בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"המיעוט שהרוב אינו רוצה לשמוע עליו"
|
"תוכנית ויסקונסין היא מטחנת בשר שבה מחפשים את מי להעיף מהקצבה" ● "היא אינה מאפשרת פיקוח על הקריטריונים לשלילת קצבה" ● ולמרות השלכותיה הקשות, היא עברה בספק חוק ספק מחטף, חוק ההסדרים ● עבדים נהיה (8) ● מפריטים את עצמנו לדעת (ד)
|
"מטחנת בשר שבה מחפשים את מי להעיף מהקצבה" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
הקרקע נשמטת תחת רגלינו
|
ענבל בר-און
|
חוק ההסדרים הקרוב מתכנן שורה של הפרטות, הגדולה ביניהן היא בתחום הקרקעות * האם הציבור יהנה מכך? אולי בעלי ההון * מפריטים את עצמנו לדעת (א)
|
לרשימה המלאה
|
|
|
בריאות לעשירים בלבד
|
ענבל בר-און
|
באפיקומן של חוק ההסדרים מוכמנים גם הפרטת מערכת הבריאות והקמת קופת חולים חמישית * האם תחרות תועיל? לא בהכרח * מפריטים את עצמנו לדעת (ב)
|
לרשימה המלאה
|
|
|
"תהליכי ההפרטה הופכים מורים לפועלי ייצור"
|
ענבל בר-און
|
"יש לאפשר תוכניות לימוד ייחודיות וחדשניות, אך להשאיר את המימון בידי המדינה" * "הפרטת החינוך אינה בהכרח דבר רע שכן היא מאפשרת חדירת נרטיבים שונים למערכת החינוך" * "ההפרטה דוחקת את המורים החוצה" * דברים אלו ועוד נשמעו בכינוס בנושא הפרטת החינוך * מפריטים את עצמנו לדעת (ג)
|
לרשימה המלאה
|
|
|
עבדים נהיה (1)
|
ענבל בר-און
|
תוכנית ויסקונסין עומדת לאפשר לגופים פרטיים סמכות לשלול את קצבתם של אנשים אם לא ישתתפו בתוכנית * משתתפי התוכנית בעל כורחם מספרים על פטרנליזם, השפלה ועזרה אפסית, אם בכלל, במציאת מקום עבודה * כתבה ראשונה בסדרה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
עבדים נהיה (2)
|
ענבל בר-און
|
הכינוס כנגד הרחבתה של תוכנית ויסקונסין לכלל המדינה נמשך * אקדמאים תקפו אותה כתוכנית מנשלת, נבזית * טענו כי ההפרטה והשחיתות כרוכים זה בזה * הזהירו מפני שיסוי כנגד הקבוצות המוחלשות
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
תוכנית ויסקונסין מעוררת התנגדות בקרב פעילים חברתיים הן משום ניגוד העניינים המובנה שבתוכה (מתפעלי התוכנית מרוויחים ככל שישללו יותר קצבאות ממשתתפים בכפייה), הן בשל אצילת הסמכויות אשר אמורות להיות נתונות למדינה, ולה בלבד, לגורם פרטי (הסמכות לשלול קצבאות מוענקת לפקידוני ויסקונסין), והן בשל האלמנטים השיטוריים שבה, אשר מאפשרים לפקידוני ויסקונסין לקבוע כיצד ייראה סדר יומו של נכפה (קרי- המשתתף בכפייה) בתוכנית, לעיתים קרובות מדי באופן משפיל, ותוך איום לשלול את קצבתו. ביקורות נוספות על התוכנית התמקדו בהיעדר יעילותה - היא משימה אנשים בעבודות זמניות בשכר לא חוקי (קרי- פחות ממינימום), היא מאלצת אנשים "להתנדב" במקומות עבודה ובכך למעשה מעודדת עבירה על חוקי שכר המינימום (תוך שהעובדים באותם מקומות עבודה מפוטרים), היא מספקת לאנשים הכשרות סרק ב"נימוסים והליכות" וב"טיפוח אישי".
מחקר ההפרטות שמקיים זה שנתיים המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקוב חזן מתמקד גם בהשלכות תפיסת ההפרטה (אני נוקטת בלשון תפיסה כי מעבר לפרקטיקה, אצל כמה נערי אוצר זו הפכה לתפיסת עולם עם מנטרות משלה כגון "תחרות זה טוב", "התייעלות זה העיקר" וכו', וזאת במנותק מנתונים בשטח) על שירות התעסוקה, אשר הופרט בפיילוט נסיוני למתפעלי תוכנית ויסקונסין, שבינתיים התעשרו מאוד מן התוכנית, אך השאירו כמה "לקוחות" לא מרוצים, בלשון המעטה (ראה ערך: ביקורתם הרבה של הארגונים).
