הגברת נעלמה - מכתב גלוי ליו"ר האופוזיציה

מישהו שמע לאחרונה על יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני? אני יודע, מדי פעם היא מתראיינת אצל כתבים כדי לשמוע את דעתה על אירועים שוטפים ומקפיצים, כנהוג במדינת ישראל. מדי פעם. אבל רוב הזמן, היא מצויה מאחורי מסך שמסתיר אותה מעיני הבריות. ומה שאינו נשמע ונראה לעין, נמוג.

תופעה מוזרה. על-מנת שידעו שאתה קיים, לא עומדת לאיש הציבור ההיסטוריה שלו. לא. הוא חייב להניע במאמץ יומי אישי את עגלת המודעות של הציבור אליו. בכל יום. לעיתים, בתדירות גבוהה יותר. אם עשית ולא כתבו על כך, לא עשית. זו איננה סיסמא. זוהי עובדה הידועה לאנשי ציבור ולאנשי מעשה.

בנושאים רבים, ציפי לבני היא טירון ירוק ופוליטי. היא סבורה שבדומה למפת השולחן הנאה שאימא שומרת לליל הסדר, היא יכולה להשתמר בארון ובעוד שנה, לקראת ליל הסדר הבא, יוציאו אותה מנבכי הארון והיא תהיה לבנה ובוהקת. זה לא יקרה! לעניין זה נכונה האמירה של חכמינו, מי שלא טרח בערב שבת לא יאכל בשבת. וערב שבת הוא כל יום חול מימות השנה.

לבני חושבת שמישהו יזכור לה מתקופת המשא-ומתן הקואליציוני, שהיא רצתה שייאמרו המילים: שתי מדינות לשתי עמים. ואם המילים לא ייאמרו, היא לא בפנים. גישה נאיבית. הרי המילים הללו מרחפות באוויר בין אם ראש הממשלה יאמר אותן מראש או יעדיף להימנע. הנה המחשה מנושא מקביל, תקציב המדינה. ראש הממשלה אמר כל מיני אמירות מקדימות לגבי תקציב המדינה, מה לדעתו צריך לקרות, מה יהיה בעדיפות ראשונה וכיצד תשתנה מפת המיסוי לאזרחים מהשנה הנוכחית. באו דיוני התקציב ורוב האמירות שלו נטרפו ונגוזו. מדוע? המציאות, ציפי, המציאות. היא חזקה מכל. אתה במשא-ומתן יומי. אינך יכול להשיג את הכל ולכן אתה כורת בריתות, עושה פשרות. אם אינך מסוגל לעשות זאת, אתה מפסיד. חזרה לנמשל, האם בשל כך לא נכנסת לממשלה? נו באמת. זוהי ראייה קצרת טווח.

ומה בקשר לעמיתייך במפלגה? אם אותך שומעים מדי פעם למרות שיוזמותייך בודדות, אותם לא שומעים בכלל. מישהו יודע על מאיר שטרית, אבי דיכטר, דליה איציק, רוחמה אברהם? פעם שמעו עליהם, אבל מתברר שהסיבה לכך לא נבעה מיכולתם או מהבולטות שלהם. לא. היא נבעה מתפקידם. הלך התפקיד, הלך האיש. שקע לתהום השכחה. כמה זמן לדעתך יעבור עד שהם יטמיעו את זה? מהי רמת האחריות שלך לגביהם? הרי חלק מהם צמא לעשייה ואת לא מנהיגה אותם למשהו חליפי. האם אין נושאים לאומיים שהם יכולים ליזום ולבצע תוך חשיפה גוברת לעין הציבורית? אני יכול למנות מספר נושאים.

למה שלא תכריזי בישיבת הסיעה הקרובה על תקופת הפרויקטים? גם חברי כנסת מהאופוזיציה יכולים להיות מגויסים לתחום העשייה. לעשות למען הנושאים שחלקים נרחבים מהציבור זקוקים להם וכל יוזמה מעשית בהם יכולה לשפר את המצב. הנה דוגמאות: ראשית, הקימי ממשלת צללים עם תפקידים מוגדרים. לפחות בחמישה נושאים שלא מטופלים מספיק או בכלל: בריאות, רווחה, חינוך, תחבורה וביקורת המדינה.

