|   15:07:40
דלג
  מרדכי קידר  
מרצה אוניברסיטת בר-אילן
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?
קבוצת ירדן
איפה כדאי ללמוד בינה מלאכותית?

לא נעים להרגיז את אובמה?

התקדים המצרי מלמד כי שלום בין ישראל והפלשתינים לא רק שלא יביא לניתוק הקשר בין חמאס ואירן, אלא להיפך: ככל שהמדינה מתקרבת יותר לישראל, כך גדלה הנטייה האירנית לערער את מעמד השלטון בה
22/05/2009  |   מרדכי קידר   |   מאמרים   |   ישראלי-פלשתיני   |   תגובות
"אם לא תאכלו את הבעיה הפלשתינאית בדרך שלי יבוא שוטר איראני" [צילום: לע"מ]

אל להם לדוברים ישראלים להצניע את הסכנה הקיומית בטענה ש"לא נעים להרגיז את אובמה", או ש"לא כדאי להבליט חילוקי דעות". להיפך – אם אובמה וצוותו יקלטו שוויון נפש ישראלי כלפי הסכנה המתרגשת על ישראל ממזרח, הם יניחו שגם ישראל מוכנה לחיות עם איום גרעיני אירני, כמו שארה"ב חייתה היטב תחת איום גרעיני סובייטי בימי המלחמה הקרה (כאילו האיאתוללות של אירן חושבים ופועלים על-פי היגיון סובייטי).

ביקורו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בוושינגטון עורר התעניינות רבה בעולם הערבי וזאת בשל שלוש סוגיות עיקריות: הפלשתינית, האירנית וההשלכה שיש לשתי אלה על יחסי ישראל-ארה"ב.

רבים בעולם הערבי פקחו עיניהם וכרו אוזניהם כדי לראות ולשמוע את אובמה ואת נתניהו בפגישתם השבוע, כדי להסיק, מתוכן דבריהם כמו משפת גופם, אם יחסי אמריקה וישראל בעידן אובמה ימשיכו להיות חמים והדוקים כפי שהיו בעבר, או שמא חילוקי דעות בין מנהיגיהן יפרצו סדקים בקשר ההיסטורי הידוע כל כך, ויאפשרו למדינות ערב יותר מבעבר להשפיע על מערכת קבלת ההחלטות האמריקנית. שאלה שרבים בעולם הערבי שואלים ועדיין לא קיבלה עליה תשובה, היא מה משמעותי השינוי שהבטיח אובמה לעשות ביחסי ארה"ב עם העולם הערבי והאיסלאמי, האם יהיה זה שינוי מילולי בלבד, או גם מעשי. ישראל אמורה להיות האינדיקציה לכך, שכן אם ימשיך אובמה לעצב את מדיניותו על-פי צרכי ישראל והאינטרסים שלה כפי שעשה בוש, אזי לא ניתן לדבר על שינוי.

חילוקי הדעות בין נתניהו ואובמה היו ברורים: ראש ממשלת ישראל לא הזכיר מדינה פלשתינית, ואילו אובמה דיבר על "פתרון שתי המדינות", כנראה מפני שהמערכת הפוליטית האמריקנית הבינה שהצורך בהקמת מדינה פלשתינית זוכה כיום לקונסנזוס בעולם הערבי, גם בקרב אותן מדינות שאינן אוהדות במיוחד את תנועת חמאס, בעלת הרוב במועצה המחוקקת הפלשתינית. העולם הערבי רוצה מדינה פלשתינית, כי הוא משוכנע שיש עם פלשתיני וכי עם זה זכאי למדינה בדיוק כמו העם המצרי או הירדני. וכך, גם אם המדינה הפלשתינית תהיה בעייתית, בשל השתלטות חמאס או אפילו בשל קשרים אפשריים עם אירן, עדיין מרבית העולם הערבי תומכת בהקמתה, אשר מצד אחד תרגיע את המצפון הערבי ומצד שני תאפשר להציב מסגרת מדינתית סביב הבעיה המטרידה ביותר את הפוליטיקה הבין-ערבית מאז תום מלחמת העולם הראשונה לפני 90 שנה: בעיית פלשתין.

