|
רפיסות אינה עובדת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
נניח שתהיה עסקה, וגלעד ישוב הביתה, בתמורה לשחרור טרוריסטים. האם מפיץ הרפיון ניר דבורי ואחרים יחושו אשמה למקרה חטיפה נוספת? ואיך ירגישו אם טרוריסט משוחרר יחזור לרצוח יהודים? - האם יבקשו מחילה מהמשפחה האבלה? | |
|
|
|
|
עד שגלעד שליט לא יהיה בבית, הבעיה הזאת לא תפסיק לזמזם באוזני נתניהו ואהוד ברק. כמו דבורה שחגה מעל ראשו של נהג בנסיעה, יציקו ויטרידו המזמזמים את שני המנהיגים שהיו רוצים - כמו אהוד אולמרט קודם - לראות את גלעד שליט בבית. למעט משפחת שליט, אין לאף אחד זכות מוסרית ללחוץ על מנהיגי ישראל להיכנע לדרישות החוטפים. לקריאה לשחרור רוצחים תמורת שליט יש מילה בעברית: כניעה!
אין לחמאס יח"צני כניעה יותר מוצלחים מאלה המפגינים למען עסקה לשחרור גלעד שליט. הבעתי דעתי בעבר בעד השבת גלעד הביתה לחיק משפחתו, ונגד, חד-משמעית נגד, עסקה עם החוטפים. העסקה לא בוצעה עד היום מסיבה אחת: כל המתנגדים בצמרת המדינה מבינים שמדובר בכניעה שתוליד חטיפה נוספת ופיגועים. גם העיתונאי ניר דבורי מבין את זה. ולמרות זאת הוא מזהיר מפני תוצאות אי-הכניעה לחוטפים.
"יש כאן משהו שהדרג המדיני, ראשי הצבא ומערכת הביטחון לא מבינים", הזהיר דבורי. "אני חושב שהסדק שיצרה פרשת גלעד שליט, עלול להפוך לשבר... אני מקיים שיחות עם חיילים, ועם הורים לחיילים שעומדים להתגייס. אנשים לא מבינים את גודל הקרע, שנוצר בעניין הערכי והמוסרי" (חדשות בוקר, ערוץ 2, 22.6.09).
והפירוש: אם צה"ל לא ייכנע לדרישות החוטפים, גלעד שליט עלול להפוך לפרשת רון ארד 2. ואם זה יקרה - הנכונות של צעירים להתגייס לצה"ל תפחת, שהרי "הפקרתו" של גלעד תתפרש בעיני רבים כנורמה שעלולה לפגוע בהם אם וכאשר...
כמו רבים וטובים, גם ניר דבורי יודע, שאילו החוטפים היו יודעים שחטיפת חייל ישראלי, במקום שתוביל לעסקה, תפיל עליהם את השמים, היו מן הסתם מחפשים דרכים אחרות לשחרר את אחיהם הטרוריסטים הכלואים בישראל.
תזכורת: שבועיים לפני שנחטף גלעד, הטרוריסטים חטפו סטודנט יהודי חובש כיפה, בשם בנג'מין פישביין (תקלידו בגוגל "הסטודנט החטוף שוחרר"). החוטפים הפיצו לסוכנויות הידיעות קלטת שבה הוא נראה מתחנן על חייו. כל הערוצים (11.6.06) שידרו את הקלטת, וזה מה ששמעו צופי הטלוויזיה: "אם האסירים לא ישוחררו, הם יוציאו אותי להורג". אחרי שלוש שעות פישביין הוחזר בריא ושלם, מבלי שאף טרוריסט שוחרר.
מה קרה?
למזלו, היה לו בכיס פספורט אמריקני. מנקודת מבט רציונאלית המחבלים הבינו, שעדיף להם לא להמר על הקשיחות של "המשוגע" ג'ורג' בוש. לעומת הנשיא האמריקני, מנהיגי ישראל נתפסים כחלשים שקורסים מול לחץ התקשורת. ומי הביא לצופי הערוץ השני את האייטם על פישביין? ניחשתם נכון, ניר דבורי.
עכשיו יש לו את החוצפה להגיד לנו ש"הפקרת" גלעד תגרום ל-"שבר מוסרי וערכי", שזה בשתי מילים: עידוד השתמטות. נראה אותו מנסה למכור את הסיסמה לפיה "אין מפקירים פצועים בשטח", למשפחת מדחאת יוסף. מאוד מסקרן לראות כמה סבלנות תהיה להם לשמוע אותו.
ונניח שתהיה עסקה, וגלעד ישוב הביתה, בתמורה לשחרור טרוריסטים. האם מפיץ הרפיון ניר דבורי ואחרים יחושו אשמה למקרה חטיפה נוספת? ואיך ירגישו אם טרוריסט משוחרר יחזור לרצוח יהודים? - האם יבקשו מחילה מהמשפחה האבלה?
רפיסות מול סחטנים מסוכנת. הלחץ על מנהיגי ישראל צריך להיות אחר: השוואת התנאים של המחבלים שהחוטפים רוצים בשחרורם, לתנאים של גלעד. חודש כזה: והפנטזיה של הכלואים להיכלל ברשימה, הייתה הופכת באחת, לסיוט האולטימטיבי. נראה את החוטפים עומדים בלחץ חבריהם המנותקים ומשפחותיהם...
לכניעה יש מחיר. ניר דבורי יודע את זה, כמו שהוא יודע שאת המחיר ישלמו אחרים. מהסיבה הזו, זכותו להפיץ מסרי כניעה, היא פרחחות לשמה ובלי מוסרית.