News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 167,462  סלולר - 386,344
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
חפץ מעיד שהיה לו ברור שחוקריו רוצים שהוא יהיה עד מדינה - למרות שהדברים לא נאמרו במפורש    בן-צור טוען שהחוקרים הדליפו מידע נגד חפץ לערוץ 10    חפץ מציף פרשה ביטחונית חמורה לה לדבריו ...
ירון פרידמן
ירון פרידמן
פגישה שנערכה בשבוע שעבר בריאד בירת סעודיה הינה בעלת חשיבות רבה לחזית המתגבשת נגד אירן. מה משמעות הפגישה וכיצד היא קשורה לביטחון ישראל?
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
את קריאת פרשת "מקץ" יש להפקיע מ-ד' אמות של הפרשה ולהרימה לדרגה של מחאה צועקת, הקוראת לנקוט יוזמה מדינית    יוזמה הכרוכה במחיר כואב שחובה לשלם, כדי להוציא את ילדינו מעתיד של בור כלא ...
חנויות סגורות בתל אביב
עו"ד חגי בורשטיין
רשויות מקומיות רבות מבקשות להעלות בשנה הבאה את הארנונה לעסקים, תוך התעלמות מכך שהמשבר הכלכלי שגרמה הקורונה עודנו בעיצומו    שרי האוצר והפנים צריכים למנוע העלאות כאלו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
אדוארדו אלשטיין [צילום: כפיר זיו]
איש עסקים, יזם.
אדוארדו אלשטיין (נולד: 26 בינואר 1960), איש עסקים יהודי-ארגנטינאי.
דורי גולד [צילום: אמיל סלמאן/פול/פלאש 90]
דיפלומט
דורי גולד (נולד: 1953), דיפלומט ואיש אקדמיה.
אייזיק דבח [צילום: יח"צ]
יזם
אייזיק דבח (נולד: 1957), איש עסקים.
לכל הערכים במועדון+
ראיון עם ד"ר ביילין שלא נברא
יוסי ביילין [צילום: יוסי זליגר]

התקבצה לה קבוצת אנשים נכבדה, ובראשם ד"ר יוסי ביילין. הם נפגשו בז'נבה עם מנהיגים ערביים ודנו עימם דיונים מפורטים בכוונה גדולה להגיע לשלום בכל הסוגיות הקשות. ובכל זאת, אנשי חוק אנחנו...

▪  ▪  ▪
אנא, ד"ר יוסי ביילין, אמור לנו בקצרה את עיקרי ההסכם שנולד מיוזמת ז'נבה.

"זה הסכם שכולנו יודעים איך הוא נראה, הסכם עקרונות שמדבר על 67, תיקונים הדדיים ושווים, על חלוקת ירושלים - מה שערבי פלשתיני, מה שיהודי ישראלי ועל הסדרי ביטחון שכולנו מכירים אותם, ונושא של פליטים שהזכות השיבה היא למדינה הפלשתינית עם מקרים הומניטריים ואיחוד משפחות בישראל. זה אפשר להגיע, זה חשוב להגיע, אם יגיעו לזה זה יהיה דבר דרמטי..." (לונדון את קירשנבאום - 31.8.2008).

זהו בפירוש מהלך מדיני שמחייב סמכויות של שלטון נבחר. מי שמכם? ברור שפעילות כזאת מצריכה את אמונו של העם שיצטרך לעמוד בכל מיני הבטחות שהגעתם אליהן. מותר לכם? איזו תמיכה יש לכם?

"כן. קודם כל, לא מדובר כאן באיזה קבוצה סהרורית שמקבלת 2 מנדטים כל 4 שנים. מדובר כאן באנשים שהיו בממשלות, שהניעו תהליכים, ששינו את פני המדינה הזאת בעשורים האחרונים, לא רק בשנות ה-50' וה-60' אלא גם לפני 3, 4 שנים. כך שאי-אפשר להגיד שאנחנו לא זוכים לתמיכה. ואני מניח שהגלגל יחזיר אותנו לא רק באופן אוטומטי, אלא גם בשל עשיית דברים לתמיכה בעתיד. ואני חושב שהדבר החשוב ביותר זה הניצחון האידיאולוגי הגדול שלנו. הניצחון של היונים בחברה הישראלית, אם במרצ ואם במפלגת העבודה, שהאמינו בצורך להגיע לפשרה טריטוריאלית, שהאמינו בשתי מדינות, שהאמינו שגם בירושלים צריכים למצוא פשרה. הרי היינו בדעות האלה כמעט כמעט דחויים" ("פגישה לילית" עם קובי מידן - 29.1.2003).

