בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דייר נפגע - זכאי להתנגד למעלית
|
חוק המקרקעין מאפשר לדיירים לאפשר ברוב של 2/3 התקנת מעלית בבניין ● ברם, גם למיעוט יש זכויות
על-פי חוק המקרקעין, סעיף 59 ו', רוב של 2/3 מבעלי הדירות יכול להחליט באסיפה כללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף: "59ו. התקנת מעלית (א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה: (1) ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; (2) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית". קיים תנאי חשוב בחוק להתקנת מעלית, והוא, כי ניתן לקבל היתר להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבנייה, דבר שמחייה את בדיקת התוכניות בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השנייה, כולל מידות ומבנה של מעברים ומדרגות המשתנים בעקבות התקנת המעלית. להבהיר, אין לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה סמכות לאשר מעלית בבניין קיים ככל שעקב התקנתה נוצרות עבירות על התקנות. אלא שיש גם תנאי נוסף, הבא מתוך דאגת המחוקק לזכויות הפרט, והוא, הימנעות מפגיעה מהותית בזכות המיעוט. ככל שיש פגיעה מהותית אפילו בדייר אחד - לא תותקן המעלית. אמנם הניסוח בחוק אינו מדויק ואינו ברור דיו, ועלולות להיווצר מחלוקות סביב השאלה - פגיעה מהותית מהי, אולם אי-אפשר להתעלם מזכויותיו של המיעוט ככל שעולה טענה של פגיעה מהותית בו, מבלי לדון בכך. ברשות ערעור אזרחי 10237/08 שאול לוי נ' אברהם רוזנר, בית המשפט העליון, שופטת: ע' ארבל, פסק דין מיום ח' סיוון תשס"ט [31 למאי 2009], הובהרו הקריטריונים של זכויות מיעוט המתנגד לבניית המעלית על אף תמיכה בכך בהתאם לחוק המקרקעין. ראשית הובהר על-ידי בית המשפט העליון כי הפגיעה המהותית בה מדובר, העלולה לסכל את הקמת המעלית, היא גם פגיעה בבעליה של אחת הדירות אשר נפגע בגלל מצבו הבריאותי - ולא רק בפגיעה תכנונית מדובר. לאמור, יש להתחשב בטרם אישור הקמת המעלית בפרט שעלול להיפגע מהבנייה בגלל מצבו המיוחד - לאו דווקא רכושו, אלא גם בריאותו. שנית, הובהר על-ידי בית המשפט העליון כי מבחן הפגיעה יהיה אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, כלומר, תהיה התחשבות בבעל דירה המתנגד לבניית המעלית - בו ובמצבו הבריאותי המיוחד, אך המבחן של ההתחשבות בבריאותו יהיה אובייקטיבי. ההתייחסות האובייקטיבית באה לתחום גדר לבל ינצל הפרט מעין זכות וטו נגד הבנייה. ההתחשבות בפרט המתנגד היא נובעת מאותה גישה אשר בזכותה חוקק החוק בדבר הקמת מעלית בבניין קיים, וגישה זו נועדה להקל על דיירים אשר מזדקנים עם חלוף השנים ונזקקים למעלית בביתם. לא יעלה על הדעת להתחשב בגילו המתקדם של פלוני ובקשייו, תוך התעלמות מבריאותו של שכנו.
|
תאריך:
|
18/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/06/2009
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
דייר נפגע - זכאי להתנגד למעלית
|
|
מקורו של הביטוי "הרצחת וגם ירשת", הוא במקרה המתואר בספר מלכים א'. אחאב מלך ישראל גורם בצורה אכזרית למותו של נבות היזרעאלי, ולאחר מכן יורש את כרמו. אליהו הנביא מטיח בו את המילים הקשות, אשר הפכו סמל לחוסר הצדק הכרוך בטובת ההנאה שבאה כתוצאה מעוול, ושבה זוכה הגורם של אותו עוול.
|
|
|
תוכנית ויסקונסין מעוררת התנגדות בקרב פעילים חברתיים הן משום ניגוד העניינים המובנה שבתוכה (מתפעלי התוכנית מרוויחים ככל שישללו יותר קצבאות ממשתתפים בכפייה), הן בשל אצילת הסמכויות אשר אמורות להיות נתונות למדינה, ולה בלבד, לגורם פרטי (הסמכות לשלול קצבאות מוענקת לפקידוני ויסקונסין), והן בשל האלמנטים השיטוריים שבה, אשר מאפשרים לפקידוני ויסקונסין לקבוע כיצד ייראה סדר יומו של נכפה (קרי- המשתתף בכפייה) בתוכנית, לעיתים קרובות מדי באופן משפיל, ותוך איום לשלול את קצבתו. ביקורות נוספות על התוכנית התמקדו בהיעדר יעילותה - היא משימה אנשים בעבודות זמניות בשכר לא חוקי (קרי- פחות ממינימום), היא מאלצת אנשים "להתנדב" במקומות עבודה ובכך למעשה מעודדת עבירה על חוקי שכר המינימום (תוך שהעובדים באותם מקומות עבודה מפוטרים), היא מספקת לאנשים הכשרות סרק ב"נימוסים והליכות" וב"טיפוח אישי".
|
|
|
כניסת נתניהו לאולם ההרצאות באוניברסיטת בר-אילן אמרה הכל. עלייתו של פוליטיקאי לנאום אינה שונה מזו של שחקן שעולה לבימה. לו היה זה נאום בחירות בו היה צריך להשיג קולות מצביעים היה נתניהו מייצר מיד קשר עם הקהל, ואולי אפילו מנופף יד לשלום כמו כוכב רוק. אבל לאולם הכינוסים בבר-אילן הוא נכנס כאשר ראשו מורכן ומשם, כשהוא ממוקד מטרה, היישר לבמה.
|
|
|
בחסדי ה' יתברך, יש לנו ילדים, הם גדלים, לומדים, הם גם מתחתנים, אצלנו אפילו קוראים לזה 'בונים בית בישראל'. אך מסתבר שההגדרה הזאת 'בונים בית', הפכה להיות בדיחה שחורה בקרב רוב רובו של הציבור. אין בנייה למגזר הדתי והחרדי, אין בניית שכונות, אין סיוע בפתרונות הדיור, והיכן שישנם עסקנים המבקשים לאתר פתרונות הם נתקלים באינסוף של מכשולים ומתנכלים העושים את הכל לעכב ולסכל כל פתרון.
|
|
|
המרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר, אשר חוקר מזה שנתיים את השלכות צונאמי ההפרטה אשר מתרחש במדינת ישראל, מקיים בעצם ימים אלו, בעיצומו של המחקר, וטרם הצגת ניירות העמדה לציבור, סדרה של שלושה כינוסים בנושא ההפרטה. הכינוס השני בסדרה (יום ב', 8.6.09), תחת הכותרת "אחריות המדינה וגבולות ההפרטה: מה המסתתר בהצעות להפרטה בחוק ההסדרים 2009", בחן את משמעויות ההפרטה בארבעה תחומים מרכזיים בחיינו: קרקעות, בריאות, חינוך ותעסוקה.
|
|
|
|