השלכות ההפרטה על שירות התעסוקה נדונו במושב הרביעי של הכינוס "אחריות המדינה וגבולות ההפרטה: מה מסתתר בהצעות להפרטה בחוק ההסדרים 2009?" (יום ב', 8.6.09).
הדובר הראשון, ד"ר אמיר פז פוקס מן הפקולטה למשפטים שבקריה האקדמית אונו, חוקר ומנהל אקדמי שותף בפרויקט ההפרטה, מודה כי "אין לו מושג מה קורה בתוכנית" וזאת, למרות ש"כתב עליה את עבודת הדוקטורט שלו". כמו בתחומי החינוך, הקרקעות והבריאות - גם פה לממשלה אין תוכנית עבודה סדורה, ויש להניח שניסוח עמום של האג'נדה נועד למנוע מתנגדים לתוכנית או לחלקים בה להיות מסוגלים לנסח את מה שהם לא אוהבים בתוכנית.
פוקס מציין את האופן האורווליסטי שבו התוכנית הוכרזה כבר באוגוסט 2008 כ"הצלחה", טרם הונחו הממצאים על השולחן וטרם סיום הפיילוט, וזאת חרף הביקורות הרבות אשר נשמעו כנגד התוכנית. פוקס מדבר על תוכנית אשר מושתתת על "הנחות יסוד דוגמטיות" ועל התעלמות מקבלי ההחלטות מ"ממצאים שאינם נוחים לכותבי הדוחות הרשמיים". האורווליסטיות, לשיטת פוקס, לא באה לידי ביטוי אך ורק בדוחות מגמתיים אלא באופן ההתנהלות של התוכנית: נכפי התוכנית מוחתמים על חוזים אישיים, הגם שברי לכל כי הם שם תחת איום בשלילת קצבה, בתוכנית שיטורית אשר אינה מאפשרת להם מרחב תמרון ואשר מנצלת את תלותם ואת חולשתם (זה מזכיר את האופן שבו, כפי שסופר בספרה של ברברה ארנרייך, "כלכלה בגרוש", עובדים מנוצלים נקראו "שותפים" ו"חברים" אך הרטוריקה הייתה כוזבת שכן הם הועסקו בתנאי ניצול מחפירים).
האורווליסטיות שבשיח הכפול על אודות תוכנית ויסקונסין דנה ב"תחרות" כחלק משיח ליברטני-כלכלי של "התייעלות", אך בפועל, בכל אזור גיאוגרפי מתופעלת אך ורק תוכנית של חברה אחת, וביחד עם שוט שלילת הקצבאות הלקוחות בכפייה הופכים לשבויים של התוכנית.
|
|
"כאשר ניסיתי לקבל את חוזי המכרז של ויסקונסין זה היה מאבק, כולל איום בתביעה משפטית, חצי מהחומר מושחר, כי הכל סודות מסחריים של תאגידים" | |
|
|
|
פוקס מספר כיצד קיבל את כל החומר הדרוש לו, כאשר חקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו את שירות התעסוקה, "לעומת זאת, כאשר ניסיתי לקבל את חוזי המכרז של ויסקונסין זה היה מאבק, כולל איום בתביעה משפטית, חצי מהחומר מושחר, כי הכל סודות מסחריים של תאגידים".
"המודל הכלכלי", מסביר פוקס, "בניגוד גמור להמלצות של הוועדות, מעניק תמריצים לרישום סירובים ושלילה של גמלאות".