בסדר, בשביל זה יש ממשלה בירושלים. לא כל מי שמתחשק לו רשאי לעשות מעשה היכול לקלוע את מדינת ישראל למצוקה מדינית, חוץ מזה, הלא נוכחתָ בנסיונו של אהוד ברק לוותר ולוותר וקיבלנו אינתיפאדה.

"...יש לי באמת, באמת יחס חם אל האיש האמיץ והפיקח והכשרוני הזה. אבל אהוד ברק הצליח לשכנע את דעת הקהל בישראל, ולא רק בה, בעיוות הגדול ביותר של ההיסטוריה בשנים האחרונות: 'הפכנו כל אבן בניסיון להגיע לשלום והפלשתינים ענו לנו באינתיפאדה'. שקר. העובדה שאהוד ברק, למרות הכוונות האמיתיות ביותר שלו להגיע לשלום, לא ידע איך עושים את זה ולא ידע איך לנהל משא-ומתן ולא ידע איך להתייחס לצד שני, גם מול יריב היסטורי, אומרת רק שהוא נכשל, ולא שאי-אפשר לעשות לשלום" (מתוך נאום "רוץ ביילין" - 3.6.2002).

נניח שאתה צודק, אבל איך אתה יכול להסכים לכך שאנשים כלשהם במדינת-ישראל הדמוקרטית יעקפו בסיבוב את הממשלה הנבחרת ויקבלו החלטות שאמנם אינן מחייבות איש, אבל הן מתפרסמות בארץ ובעולם, הן מהוות נושאים על סדר היום הישראלי והבינלאומי, ומשפיעות עליו עד כדי הפיכת המדיניות הרשמית למיותרת.

"ניסיון העבר הוכיח עד כמה קשה ליישויות רשמיות להיערך למשא-ומתן על אודות ההסכם הסופי, מחשש שנייר עבודה מפורט או טכני יהווה עדות לוויתורים חד-צדדיים (...), בין המשתתפים משני הצדדים יש אנשים שהחזיקו בעבר בתפקידים רשמיים, ואף כאלה שעדיין מחזיקים בהם כיום. אולם במסמך זה אין איש מאיתנו מייצג את עמו בכל דרך העשויה להיחשב למחייבת" (מתוך "מכתב נלווה ל'יוזמת ז'נבה'. המכתב לשרת החוץ השוויצרית, גב' קלמי-ריי. זהו המסמך היחיד עליו חתמו המשתתפים, והוא מבהיר את כוונותיהם").

הואיל ובאותם דיונים בז'נבה הועלו נושאים רגישים כמו העברת שטח ישראלי ריבוני, כדוגמת מקומות מסוימים במזרח ירושלים, לריבונות פלשתינית, אינך מרגיש שהרחקת לכת אפילו יותר מ"הסכמי אוסלו"?

"הרגשתי משוחרר יותר ב[הסכם] ז'נבה מאשר בתהליך אוסלו. שם הייתי צריך לעשות דברים מאחורי הגב. הייתי סגן שר החוץ. שר החוץ וראש הממשלה לא ידעו שאני מנהל מגעים עם אש"ף עד שהחלטתי לדווח להם..." ("אומר שלום", ידיעות אחרונות 31.10.2008).

יש ל"יוזמת ז'נבה" אתר באינטרנט ובו מתפרסמות מאות ואלפי פעילויות של "יוזמת ז'נבה" שמטרתן המוצהרת היא להניע את מדינת-ישראל כולה, על נבחריה ובוחריה, לכיוון מדיני מסוים התואם את השקפתכם הפוליטית שמייצגת לכל היותר 3% באוכלוסיה, הכל ביוזמה הזאת מושלם? אולי, אולי יש טעות אחת קטנה, בסעיף קטן, לא משמעותי, אתה יכול להצביע עליו?

