שמות הכפרים בילעין ונעלין נכנסו לתודעה הישראלית לא מעט בזכותם של קבוצת ישראלים חדורי אידיאולוגיה ומוטיבציה לשנות באמצעות מעשה את מסלול ההיסטוריה ולדחוף את ההנהגה הישראלית לכיוון של פתרון מסוג אחר לבעיה הפלשתינית.
"האנרכיסטים נגד הגדר", הרואים את עצמם חלק מהזרם האנרכיסטי העולמי, מובילים את המאבק נגד גדר הביטחון המוקמת ביהודה ובשומרון בשיתוף פעולה ובתיאום עם פלשתינים וקבוצות של ארגוני שמאל רדיקליים אחרים, דוגמת ארגון הסולידאריות הבינלאומית (ISM). פעולות המאבק כוללת מתכון קבוע של יציאה להפגנות במוקדי החיכוך, "גירוי" כוחות הביטחון הישראלים לפעולה באמצעות התקהלות בלתי חוקית, פתיחת/ פריצת שערים בגדר, פגיעה בגדר, השתלטות המונית על ציוד מכני כבד העוסק בעבודת ההקמה של הגדר, יידוי אבנים וכיוצא באלה.
יונתן פולק, בנו הצעיר של השחקן יוסי פולק, תופס מקום מרכזי במאבק של קבוצת האנרכיסטים, המונה על הערכה של אחד מפעיליה כ-250 איש. הוא נוטל חלק באופן קבוע במאבק לצידם התושבים הפלשתינים נגד גדר הביטחון וההתנחלויות ולא אחת נחבל ונפצע בעימותים ונעצר ע"י כוחות הביטחון. דמותו הבולטת במאבק, יכולת ההתנסחות הגבוהה והראיונות בתקשורת הפכו את פולק למעין הדובר הבלתי רשמי של התנועה ובמידה מסוימת אף לסמל של האנרכיסטים בזירת עימות זו.
לפני מספר שבועות ערך 'שלום טורונטו' ראיון עם יונתן פולק בעיצומה של הפגנה בה נטל חלק בכפר ניעלין. הראיון נקטע לא אחת ברעש של קולות ירי כדורי גומי ורימוני ג מדמיע. ברקע היה רעש של המולה רבה והראיון הסתיים בחטף כאשר העימות עם חיילי צה"ל הסלים ויונתן פולק נאלץ להימלט מן המקום. הראיון סיפק הזדמנות טובה להכיר ממקור ראשון את קבוצת האנרכיסטים הישראלים השואפים לפתרון צודק של הבעיה הפלשתינית ולפתור את בעיות העולם בדרך של "יציאה מהקופסה" ויצירת סדר חברתי חדש. על-מנת לשמר את רוח הראיון יובאו דבריו של יונתן פולק במלואם, למעט שינויי עריכה קלים לשם קריאה שוטפת:
"היום [24 באפריל 2009] היו שתי הפגנות. אחת בבילעין היכן שנהרג [באסם] אבו רחמה בשבוע שעבר. הייתה הפגנה נוספת בניעלין. השתתפו בה בסביבות 200-300 איש ויש פה 4 פצועים. ההפגנה עדיין נמשכת. אני [נמצא] בניעילין בינתיים יש 4 פצועים מפגיעה של מטולי גז וכדורי גומי. הצבא פלש לתוך הכפר. יש עימותים בין מפגינים לבין הצבא".
"אני שייך לארגון אנרכיסטים נגד הגדר. זו קבוצה של ישראלים המצטרפים לפלשתינים בהתנגדות עממית לגדר ולכיבוש על כל המשתמע מזה. אם תרצה [אנו] מחליפים צדדים ומצטרפים להתנגדות הפלשתינית, כי אנחנו מאמינים שההתנגדות הפלשתינית צודקת וראויה, ואנחנו חושבים שכישראלים המקום שלנו הוא עם ההתנגדות הפלשתינית שאנו לוקחים בה חלק".
