שריון בונה עתיד

פרשת ההתעללות, לכאורה, בחיילי השריון אינה יורדת מהכותרות בימים האחרונים. תמונת גבו מלא הסימנים הכחולים והאדומים של החייל שבו התעללו מפקדיו מעטר את דפי העיתונות ואתרי האינטרנט וגורם לזעזוע לכל מתבונן. כל אם עברייה שואלת עצמה "הלצבא זה אני שולחת את ילדי?" (אגב שאלה דומה שואל גם כל אב עברי).

השריון הגיע, בדרך זו, למוקד החדשות ולשיח הציבורי בסלוני ליל שבת. בישראל כמעט כל אדם היה חייל, הינו חייל או הורה למי שיהיה חייל. טקסי זובור למיניהם ידועים לכל מי ששירת בצבא אך נראה שהפעם התעלו, כנראה, המפקדים על עצמם ולדאבונם, אנו בעידן חדש שבו כל תמונה הופכת מיד נחלת הכלל. גם התביעה לעטוף בצמר גפן כל חייל הפכה למרכז ההתעניינות התקשורתית בנעשה בצבא. אך התנהלות זו עניינה בדיון אחר.

כבר עתה אדגיש כי המעשים המיוחסים, לכאורה, לפיקוד הזוטר ביחידת השריון, מעלים בי תחושת קבס ויש לעקרם מן השורש ומיד. לצערי, תופעה זו שהיא בזויה ואסורה מכל היבט אנושי פוגעת קשות גם בחיל עצמו שהיה, הווה ועתיד להמשיך להיות חיל המערכה העיקרי של צה"ל.

בלי השריון אין הגנה לישראל ואין ניצחון.

דווקא עתה צריך להקדיש מאמץ במטרה להראות פנים אחרות של חיל השריון. להדגיש את חשיבותו ותרומתו למאמץ המלחמתי ואף לציין את תרומתו לחייל הבודד בהקניית יכולת לעבודת צוות, בהפעלת מערכות טכנולוגיות מתקדמות ובלימוד ערכי סדר ומשמעת כתנאי להישרדות. השריון הינו חיל ייחודי שכלל מרכיביו הופכים אותו לחיל שאין שני לו באטרקטיביות מבין חיילות צה"ל.

היסוד והבסיס של הטנקיסט הם עבודת צוות. ממש רביעייה אנושית שאם לא תהיה תלויה זה בזה, תמצא עצמה תלויה זה לצד זה. רביעיה הדורשת אמון הדדי, תיאום מירבי וחברות אינטימית. הקניית עבודת צוות מאפשר לטנקיסט המשוחרר להצליח גם בחייו האזרחים. בהיי-טק הישראלי, למשל, עבודה בצוותים תוך ניצול היתרון היחסי של כל אחת ואחד בצוות הוא סוד ההצלחה של הסטארט אפים הישראלים ברחבי העולם.

מערכות הירי והניווט של הטנק הישראלי בנויות על מיטב הטכנולוגיה הישראלית. הפעלתן דורשת מהחייל מיומנויות רב צדדיות, דיוק, סדר ומשמעת עצמית וכמובן, הבנת תהליכים טכנולוגיים מתקדמים והפנמתם. גם אלו כישורים היכולים לסייע מאוד ללוחם עם שחרורו.

הכשרתו של טנקיסט, לכן, אינה פשוטה ודורשת ידע מקצועי נרחב מהמפקדים. מדובר בחייל מקצועי שאין בו מקום ל"חפיפיות". התנאי לטנקיסט מצטיין העולה על אלו של האויב הוא הרבה שעות לימוד, הרבה שעות הדרכה, הרבה שעות אימון יישומי בשטח וביחד איתם מפקדים כריזמטיים, מפקדים יצירתיים, מפקדים מיומנים ומפקדים אנושיים. לעולם לא תצליח למקסם את יכולות פיקודיך אם לא תפגין, קודם כל, אנושיות ותהפוך מודל לחיקוי. לא בשוטים אלא ביכולת, לא בעקרבים אלא בידע תחנך את חייליך.

הדגש בהכשרת הטנקיסט צריך לעמוד על הכרה מושלמת ועיוורת של יכולות הטנק ועבודת צוות כדי להביא למטרה הרצויה: איתור מהיר של האויב, זמן מועט בעמדת אש, ירי מהיר ומדויק וירידה מהירה לעמדה אחורית.

גם כך נסוג השריון בשנים האחרונות ממעמדו בציבוריות הישראלית. הטייסים זכו תמיד למעמד-על אך עתה התהפכה הפירמידה הצבאית-ציבורית כולה ותומכי לחימה למיניהם ואנשי מטה (העושים, אגב, עבודה חיונית וחשובה) זוכים למירב תשומת הלב הציבורית-תקשורתית ולטונות של שבחים, בעוד חיילי השריון, שהם מרכז עוצמתו של צה"ל, נעלמו מעין התקשורת וזוכים לעדנה תקשורתית רק כתוצאה ממעשה חריג ובודד שמוטב היה שלא היה בא לעולם.

השיר "השריון עשה היסטוריה" הפך למעין המנון בלתי רשמי של החיל. היום היה ההמנון צריך להשתנות ולהפוך ל"השריון בונה עתיד" גם לאומה, גם לצבא וגם לחיל הבודד.