אכן, רבים אצלנו טוענים שהמונח "עם פלשתיני" הוא מלאכותי, חדש, יציר התקופה המודרנית, האימפריאליזם הבריטי או הדימיון הערבי. אולם, ניתן לומר כי גם כל שאר מדינות המזרח התיכון - למעט מצרים ונסיכויות המפרץ - בנויות על "עמים" חדשים, זה מקרוב באו, שלא היו בעבר ושהן יציר האימפריאליזם המערבי. האם מישהו שמע לפני 100 שנים על "עם לבנוני", "עם סורי", ובמיוחד על "עם ירדני"? לכן, מי שחושב שיש זכות קיום לאומית ללבנון, לסוריה ולירדן, על בסיס תודעת הקולקטיב הבלתי מוצקה של תושביהן, יחשוב מן הסתם שיש זכות להגדרה עצמית ולהקמת מסגרת מדינית משלה גם לקבוצה המתקראת "העם הפלשתיני". ההנחה, שמדינה זו תהיה בעייתית מאוד מבחינתה של ישראל, אינה מדירה שינה מעיני אויבינו, אך גם ידידינו אינם מתרגשים מכך, שכן מדוע תגרע הסכנה לישראל מזכותה של מדינה אחרת להתקיים? האם מישהו בעולם חושב שסוריה או אירן צריכות להתפרק רק משום שהן מאיימות על ישראל?

נראה אפוא שאובמה אימץ את הגישה הערבית שמדינה פלשתינית היא הכרח, הן לעולם הערבי והן לעולם כולו, ושחובה עליו להביא את הסוגייה לידי גמר אחת ולתמיד. אוזנו של נשיא ארה"ב כרויה למצפון הרע של מדינות ערב כלפי "הסבל הפלשתיני", אשר לו הן אחראיות במידה רבה, יותר מאשר לצרכי הביטחון של מדינת ישראל, והכישלון הישראלי בעניין זה נובע מהמסרים שהעבירה לו הממשלה הקודמת בביקורו בארץ בשנה שעברה. דבריו על הסוגייה הפלשתינית מזכירים את אלה של לבני ושל אולמרט בקץ כהונתם, וניכר שהוא הפנים כמה מהמסרים שהם העבירו לו. ממשלת ישראל החדשה טרם הצליחה להנחיל לו ולצוותו את האופן שבו היא רואה את המציאות במזרח התיכון, ונראה כי המשימה העומדת בפניה בתקופה הקרובה אינה קלה כלל ועיקר.

לצלצל בכל פעמון אפשרי
מנפנף בשוטר האיראני [צילום: AP]

מה שמניע את אובמה בעניין הזה הוא האינטרס האמריקני ולא הקיום הישראלי. מבחינתו, האינטרס האמריקני בשיפור היחסים עם העולם הערבי והמוסלמי חשוב יותר מן האינטרס הישראלי של הסרת האיום הקיומי מצד איראן. לפיכך, הוא לא רק משנה את סדרי העדיפות של המדיניות האמריקנית על חשבון האינטרסים של ישראל, אלא חושף את ישראל לסכנה קיומית. את הנקודה הזו חייבת ממשלת ישראל להעלות בכל מעגל אפשרי, ובמיוחד בגבעת הקפיטול, שם שוררות אהדה גדולה יותר לישראל והבנה עמוקה יותר לצרכיה הקיומיים מאשר בבית הלבן של אובמה.

אירן היא הנקודה החמורה יותר מבחינתה של ישראל, שכן על-פי המצב התודעתי שבו שרוי נשיא ארה"ב, אירן היא למעשה כבר מעצמה גרעינית ונגד זה לא נותר לארה"ב ולעולם כולו מה לעשות.