פוקס גם נדרש ל"פטנט" שהמציא לנו המוח של נערי האוצר: ייבוש של משרד ממשלתי, טענת קוזק נגזל ש"זה לא עובד" ו"חייבים לעשות משהו", ו"הכינותי מראש" של הפרטה: "כיום משקיעה אורות בתעסוקה כעשרים אלף שקל בכל מועסק, ובשירות התעסוקה מקצים כ-2,800 שקל לכל מועסק. כיום, התקציב השנתי של שירות התעסוקה עומד על כ-343 מיליון שקל, ואם היה ניתן לשירות התעסוקה אותו תקציב שנתי לאדם כפי שניתן ל'אורות בתעסוקה' התקציב היה מגיע לכדי 2.5 מיליארד שקל. אין לי ספק שכאשר התוכנית תעבור לפרישה ארצית, היקף ההשקעה יקטן באופן משמעותי". במילים אחרות, אומר פוקס, גם החסרונות ייוותרו על כנם, וגם תקציב התוכנית לא יעלה בהרבה על זה של שירות התעסוקה, והמשתתפים בכפייה של התוכנית, כמובן, יסבלו את נחת זרועה של קרחות-משני-הצדדים זו.
|
|
"שיקול הדעת מורד לרמת פקידי השטח, אשר מקבלים כלים של מקל על-מנת להניע את הנזקקים ליעדים, כאשר המנגנון הריכוזי נשאר מאחור. אין נהלים אשר ניתן לצלם בשירות התעסוקה, זו תרבות ארגונית, זה נעשה בישיבות צוות, קשה לשים על זה את האצבע, ככל שנרחיב את שיקול הדעת, כך נצמצם את היכולת לערוך ביקורת שיפוטית" | |
|
|
|
"קצבת הבטחת ההכנסה, זהו קו ההגנה האחרון, מי שאין לו הבטחת הכנסה, כל מה שנותר לו זבה בתי תמחוי" - אומר פרופ' גיא מונדלק מן הפקולטה למשפטים באוניברסטית תל אביב וחבר בוועדת ההיגוי בפרויקט ההפרטה. "בעבר, לעובדים סוציאלים היה שיקול דעת בלעדי במתן עזרה סוציאלית, שיקול הדעת השתנה מעובד לעובד והם היו שיפוטיים. הדור השני של שיקול דעת במתן הבטחת הכנסה היה דור משפטי, לא ניתן לשלול קצבה בלא שימוע, וגם פה אנשים שלא הבינו את השיח המשפטי, או שלא יכלו לתרגם את סיפור חייהם לשפה משפטית, נפלו בין הכיסאות. כיום אנו עדים לדור השלישי של שיקול דעת במתן קצבאות סעד: מעבר למערכת בירוקרטית מבוזרת שבה שיקול הדעת מורד לרמת פקידי השטח, אשר מקבלים כלים של מקל על-מנת להניע את הנזקקים ליעדים, כאשר המנגנון הריכוזי נשאר מאחור. אין נהלים אשר ניתן לצלם בשירות התעסוקה, זו תרבות ארגונית, זה נעשה בישיבות צוות, קשה לשים על זה את האצבע, ככל שנרחיב את שיקול הדעת, כך נצמצם את היכולת לערוך ביקורת שיפוטית. לא ניתן לומר לבית הדין לעבודה כי הייתה פה חריגה מסמכות כאשר סמכותו של הפקיד היא לעשות כל מה שנדרש בכדי לצמצם את שיעור הקצבאות. הם יודעים שאם הם יצמצמו את הקצבאות באופן ישיר, תוגשנה עתירות לבג"צ, ועל כן הם עושים זאת באופן עקיף, על-ידי התעמרות בנזקקי שירות התעסוקה, כך שיתייאשו ויוותרו".
לשיטתו של מונדלק, מביורוקרטיה חסרת פנים עברנו לביורוקרטיה עם יותר מדי פנים ויותר מדי שמות.
להיעדר ההנחיות המנהליות באשר לדרכי מתן/שלילת הקצבאות, מסביר מונדלק, מצטרפת "מערכת יחסים קשה, היררכית, וא-סימטרית. המתפעלים מצוידים בשפע של מקלות וגזרים אל מול אדם חסר כל ומשולל כוח".
שתי המטרות העיקריות של התוכנית, לקצץ בקצבאות ולהשים אנשים בעבודה, סותרות זו את זו, לשיטתו: "זו לא יכולה להיות מטחנת בשר שבה אנו מחפשים את מי להעיף מהקצבה", הוא מבהיר.
