|
|
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לפני למעלה משנה, במהלך נסיעה לצפון הארץ, החלטנו לעצור בפארק העירוני של עפולה כדי לתת לילדים לשחרר קיטור. להפתעתנו, נדרשנו לשלם דמי כניסה לפארק העירוני, וזאת למרות שהכנסת העבירה חוק מפורש האוסר גביית דמי כניסה שכאלה. שלחתי תלונה בנושא לנציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה. בירור התלונה התנהל בעצלתיים, כאשר עורכת הדין שטיפלה בו הודיעה לי, בתגובה לתזכורות שלי, שהיא מחכה לתגובות מעיריית עפולה, כאילו שתגובות אלה עשויות לטהר את השרץ.
לפני כחודשיים חלה התפתחות דרמטית בתיק: מנציבות תלונות הציבור הודיעו לי שהואיל והוגשה תביעה ייצוגית בבית המשפט בנצרת באותו נושא של גביית דמי כניסה לא חוקיים לפארק העירוני בעפולה, נציבות תלונות הציבור משעה את טיפולה בתלונתי עד למתן פסק דין בבית המשפט. כלומר, אחרי סחבת של עשרה חודשים שבה הנציבות גררה רגליים ולא הגיעה למסקנה ברורה, למרות שלא היו חילוקי דעות על העובדות, והיה ברור שמדובר בעבירה על החוק מצד עיריית עפולה, באה לה עכשיו הזדמנות פז "לגיטימית" לשבת בחיבוק ידיים ולחכות עד לפסיקת בית המשפט.
היום חלה התפתחות נוספת, וכנראה אחרונה, בתלונה שלי. מנציבות תלונות הציבור הודיעו לי שאחרי הגשת התביעה הייצוגית לבית המשפט בנצרת הפסיקה עיריית עפולה לגבות דמי כניסה לפארק העירוני ולכן נדחתה התביעה הייצוגית והתיק בבית המשפט נסגר.
בהודעה זו גם נמסר שהנציבות תעביר את ממצאיה למבקר המדינה שיעשה איתם מה שירצה, אך לי אין זכות לדעת על כך. עורכת הדין שכתבה הודעה זו, אפילו לא טרחה לציין שתלונתי נמצאה מוצדקת.
אם כך מבררת נציבות תלונות הציבור שליד משרד מבקר המדינה תלונות המוגשות אליה על עבירות ברורות, מה הפלא שבמדינה שוררת כזו אנרכיה?