"[האנרכיסטים] זה לא ארגון. זו קבוצה... האנרכיסטים לא מתנגדים לארגון אלא למשטר ומדובר בשני דברים שונים מאוד. [המילה] אנרכיה מגיעה מיוונית [שמשמעותה] ללא משטר. זו תיאוריה פוליטית ששוללת קיום של שלטון מרכזי, תיאוריה שטוענת שאנשים יכולים לארגן את החיים שלהם בכוחות עצמם בהתבסס על הסכמים מרצון. האנרכיסטים מתנגדים כמובן למדינה. האנרכיזם מדבר על העתיד הרחוק... כרגע העניין החשוב הוא שכישראלים כבעלי תעודת זהות ישראלית אנחנו מאמינים בצדקתה של ובנכונות של ההתנגדות הפלשתינית העממית לכיבוש ואנחנו מצטרפים אליה".
"אנחנו לא קבוצה עם אג'נדה פוליטית ברורה. יש כל מיני אנשים בקבוצה שרואים את זה בצורות שונות. אני יכול לומר לך, כי כאנרכיסטים אנו תומכים ב-No State Solution , אך רוב האנשים בטווח הקצר תומכים בהסדר של מדינה אחת [ברקע קולות של ירי גז מדמיע, צעקות של אנשים, נמסר שיש פצועים במקום].
[בתשובה לשאלה אם עצם קיומה של "מדינה אחת" מנוגדת לאנרכיזם] "נכון, יש רעיון עקרוני שלפיו אנו מתנגדים למדינות ויש את המציאות בשטח, שבה אנו חושבים שלמרות שמדינה אחת היא רעה, היא [נחשבת] פתרון טוב יותר ממצב של כיבוש והיא פתרון טוב יותר ממצב של שתי מדינות שבו אחת תהיה חייבת לשלוט על השנייה. זה כמובן לא פתרון סופי, זה שיפור קל במצב. אני מאמין שעד היום ישראל השתמשה במו"מ ובתהליך השלום כדי להמשיך ולחזק את הכיבוש. מעט אנשים יודעים אבל בתקופת אוסלו מספר המתנחלים היהודים בגדה המערבית הוכפל בעשר השנים של אוסלו. מספר המתנחלים שהגיע לגדה המערבית היה זהה לזה שבשלושים השנים שקדמו לה [לתקופת אוסלו]".
"כרגע אנו מאמינים בהתנגדות הפלשתינית העממית ואליה אנו מצטרפים. באופן עקרוני אני מאמין שיכולים להיות חיים משותפים, לא עם הציונות ולא עם כיבוש אכזרי אבל אני מאמין שההצטרפות שלנו להתנגדות הפלשתינית היא דוגמה טובה לזה. העניין הוא לא יהודים ופלשתינים אלא הדיכוי של הכיבוש כנגד פלשתינים. ברגע שישראלים מצטרפים להתנגדות הפלשתינית נגד העוולות והדיכוי המתרחש נגדם אז אין לנו שום בעיה לשבת ביחד [עם הפלשתינים]".
[בתשובה לאמירה שבהתנגדות הפלשתינית יש גם פעילים של חמאס והחזית העממית] "נכון, גם הם מקבלים אותנו יפה מאוד. מסביבי יש כרגע גם אנשי חמאס וגם אנשי החזית העממית. אני לא חושב שניתן בטווח הקרוב להגיע להסדר מאחר שישראל אינה מעוניינת להגיע להסדר. ישראל מעוניינת להמשיך את הכיבוש ולהמשיך את השליטה על הפלשתינים ממנה היא נהנית ומרוויחה, ואני חושב שעד שישראל לא תהיה חייבת להפסיק את הכיבוש ואת הדיכוי של הפלשתינים היא לא תפסיק אותו. זו המטרה של ההתנגדות פה בשטח ואני מאמין שהקהילה האזרחית הבינלאומית צריכה לסייע לנו בדיוק כמו שהיא סייעה לדרום אפריקנים בדרום אפריקה להתנגד לאפרטהייד. ע"י חרם וסנקציות. יורים אני חייב לברוח"
הראיון התנתק].
