תביעות נזיקין של נפגעות עבירות מין

פלונית היא אישה חרדית מבני ברק שהתגרשה לפני שמונה שנים. לפלונית ארבעה ילדים, כל ילד במצב נפשי גרוע יותר מהשני. היא עברה חיים קשים לפני הנישואין ונישואים נוראיים, סבלה מאלימות מינית, נפשית ופיזית.

בנוסף הילדים סבלו מהתעללויות דומות, לרבות מיניות. בתה הבכורה, הייתה קורבן להתעללות מינית מצד אביה וזאת בוודאות כמעט מוחלטת. האב הורשע בעבירות התעללות פיזית בילדיו ונגזר עליו עונש מאסר של ששה חודשים אשר הומר בעבודות שירות. עבירת ההתעללות המינית נמחקה מכתב האישום לאחר שנטענה טענה של "זיהום חקירה" בין חוקרת הילדים לבין אחת הבנות. לכל הילדים היו ניסיונות אובדניים.

פלונית התגרשה בשנת 2000 לאחר שכל זכויותיה הרכושיות לא ניתנו לה, כנראה בשל רשלנות עורך דינה דאז. בעוד בעלה לשעבר היה עובד בנק ובחשבונם המשותף נותרו כ-200,000 ש"ח, פלונית יצאה מנישואין אלו בלא רכוש כלל!

המקרה של פלונית הגיע אלינו לאחר שבית המשפט קבע שדירת המגורים תימכר כאשר הבן הקטן יגיע לגיל 18 ותמורתה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים. כך, עומדת פלונית להיוותר ללא קורת גג כאשר היא מתקיימת מקצבת נכות בלבד. בשל כך, עו"ד שאליה פנתה פלונית פנתה למרכז ע"מ שנחשוב כיצד ניתן לבסס תביעת נזיקין מבלי להיזקק לחוו"ד פסיכיאטרית שהרי על-מנת להוכיח נזק נפשי יש צורך בחוו"ד פסיכיאטרית ופלונית לא הייתה מעוניינת לחשוף את סיפורה שוב.

לאחר עיון במקורות בפסיקה הגעתי למסקנה שאין מניעה להכיר בראש נזק של פגיעה באוטונומיה של הפרט, גם כאשר לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית, שהרי גם בחדירה לגופה של אישה ללא הסכמתה קיימת פגיעה קשה בזכויות יסוד ובאוטונומיה שלה על גופה.

השאלה שנשאלת היא - מדוע דיני הנזיקין אינם כלי נפוץ בידי מתלוננות בעבירות מין? לעניות דעתי, אחת הסיבות המרכזיות לכך נעוצה בעובדה שלמתלוננות רבות אין את היכולת הכלכלית לשאת בהוצאות ההליך. סיבה נוספת יכולה להיות העובדה שבמקרים שבהם מתלוננות מחליטות להגיש תלונה ולפתוח בהליך תביעה פלילית, ההליך עלול לגרום להן לתסכול וליאוש, תוך שהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים להתעמת עם התוקף במסגרת של מערכת בתי המשפט.
בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים עונשיים לקורבן עבירה, וזאת מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, אך ממעט לעשות זאת, בין היתר בשל היעדר המשאבים הכלכליים של הנאשם שהורשע.

מדינת ישראל מחשיבה עצמה כמדינה דמוקרטית ומתוקנת השואפת לדאוג כמה שניתן לאזרחיה. מכאן עולה השאלה - כיצד זה בא לידי ביטוי בתחום המשפט כאשר קורבנות בעבירות מין חוששות להגיש תביעה ואף להתלונן במשטרה מחשש שתעבורנה אונס שני במהלך המשפט?