בשבוע שעבר פורסם, כי ביקורו של ראש הממשלה בבסיס הטירונים נבע מ"אי הבנה" של מפקד הבסיס. על-פי גרסת גורמים צבאיים, לאחר שמפקד הבסיס נשאל באופן כללי לגבי סידורי אבטחה בבסיס, הוא הבין (בטעות) כי ראש הממשלה מעוניין לבקר בבסיס. נוכח כך, וחרף העובדה כי שערי הבסיס לא נפתחו בעבר לביקורי הורים במהלך טירונות כה קצרה, החליט מפקד הבסיס לפתוח את שעריו לכלל ההורים על-מנת למנוע אפליה לטובת בנו של ראש הממשלה.
גם בהנחה ופרטים אלה נכונים (ואין סיבה להניח אחרת), ומפקד הבסיס לא יזם את הביקור מלכתחילה לצורך קבלת טובת הנאה פרטית, בקשתו החריגה מותירה טעם רע מאוד.
כלל בסיסי במשפט המינהלי הוא, כי מי שפועל למען אינטרס של אחר, חייב להימנע מלהימצא במצב בו קיים חשש ממשי למשוא פנים הפוגע במראית פני הצדק. כלל זה נועד למנוע,
מראש, מצב בו נושא משרה ציבורית יושפע משיקולים פרטיים במסגרת ביצוע תפקידו, בבחינת: "הקדמת תרופה למכה". כך, יובטח כי הצדק ייראה ולא רק ייעשה.
במקרה דנן, לא זאת בלבד שמפקד הבסיס נמנע מלהקדים תרופה למכה, כי אם הכניס עצמו, במודע, למצב של
ניגוד עניינים פוטנציאלי עת ביקש מראש הממשלה לזכות את בנו בברכה אישית לקראת חגיגת בר המצווה. כך, למשל, כיצד ינהג מפקד הבסיס אם טוראי נתניהו יבצע בעתיד עבירת משמעת חמורה במהלך הטירונות? כלום ראוי שמפקד הבסיס, שזה עתה קיבל ברכה אישית מאביו לרגל בר המצווה של בנו, ישפוט את הטוראי הצעיר? ככלל, לא ניתן למנוע את התופעה לפיה טירונים רבים הם "בנים של סלבריטאים" (או בעצמם סלבריטאים). דא עקא, הדרך הנכונה להתמודד עם תופעה זו היא להימנע להתייחס לייחודיותו של אותו טירון. כאן נעשה בדיוק הפוך. במקום לשדר מסר, לפיו מעמדו של בנו של ראש הממשלה זהה למעמדו של כל חייל, בקשתו החריגה של מפקד הבסיס אך עצימה את מעמדו הייחודי של טוראי נתניהו. בכך, יש משום זילות מעמדו של מפקד הבסיס בקרב יתר הטירונים.
הטעמים העומדים בבסיס האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים, נהירים לכל: רשות ציבורית (לרבות קציני צה"ל) היא בבחינת נאמן הציבור. ככזו, אין לה משלה ולא כלום. על-כן, לאור חובת האימון המוגברת החלה עליה (כפי שהגדירה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק: "אדם לאדם - מלאך"), עליה להימנע מלהימצא במצב של
ניגוד עניינים, ולו בשל החשש כי נושא המשרה ישקול שיקולים זרים שאינם עולים בקנה אחד עם חובתו הציבורית.
נראה, כי מה שברור לכל הדיוט, לא היה ברור, לכאורה, למפקד הבסיס. לצערנו, בעת האחרונה שמענו על לא מעט מפקדי צה"ל הנוטים לשרבב, בניגוד לדין, אינטרסים אישיים עם תפקידם הציבורי. בנסיבות אלה, יתכן וראוי לרענן בקרב הפיקוד הבכיר בצה"ל את הברור לכל: ערכי הדין אינם נופלים מחשיבותם של ערכים צבאיים. במילים אחרות: בדיוק כשם שמפקדי צה"ל מצפים מפקודיהם לכבד את ערכי הצבא ואת ערכי הדין, עליהם לעשות כן בעצמם, בבחינת: נאה דורש - נאה מקיים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