טעויות שעשו קודמיו והזנחה של שנים הביאו את אירן אל סף ייצור הפצצה, ובעתיד יוכל אובמה לומר בפה מלא: "לא אני אחראי לכך. הפנו את טענותיכם לג'ורג' בוש ולביל קלינטון, שבתקופתם התקדמה אירן אל הפצצה. אני ירשתי מהם מצב קיים, כשכור חשמל גרעיני פועל בבושהר, אלפי צנטריפוגות מסתובבות בקצב מסחרר בנתאנז, ומִתקן פלוטוניום עובד יומם ולילה באראכּ. אירן רכשה את הידע, את התרשימים, את התוכניות ואת החומרים הרבה לפני שאני, אובמה, חשבתי להיות נשיא, ועכשיו אתם – שהזנחתם את נושא הגרעין האירני במשך שנים רבות – מצפים ממני, שאוציא עבורכם את הערמונים מהאש?"

בעוד שטווח הדאגה של הנשיא האמריקני הוא ארבע שנים ואולי שמונה – תקופת נשיאותו, שאחריה יחזור למשרדו בשיקגו כדי לכתוב את ספר זכרונותיו, הרי שנתניהו הוא ראש ממשלת ישראל אשר בתקופתו עלולה ישראל לעמוד בפני סכנה קיומית – שואה חדשה – שמעולם לא עמדה מולה, ואין הוא יכול להרשות לעצמו את המותרות של ישיבה בבית וכתיבת ספר זכרונות. אל מול סוגיית הגרעין של אירן מתגמדות כל הסוגיות האחרות: הפלשתינים, יוזמת השלום הערבית ואפילו שאלת ירושלים. אובמה מסתובב כנראה בתחושה הפוכה, שאם רק תעצור ארה"ב את ההתנחלויות, תקים מדינה פלשתינית, תכפה על ישראל את יוזמת השלום הערבית ותביא להכרה הדדית בין ישראל לבין מרבית מדינות האיסלאם (הרעיון המבורך של עבדאללה השני, מלך ירדן) – אזי יוכל להציג שורה של הישגים, שתכסה על הכישלון בעניין הגרעין האירני.

מה שמניע את אובמה בעניין הזה הוא האינטרס האמריקני ולא הקיום הישראלי. מבחינתו, האינטרס האמריקני בשיפור היחסים עם העולם הערבי והמוסלמי חשוב יותר מן האינטרס הישראלי של הסרת האיום הקיומי מצד אירן. לפיכך, הוא לא רק משנה את סדרי העדיפות של המדיניות האמריקנית על חשבון האינטרסים של ישראל, אלא חושף את ישראל לסכנה קיומית. את הנקודה הזו חייבת ממשלת ישראל להעלות בכל מעגל אפשרי, ובמיוחד בגבעת הקפיטול, שם שוררות אהדה גדולה יותר לישראל והבנה עמוקה יותר לצרכיה הקיומיים מאשר בבית הלבן של אובמה.

אל להם לדוברים ישראלים להצניע את הסכנה הקיומית בטענה ש"לא נעים להרגיז את אובמה", או ש"לא כדאי להבליט חילוקי דעות".

להיפך – אם אובמה וצוותו יקלטו שוויון נפש ישראלי כלפי הסכנה המתרגשת על ישראל ממזרח, הם יניחו שגם ישראל מוכנה לחיות עם איום גרעיני אירני, כמו שארה"ב חייתה היטב תחת איום גרעיני סובייטי בימי המלחמה הקרה (כאילו האיאתוללות של אירן חושבים ופועלים על-פי היגיון סובייטי). על ישראל לצלצל בכל פעמון אפשרי ובקול גדול ככל שניתן, כדי לעורר את אובמה ואת צוותו להבין שכאן אין מדובר בשטחים, בהתנחלויות או אפילו בירושלים, אלא בשאלה קיומית של עם, שרק לפני 65 שנים חווה שואה שכילתה שליש מבניו.