בניגוד לשלוש ההפרטות הקודמות שנדונו בכינוס: הפרטת הקרקעות, הפרטת מערכת הבריאות ו הפרטת מערכת החינוך, בהפרטה זו יש פער "בין הקליינטורה שמממנת, לבין הקליינטורה שנזקקת", לדברי מונדלק. "מממנת - כל משלמי המיסים. מקבלת – קשי-יום, לרוב האוכלוסיה שלא בא לשמוע למה קשה להם, העיקר שכבר יעשו משהו עם עצמם. מדובר בזכויות אדם, זה הפר אקסלנס של זכויות אדם, זה המיעוט שהרוב לא רוצה לשמוע".
|
|
תאריך:
|
17/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/06/2009
|
|
ענבל בר-און
|
"המיעוט שהרוב אינו רוצה לשמוע עליו"
|
|
כניסת נתניהו לאולם ההרצאות באוניברסיטת בר-אילן אמרה הכל. עלייתו של פוליטיקאי לנאום אינה שונה מזו של שחקן שעולה לבימה. לו היה זה נאום בחירות בו היה צריך להשיג קולות מצביעים היה נתניהו מייצר מיד קשר עם הקהל, ואולי אפילו מנופף יד לשלום כמו כוכב רוק. אבל לאולם הכינוסים בבר-אילן הוא נכנס כאשר ראשו מורכן ומשם, כשהוא ממוקד מטרה, היישר לבמה.
|
|
|
בחסדי ה' יתברך, יש לנו ילדים, הם גדלים, לומדים, הם גם מתחתנים, אצלנו אפילו קוראים לזה 'בונים בית בישראל'. אך מסתבר שההגדרה הזאת 'בונים בית', הפכה להיות בדיחה שחורה בקרב רוב רובו של הציבור. אין בנייה למגזר הדתי והחרדי, אין בניית שכונות, אין סיוע בפתרונות הדיור, והיכן שישנם עסקנים המבקשים לאתר פתרונות הם נתקלים באינסוף של מכשולים ומתנכלים העושים את הכל לעכב ולסכל כל פתרון.
|
|
|
נתניהו, בנאומו באוניברסיטת בר-אילן, נתן תיאור פומבי ומדויק של שורשי הסכסוך בינינו לעולם הערבי. ניסיונותיהם של ראשי ממשלות ישראל בשנים האחרונות להתעלם מהמקור לסכסוך ולעסוק רק בפתרונות בזק, דומה לשיטת הרפואה המערבית שמציעה פתרונות למחלות ולבעיות רפואיות, ומתעלמת מהמקור להיווצרות המחלה. אומנם בשנים האחרונות, עם העלייה בפופולריות של הרפואה האלטרנטיבית (שם כולל לכל מה שהוא לא מערבי) ישנה התייחסות גם לדרך חיים, לנפש ולמציאת פתרון שעוסק במכלול ולא רק בפן הצר של התוצאה.
|
|
|
"השלום היה תמיד משאת נפשו של עמנו, נביאנו הנחילו לעולם את חזון השלום, אנו מברכים זה את זה בשלום, תפילותינו מסתיימות בשלום. אנו נמצאים הערב במרכז על שם שני פורצי הדרך לשלום, מנחם בגין ואנואר סאדאת, ואנו שותפים לחזונם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
שמו של גבי עמרני החל להתפרסם בחוגי התרבות בארץ ולאחר שחרורו מהלהקה הצבאית רשימת הסרטים בהם שיחק כה ארוכה עד כי דומה לעיתים כי אין סרט ישראלי שבו לא נטל חלק
|
|
|
בעז שפירא
בנט הקים ממשלה עם יאיר לפיד ובהסתמך על הקולות של מנצור עבאס מהתנועה האיסלאמית, ממשלה בה כיהן בתחילה כראש ממשלה ובהמשך התחלף בתפקיד עם יאיר לפיד שכיהן אף הוא כראש ממשלה
|
|
|
איתמר לוין
קיצוץ תקנים של שופטים הוא פגיעה ישירה בציבור, ולוין עושה זאת כי לא הצליח להשתלט על המערכת - אז הוא מחבל בה. ואילו סמוטריץ' מעליל על עמית בניגוד מוחלט לעובדות
|
|
|
נפתלי בנט
הגדודים נערכים ל"מלחמה", אך בפועל אין מלחמה; יש טבח, פוגרום! מלחמה נמדדת בימים, שבועות, טבח נמדד בשניות ודקות! הבנתי שבעצם הכוחות מתארגנים לדבר הלא נכון
|
|
|
יועז הנדל
מה שקורה עם המגזר החרדי הוא פגיעה בבטן הרכה, עלבון אדיר לכך שחלק מהעם שלנו רואה את המחיר, את הכאב של משפחות שכולות, ומתנהל כאילו לא צריך לשנות דבר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|