עמדנו בפני משבר פוליטי חמור. המנהיג שאנו יודעים שנמצא בסוף דרכו, פותח בשיחות שלום עם עמי האזור, אך הם יורקים לו בפנים. הבקשה, שעל פניו נראתה הגיונית, שהרי מדובר בעם המקורב לעם ישראל, לעיתים מכנים אותם בני דודים, והרעיון לשיתוף פעולה היה נשמע סביר. אבל ההצעה לשיתוף פעולה מתקבלת בצד השני, בתחילה בקרירות ולבסוף בתוקפנות. המנהיג התקפל. כעבור כמה שבועות, עם פטירת המנהיג השני. ירד המוראל הלאומי לשפל חדש. ככלות הכל, מנהיג זה היה הדבק החברתי שאיחד את כל שכבות העם. אבד מנהיג שאין לו תחליף. כל בית ישראל הרגישו את החוסר שבפטירתו.