על ישראל לפתוח במסע הסברה תקיף, כדי לעורר את העולם בכלל ואת האמריקנים בפרט מן התרדמת שנפלה עליהם בשנים האחרונות בעניין האירני. עברו הזמנים של הדיפלומטיה השקטה, וחלפו ההזדמנויות לשנות את המצב באמצעות שיחות ומשא-ומתן. על נתניהו להסיר את הכפפות ולצאת לעימות חזיתי עם הממשל האמריקני בנושא האירני. חיוכים ולחיצות ידיים, לבביים ככל שיהיו, אינם יכולים לשנות את המצב המחמיר והולך במהירות.
מומחים מדברים על שנת 2010 – השנה הבאה, כשנה שבה תהיה לאירן הפצצה הראשונה, והעולם כולו כבר מתחיל לתפקד באופן שונה: נסיכות קטר שבמפרץ חצתה בינואר השנה את הקווים והיא כיום חלק מן הקואליציה האירנית, יחד עם סוריה, מאוריטניה, חיזבאללה וחמאס. שליט קטר הבין את המצב הנפשי של אובמה, הרים ידיים מול הנחישות האירנית מצד אחד והרפיסות האמריקנית מצד שני והסיק את המסקנה היחידה האפשרית: "אם אינך יכול להכניע את יריביך, הצטרף אליהם".

ובינינו יש כאלה שאימצו את המאנטרה כי אם ישראל רק "תסגור" את הבעיה עם הפלשתינים, אזי יהיה לאמריקנים נוח יותר לטפל בבעיה האירנית. טענה זו, הנשמעת יותר ויותר בתקופה האחרונה, אינה יותר מאשר עלה תאנה לכיסוי הבטלנות העולמית וגם האמריקנית בעניין אירן, תוך ניסיון טיפשי להטיל על ישראל את האשמה בהתחמשות אירן בנשק גרעיני. מי שחושב ששלום בין ישראל והפלשתינים ישים קץ להתערבות האירנית בזירה הפלשתינית וינתק את הקשר בין חמאס ואירן, מתעלם מכך שהשלום בין ישראל ומצרים אינו מונע מאירן להשפיע על המערכת הפנימית המצרית, באמצעות חוליות חבלה שנחשפו לאחרונה והעברת כספים לארגוני הצדקה של "האחים המוסלמים". שלום עם הפלשתינים לא רק שלא יבלום את ניסיונותיה של אירן להשפיע מבפנים גם על המערכת הפלשתינית – אלא להיפך, שהרי ככל שמדינה מתקרבת יותר לישראל, כך גדל הנטייה האירנית לערער את מעמד השלטון במדינה זו ולהפילו – דווקא בשל התקרבותו לישראל.

נאום חדש, מזרח תיכון ישן
אובמה, מאחוריך!

שלושה ימים אחרי הנאום, צפויה להתרחש במזרח התיכון רעידת אדמה פוליטית, שתדחק אותו לפינה: בבחירות לפרלמנט הלבנוני עלול חיזבאללה להפוך את שליטתו בארץ הארזים משליטה בפועל, בחסות הנשק והכסף האיראני, לשליטה עם לגיטימציה חוקית, אם יצליח הארגון להכניס לפרלמנט רוב של תומכים. אז יתעורר העולם, ואובמה בכלל זה, למציאות של מדינה שהייתה בעבר דמוקרטית והפכה למדינת איאתוללה נסראללה בחסות איראן

אובמה הכריז על תוכניתו לבקר במצרים ב-4 ביוני הקרוב, ולשאת בקהיר נאום לעולם הערבי והאיסלאמי. הרעיון עורר תגובות מעורבות, שכן בעידן המודרני, שבו התקשורת מביאה באופן מיידי את קולו ואת תמונתו של אדם מקצה העולם אל קצהו – אין שום הבדל מעשי בין נשיאת נאום בוושינגטון או בקהיר. לכן רבים מחפשים בימים אלו את המשמעות של נסיעת אובמה לקהיר כדי לשאת דווקא בה את נאומו ההיסטורי.

שגרירת ארה"ב בקהיר, מרגרט סקופי, אמרה שקהיר נבחרה, בשל התפקיד החשוב שממלאת מצרים באזור ובשל מלחמתה בטרור. אובמה, לדבריה, רוצה לפתוח בספר ההיסטוריה דף חדש, נקי ואופטימי יותר, בלי מלחמות ועם תקווה. היא גם ציינה שאובמה יודיע בבירור על דבקותו בפתרון שתי המדינות לשני העמים – הישראלי והפלשתיני.

