כל בר-בי-רב יודע שבחקיקת "חוק מופז" ביקש ראש הממשלה לגרום לפיצולה של קדימה ולהעצים את כוחו של "הליכוד". חלומו הרטוב של
בנימין נתניהו היה לגרום לפחות לעריקתם של שבעה מחבריה בכנסת, ובראשם, כמובן, שאול מופז, שכבר מזמן יש לו בטן מלאה על מנהיגת מפלגתו.
עם יד על הלב, לא היה ברעיון של נתניהו כל רע. הוא אפילו לגיטימי. בפרט כשכבר מזמן מייחלים רבים להיעלמותה של קדימה מן המפה הפוליטית, אחרי שכשלה כמפלגת שלטון ושבחבריה דבקה תווית של שחיתות.
אבל "התרגיל המסריח" של נתניהו רק טפח על פניו וסתם, באחת, את הגולל על התקווה הזאת. רק כסיל פוליטי יכול היה לחולל מהלך שכזה, ללא הסכמתם של נשואי החוק החדש, ובראשם, כמובן, שאול מופז עצמו, שנראה כבר, בצדק, כעורק פוטנציאלי ראשוני. אלא שהמחטף הזה, מאחורי גבו של מופז, על אפו וחמתו, רק הצית אצלו את האש והחזיר אותו לחיקה של מנהיגתו.
אם אי-פעם הסתמן סיכוי כלשהו להחלשת כוחה של קדימה ולהפיכת "הליכוד" למפלגה הדומיננטית, הרי שעכשיו הוא הוחמץ בגדול. על ראשו של נתניהו עצמו מונפת עכשיו חרב-פיפיות, כשבתרגיל הבומרנג שלו רק הצליח לשחק לידיה של מנהיגת קדימה, ציפי לבני, ובד בבד גם לקומם עליו חברים במפלגתו ולפגוע בתדמיתו של "הליכוד" עצמו.
להחזיר מפתחות נתניהו, שחש את פעמי ההתפלגות הפונציאליים של קדימה, עשה כל משגה אפשרי בדרך להשגת מטרתו. במקום להכשיר את הקרקע לפילוג ולפעול ביסודיות מאחורי הקלעים, אצה לו, כרגיל, הדרך. סופו של דבר ש"חוק מופז", שהושג ב"חאפ לאפ", רק שיחק לידיה של קדימה, חיזק את כוחו של בעליו, וגם העניק בהזדמנות זו סטירה מצלצלת לנתניהו עצמו.
"התרגיל המסריח" הזה מזכיר תרגילים מסריחים קודמים - של רחמים כלנתר, חבר מועצת עיריית ירושלים, שערק בשנות החמישים מסיעתו רק כדי להתמנות לסגן ראש העיר; ושל שמעון פרס, שניסה, על-פי רבין, להקים ממשלת שמאל-חרדים צרה, בראשותו, במקום ממשלת אחדות לאומית, בראשות יצחק שמיר. אבל יותר מכל קומם עליו "התרגיל המסריח" של "חוק מופז", בצעדו האופורטוניסטי והמביש, את כל מי שחרד לקיומה של דמוקרטיה פרלמנטרית. הוא גם הפך את נתניהו למוקיון פוליטי, שרק הצליח לירות לעצמו ברגל.
לא רק שהתרגיל המסריח הזה הבאיש את ריחו של יוצרו - הוא גם העצים את כוחם של מתנגדיו הפוליטיים ואפילו של חברו במפלגתו שלו. ומאחר שהמטרה איננה מקדשת אמצעים פסולים, המסקנה המתבקשת אינה משתמעת לשתי פנים: הגיעה השעה שנתניהו יחזיר את המפתחות לנהג שקול וטאקטי יותר.
