|
מכשול מדיני [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
צודקים דוברי הימין החוזרים וטוענים כי ההתנחלות בשטחים לא הפריעה לניהול המשא-ומתן עם המנהיגות הפלשתינית. מאז הסכמי אוסלו ב-1993 חלפו כבר 16 שנים שבהן ניהלו ראשי הממשלה בישראל משא-ומתן עם המנהיגות הפלשתינית - יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק, ולאחרונה - אהוד אולמרט. ללא יוצא מן הכלל עלו כל השיחות הללו על שרטון, כאשר הפער בין הצדדים לא איפשר גישור והסכמה - אבני הנגף המרכזיות התמקדו בשלושה נושאים - גבולות 67'; בירה פלשתינית במזרח ירושלים, לרבות שליטה בהר הבית; והכרה ישראלית ב"זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים.
שאלת ההתנחלויות לא עמדה למכשול. ההנחה הפלשתינית הייתה כי אלה תפונינה כולן בעקבות ההסכם שיושג, ברוח התקדים של פינוי סיני ורצועת עזה.
אף על-פי כן, חייבת ההתנחלות הישראלית להיפסק. היא חייבת להיפסק דווקא מכיוון שאיננו רואים בעתיד הנראה לעין סיכוי למשא-ומתן אשר יוביל להסכם ישראלי-פלשתיני. בהיעדר הסכם מדיני, מהווה הפריסה ההתיישבותית על פני שטחי "הגדה המערבית" את האיום האולטימטיבי על קיומה של ישראל היהודית. אין זו אלא שאלה של זמן מתי תבין המנהיגות הפלשתינית כי עליה לשנות קו - במקום משא-ומתן מדיני להשגת הסכם על "שתי מדינות לאום", זו לצד זו, ובמקום להמשיך במאבק האלים, המשחק לידיה של ישראל, כל שעליהם לעשות זה להעלות תביעה מדינית לאזרחות מלאה בתוך מדינת ישראל, בתוך גבולות ארץ-ישראל, או פלשתין, השלמה.
בנקודה זו לא תעזור לנו ההכרה בישראל כמדינת הלאום היהודית, לא תעזורנה לנו ההצעות להעניק "אוטונומיה מלאה" לתושבים הפלשתינים. אין סיכוי כי ניתן יהיה לשלול לאורך זמן זכויות לאומיות ממיעוט ערבי פלשתיני המהווה 45-40 אחוז מכלל תושביה של ארץ-ישראל. יתר על כן, אין זו אלא שאלה של זמן, ואפילו מדובר בעוד 42 שנים, עד שהמיעוט הפלשתיני ישתווה לרוב היהודי, ואולי אף יעבור אותו. איך שלא נקרא למצב שייווצר - משטר האפרטהייד איננו פתרון בר-קיימא.
דווקא משום שאינני מאמין ביכולתנו להגיע היום להסכם במסגרת משא-ומתן, המשך ההתנחלות בשטחים יסגור בפנינו לחלוטין את האפשרות ואת הסיכוי להתנתק משטח המאוכלס במסה הפלשתינית, ולבחור בדרך היחידה שתעמוד בפנינו למניעת המדינה הדו-לאומית, מדינת "כל אזרחיה". אופציה זו עדיין עומדת לנו היום. עדיין יש לנו האפשרות להצטמצם בתחום גבולות הקו הירוק, יחד עם גושי ההתיישבות המרכזיים ותוך תיקונים מזעריים המחזירים "הביתה" התנחלויות חריגות הממוקמות מעבר לגבול זה.
המסקנה ברורה. דרושה הפסקה מיידית של כל התנחלות שמעבר לתוואי זה. המשך ההתנחלות היא מכת-מוות לעצם קיומה של המדינה היהודית.
אינני מציב כאן תנאי של מדינה יהודית ו"דמוקרטית". תהא זו אשליה להניח כי נוכל לקיים לאורך-זמן מדינה יהודית ובלתי דמוקרטית, מדינה שבה מצוי מיעוט גדול לא-יהודי, ועל אחת כמה וכמה - רוב לא-יהודי נטול זכויות אזרח מלאות.