אינטלקטואלים מצרים שותפים לתקווה האמריקנית ורואים בבחירת אובמה בקהיר מחווה חשובה למדינה הערבית המרכזית, שבה חיים מוסלמים מסורתיים ביחד עם שכבה מודרנית ומשכילה, בעלת אוריינטציה תרבותית מערבית במידה רבה.

לעומתם, סגנו של מנהיג תנועת "האחים המוסלמים" במצרים, מחמד חביב, בטוח שהנאום נועד לבסס את התוכנית האמריקנית הפרו-ישראלית, על-ידי עידוד המדינות המתונות להיכנע לתכתיב האמריקני ולהכיר בישות הציונית. הוא אינו מסכים להתערבות אמריקנית "בעניינים הפנימיים" וטוען כי אם בכוונת אובמה לשבח מדינות המדכאות את האיסלאם – ולדעתו של חביב מצרים היא אכן אחת מהן – אזי הנאום עלול דווקא להגביר בקרב המוסלמים את השנאה לאמריקה.

אולם השאלה המעוררת את ההתעניינות הרבה ביותר בעולם הערבי והאיסלאמי היא אם אובמה יכניס שינוי מהותי ועמוק בהתייחסותה של ארה"ב לחלקים אלו של העולם, או שמא יהיה זה רק שינוי סמנטי. שלוש הסוגיות שבהן ייבחן השינוי הן הסוגיות הישראלית, הפלשתינית והאירנית.

אלא ששלושה ימים אחרי הנאום, צפויה להתרחש במזרח התיכון רעידת אדמה פוליטית, שתדחק אותו לפינה: בבחירות לפרלמנט הלבנוני עלול חיזבאללה להפוך את שליטתו בארץ הארזים משליטה בפועל, בחסות הנשק והכסף האירני, לשליטה עם לגיטימציה חוקית, אם יצליח הארגון להכניס לפרלמנט רוב של תומכים. אז יתעורר העולם, ואובמה בכלל זה, למציאות של מדינה שהייתה בעבר דמוקרטית והפכה למדינת איאתוללה נסראללה בחסות אירן.

עשרה ימים אחרי הנאום יחגגו מנהיגי חמאס שנתיים לייסוד מדינתם ברצועת עזה, והאירנים, הוא יודע, ממילא מכינים לו פצצה. וכך, נאום אובמה, חיובי ככל שיהיה, יישכח וייקבר מהר מאוד תחת המציאות המרה של המזרח התיכון הישן כל כך.

להראות לאלג'זירה את הדלת מבחוץ
אלג'זירה. שופר הסתה [צילום: AP]

על פי התמונה העולה מערוץ זה, ישראל נלחמת נגד תינוקות, נשים וזקנים, ללא הצדקה וללא סיבה. לתמונה מעוותת זו חשופים אזרחי ישראל הערבים יום ולילה, ולא יעזרו כאן כל מאמצי משרד החינוך להנחיל, למשל, את תודעת השואה, שאליה מתייחס הערוץ המנוהל על ידי ג'יהאדיסט מג'נין בדיוק כפי שמתייחס אחמדינג'אד

השבוע פירסם פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה את ממצאיו של סקר בדבר היחסים בין יהודים וערבים בישראל. על-פי הסקר, מסתמנת החמרה ביחסים אלה, כך למשל: 40.5% מהערבים אזרחי ישראל אינם מאמינים שהשואה התרחשה, לעומת 28% שטענו כך בשנת 2006, ואילו רק 41% מהם מאמינים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית, לעומת 65.6% שציינו כי הם מאמינים בכך בשנת 2003.