יתכן שבחלק מהנושאים לא תצטרכי לריב עם בעל התיק אלא להיפך, לסייע לו, לשתף פעולה למען המטרה. בהגדרה של ביקורת המדינה, נדרש לדעתי לקבוע תפקיד סמכותי, ברמת שר במשרד ראש הממשלה, שתפקידו יהיה לוודא שדוחות הביקורת מבוצעים בלוח זמנים סביר. המצב הנוכחי הוא שחלק מהנושאים המבוקרים אינם מטופלים ולכן חוזרים על עצמם בדוחות המבקר ומוצע להתמקד בנושאים שנוגעים לציבור הרחב. פעילותך בנושא תהיה ליצור תשתית מעשית לשינוי הגישה.

שנית, הגדירי שמות של חברים בסיעה על-מנת שישבו עם מעגל מומחים לא מפלגתיים ויגישו רשימה של נושאים שצריך וניתן (מבחינה תקציבית) לטפל בהם ולשדרג את רמת הטיפול. כל חבר סיעה (יתכן גם צוות של חברי סיעה) יגיש הצעה מפורטת לביצוע. חלק מהדברים שניתנים למימון מתקציב ממשלתי – יוגש בפומבי לעוסק בנושא בקואליציה. אדרבא, נראה מה תהיה תגובתו הפומבית. סביר להניח שיברך על היוזמה. חלק אחר של הנושאים יבוצע כמשימה התנדבותית, או בשכר מינימלי, כפרויקט לאומי. המנצחים והאחראים על ביצוע הנושא יהיו חברי סיעתך. יהיה להם תפקיד מוגדר. למשל, לשדרג את רמת הטיפול הרפואי לתושבי הצפון או הדרום: רכישה של מכשירים רפואיים מתוחכמים ומשיכה של אנשי מקצוע לבתי החולים הקיימים בצפון או בדרום על-מנת להקטין את הצורך של תושבי הפריפריה להגיע למרכז. משיגים את המטרה באמצעות שכנוע של בעלי הון ואנשי מקצוע. אני מניח שיש לכם את היכולת הזו.

דוגמא אחרת, החלטה להעלות במקומות מוגדרים (קל למצוא אותם) את רמת הציונים במבחני הבגרות או במספר הניגשים ללמוד מקצועות נדרשים ברמה הלאומית בבתי ספר על יסודיים. איך עושים זאת? מתאמים עם המשרד הממשלתי, עם רשויות מקומיות, עם ארגוני מורים ועם בעלי הון - מבצע משולב רב שנתי. הכל יוצג ויבוצע בצורה פומבית עם נקודות ציון על-מנת לוודא שהפרויקט נושא פירות כמתוכנן. תקראי לזה שירות לאומי. דוגמא נוספת המיועדת לחבר סיעת קדימה היושב על קוצים מרוב שיממון: איתור כבישים אדומים בהם נדרש לבצע פעולת הרחבה מיידית. לעיתים קרובות המשימה לא מבוצעת מסיבות תקציביות ולעיתים, עקב בעיה משפטית או בירוקרטית (הפקעת קרקעות שמתארכת, אתרים ארכיאולוגיים או דתיים שנמצאו באתר ועוד). מטרת חברי הסיעה המגויסים לנושא תהיה להתיר את הסבך ולסייע לגורם הרשמי להגיע למטרה. כמובן שהכל צריך להיות פומבי וידוע לציבור.

האם הרעיון נראה לך מופרך על פניו? האם תפקידה של אופוזיציה הוא רק להתנגד למה שאומרת הקואליציה? האם תפקידה של סיעתך בכנסת הוא רק לעסוק בחקיקה? למה שלא תעסקו גם בעשייה? הרי התוצאות הטובות, אם יהיו כאלה, יעשירו את תושבי ישראל ויראו לציבור שאתם אחראים באופן מעשי.

בעיניי, חברי כנסת באופוזיציה הם משאב מבוזבז בחלק מהזמן. ניתן לשנות מצב זה, באינטרס משותף לך ולסיעתך, לראש הממשלה, ובעיקר למקבלי השירות – אזרחי ישראל. ממשי את המשפט: לבני היא פוליטיקאית מזן אחר.

לפני שתצללי עמוק יותר לתהום הנשייה, מוצע לשקול בכובד ראש את הרעיון ולהעבירו לשלבי ביצוע. המושג "אחריות לאומית" מושג בעשייה נראית לעין ולא בהצהרות בלבד.