, בנדיקטוס ה-15 שהיה בימי מלחמת העולם הראשונה מגדולי הפעילים למען השלום, ועשה כל שלאל ידו כדי לרסן בכוחות הרוח של הכנסייה את כוחות הפלדה והאש של הניצים.
|
|
|
|