הסיבות לניכור ההולך וגובר בין מדינת ישראל ובין אזרחיה הערבים הן רבות ומורכבות, אך נראה כי העיקרית שבהן היא המצב הביטחוני בשלוש השנים האחרונות. בשנת 2006, רבים במגזר הערבי בארץ האשימו את ישראל – ולא את חיזבאללה – בפריצתה של מלחמת לבנון השנייה ובהתמשכותה על פני 33 ימי סבל, חיפוש מקלטים (שאינם בנמצא בכפרים הערבים), הרוגים ופצועים. מכה נוספת ספגה התדמית הישראלית בעיני אזרחיה הערבים בעת מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, שהשאיר מאות הרוגים, אלפי פצועים, הרס וחורבן, שגם הם – לתחושת אזרחיה הערבים – באשמת ישראל. חמאס בראייתם הוא תנועה חברתית לגיטימית, אהודה יותר מן המושחתים של אש"ף שטיפחה ישראל במשך שנים, ולכן מלחמת ישראל נגד הפלשתינים בעזה ונגד שלטון חמאס אינה לגיטימית.

אירועי יום הכיפורים בעכו הוסיפו עוד לתחושה הקשה של עוינות מצד הרוב היהודי כלפי הערבים, וסגירת תיקי החקירה נגד השוטרים ואנשי משמר הגבול שהיו מעורבים באירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 12 ערבים אזרחי ישראל, גם היא עוררה זעם רב אצל רבים מהם.

אלא שמעבר לכל האירועים הללו – שאין להמעיט מהשפעתם על העוינות של ערביי ישראל כלפיה – קיים גורם נוסף השופך שמן על המדורה ומגביר את הלהבות: ערוץ אלג'זירה, שאינו חדל להשחיר את פניה של ישראל, גם אם הדבר כרוך בעיוות האמת, בהטיית העובדות ובהתמקדות בסבל הפלשתיני תוך התעלמות מסבלם של הישראלים. על-פי התמונה העולה מערוץ זה, ישראל נלחמת נגד תינוקות, נשים וזקנים, ללא הצדקה וללא סיבה. לתמונה מעוותת זו חשופים אזרחי ישראל הערבים יום ולילה, ולא יעזרו כאן כל מאמצי משרד החינוך להנחיל, למשל, את תודעת השואה, שאליה מתייחס הערוץ המנוהל על-ידי ג'יהאדיסט מג'נין בדיוק כפי שמתייחס אחמדינג'אד.

לעומת זאת, יש לצפות מממשלת ישראל שתנקוט את הצעד המתבקש כלפי ערוץ ג'יהאדיסטי זה: לסגור את משרדיו בישראל ולא לאפשר לו לפעול בשטחה, בדיוק כפי שאין מאפשרים זאת לערוץ "אלמנאר" של חיזבאללה ולערוץ "אלעאלם" האירני. אין שום סיבה ש"אלג'זירה" ינהל את הג'יהאד התקשורתי שלו נגדנו מתוך שטחנו. הגיע הזמן שמישהו יקום ויראה לשקרני הערוץ הזה את דלתנו מבחוץ, כך שיפיצו את הארס שלהם מבלי שתמונת בית המחוקקים שלנו מספקת להם תדמית של דוברי אמת.

לאתר מראה
ד"ר מרדכי קידר הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן
תאריך:  22/05/2009   |   עודכן:  24/05/2009
ד"ר מרדכי קידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לא נעים להרגיז את אובמה?
תגובות  [ 16 ] מוצגות   [ 16 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
טל היינריך
22/05/09 23:49
 
היסטוריון
23/05/09 03:36
2
דוד צימרמן
23/05/09 00:59
3
מטאטא
23/05/09 01:06
4
מצויינים רבים)
23/05/09 01:08
5
אורי....
23/05/09 03:29
6
להרגיז את אובאמה
23/05/09 03:39
7
קורן נאוה,טבריה
23/05/09 05:02
8
יש מיש
23/05/09 05:35
 
בארובות אושוויץ
23/05/09 12:20
9
מאמר חשוב ביותר
23/05/09 08:14
10
מיכל מירושלים
23/05/09 09:00
 
ילד ממעברת זרנוגה
23/05/09 16:39
11
נחום שחף
23/05/09 09:53
12
קורן נאוה טבריה
23/05/09 10:13
13
אנא,טוסלארה"ב
23/05/09 10:57
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מרבית שנות חיי אני מצוי לפרנסתי בתחום ההנדסה. זה תחום שהלוגיקה שלו מוגדרת, מנוסה, ברורה ומקלת חיים.
22/05/2009  |  גד גזית  |   מאמרים
מזמן הבינותי כי מאחורי כל סיפור ילדים מסתתרת מחשבה בוגרת, שהרי מספר הסיפור רצה לשעשע את המאזין אבל גם להעביר לו מסר. בלשון ילדים.
22/05/2009  |  אריה דרוקמן   |   מאמרים
ציפור יקרה
22/05/2009  |  אברהם (פריצי) פריד  |   מאמרים
כוכב יופיטר בצמידות לכוכב נפטון ואלו משפיעים על כל מה שקורה השבוע, בעיקר בגלל שכוכב נפטון נעצר ביום חמישי ה- 28.05. יופיטר מבטא את ההתרחבות והצמיחה, ולצידו של הנפטון, המסלף או מעוות את מה שמתחבר אליו, גורם לכך שהגבולות אינם ברורים ואנשים לוקחים סיכונים מיותרים, תוך נטייה להתעלם מהחוקים הנורמטיביים של החברה. זה הזמן לעצור ולהיכנס למשמעת, להתחבר לקרקע, להימנע מהשקעות גדולות המבוססות על גחמות שבירות. מאידך, יש התחזקות באמונה, פנייה של אנשים לתחומים אלטרנטיביים המביאים לשינוי. האמונה מפנה גם את תשומת הלב מהצד החומרי ליותר רוחניות.
22/05/2009  |  טובה ספרא  |   מאמרים
פרשת הגיורים עלתה לאחרונה לכותרות בנסיבות פוליטיות ועוררה הדים רחבים בציבור הרחב ובכלי התקשורת. אולם מעבר לכל מחלוקת אישית או פוליטית, דומני כי מדובר במחלוקת עקרונית בין בית שמאי לבית הלל, בין המקילים לבין המחמירים בהלכות גיור.
22/05/2009  |  ציפי לידר  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   העולם הערבי  /  מי ומי    / 
נסראללה: מוות למרגלים  /  מאיה שני
הנוסחה של אובמה: בינאום מזרח ירושלים  /  עידן יוסף
ממשלה פלשתינית חדשה הושבעה למרות המחלוקות  /  עופר וולפסון
תוכנית השלום הישראלית - אירן תחילה  /  ד"ר צ'לו רוזנברג
אובמה, מיהו הפשטני?  /  דוד הקסנר
תשובה ישראלית לאובמה  /  ד''ר אברהם שלום
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
איש העסקים ליאור רייטבלט השיק את ספרו "קראוס" בגן העיר בתל אביב    בלילה לא ישנתי כי לא הצלחתי להינתק ממנו
חיים רמון
חיים רמון
נתניהו, גלנט, גנץ ובכירי המטכ"ל, הוציאו לפועל תוכנית צבאית שהביאה לגירושם של תושבי צפון הרצועה לרפיח. ועכשיו, ברפיח יש ריכוז של יותר ממיליון עקורים, מה שמונע מצה"ל לחסל את גדודי הח...
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
ישראל טרם הפנימה את מלוא הערך של דיפלומטיה דינמית ציבורית ולוחמה פסיכולוגית מתוחכמת    גופי הסברה המבוזרים בין מסגרות וגופים מיניסטריאליים וביטחוניים שונים אינם מתפקדים כראוי ונראה ...
"רמות בלתי נסבלות" [צילום אילוסטרציה: היסאם השלמון, פלאש 90]
פנינה שרביט-ברוך, יוליה ארפורט
גם אם העיצומים האישיים שהטילו מדינות במערב, ובראשן ארה"ב, ממוקדים כרגע בקומץ מתנחלים קיצוניים – עצם השימוש בצעד זה חייב להדאיג את ישראל ולהוביל לשינוי במדיניותה
דרור גרין
דרור גרין
יש קסם במה שלכאורה נראה כצירוף של מקרה וכוונה מודעת    אינני יודע אם פנחס שדה היה מודע למעגליות שיצר בציור שנוצר מתוך כתם מקרי ובשיר שנבע מתוך הציור
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il