כן, בהחלט! בעיקרי ההסכם נכתב: "הפלשתינים מכירים בזכותו של העם היהודי למדינתו. הם גם מכירים במדינת ישראל כביתנו הלאומי. מנגד, הישראלים מכירים במדינה הפלשתינית כבית הלאומי של העם הפלשתיני" - לעומת זאת בהסכם המפורט עצמו נכתב: "מדינת ישראל תכיר במדינה הפלשתינית (להלן: פלשתין) עם הקמתה. מדינת פלשתין תכיר מיד במדינת ישראל". העם היהודי נעלם.

הנה כי כן התקבצה לה קבוצת אנשים נכבדה, ובראשם ד"ר יוסי ביילין, שהחליטו לקום יום אחד ולעשות מעשה דרמטי. בסיוע מימון זר הם נפגשו בז'נבה עם מנהיגים ערביים ודנו עימם דיונים מפורטים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכים שהם מפרסמים, בכוונה גדולה להגיע לשלום בכל הסוגיות הקשות - ריבונות על שטחים, חלוקת ירושלים, בעיית הפליטים הערבים - על כל אלה הם ירדו עד לפרטים הקטנים מתוך כוונה טהורה להביא למציאות טובה יותר לשני העמים הניצים.

ובכל זאת, אנשי חוק אנחנו - ‏בחוק העונשין, תשל"ז-1977‏, חלק ב': עבירות‏, פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים‏, סימן ב': בגידה, נכתב בפירוש:‏

97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה

א. מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.
ב. מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.

תאריך:  03/08/2009   |   עודכן:  03/08/2009
דודו אלהרר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ראיון עם ד"ר ביילין שלא נברא
הודעות  [ 18 ] מוצגות  [ 18 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
שלמה כהן
3/08/09 15:41
 
דודו אלהרר
3/08/09 16:33
 
משיח בהמרה אמן
3/08/09 20:34
 
גד
3/08/09 23:20
 
דודו אלהרר
4/08/09 09:29
 
גד
4/08/09 20:10
2
אבנר. ד
3/08/09 15:51
3
זלמן כץ
3/08/09 18:14
4
213
3/08/09 18:26
 
דודו אלהרר
3/08/09 19:07
 
213
4/08/09 11:52
 
שתיםאדח שלש!
4/08/09 14:09
5
ציונית גאה
3/08/09 20:54
6
tulip
3/08/09 21:58
7
הניה
3/08/09 22:14
8
מטאטא
3/08/09 23:19
9
יש דין
4/08/09 09:18
10
213
4/08/09 16:39
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
רבים מאיתנו מתכוננים טוב טוב למחלות החורף. מרעננים את מלאי התרופות, בודקים שיש תכשירים נגד חום, כאב גרון, נזלת ושיעול וממתינים למחלה שתדפוק בדלת.
03/08/2009  |  ד"ר רקפת בכרך  |   מאמרים
הכרזת מלחמה
03/08/2009  |  אורן פרסיקו  |   מאמרים
היסטורית, כיסוי הראש הוא לא עניין דתי. הוא שימושי לחלוטין. האוכלוסיה של העמים העתיקים, חלקה הגדול הנייד וגם החלק הנייח, הזדקקו לכיסוי ראש בשל מזג האוויר: קרני שמש לוהטות או כפור צורב. הקוזאקים, בפרט, ותושבי הקווקאזים בכלל, לבושים בחורף בכובעי פרווה. מכיוון שמוצאה של החסידות הוא במזרח אירופה, אלה לבשו את כובע הפרווה, הקרוי בז'רגון היידישאי - "שטרייימל" - והם לובשים אותו גם בימי חום לוהט. אין לזה ולדת מאומה. כמו הרבה דברים שימושיים, הדת, בראש ובראשונה התורה שלנו, הכניסה למסגרת הקודקס שלה, כמעט כל תחום בחיים שנועד ליישום יומיומי. התורה, ואחריה ההלכה, נתנו להם משנה תוקף, בכך שהפכו אותם לציוויים. לדוגמה - וכי מהי נטילת ידיים, לפני הסעודה או לאחר ה"שירותים". כללי היגיינה. אני מניח שכיסוי ראש, אף הוא מקורו לא דתי, אך לפי רבנן, שפירשו את התורה, האישה מצווה על כיסוי ראש.
03/08/2009  |  צבי גיל  |   מאמרים
בעוד שהליך הקבורה בארץ נתון, על-פי ההלכה, בידי "חברה קדישא", ברוח המסורת האורתודוקסית, חש ציבור הולך וגדל בקרב החברה הישראלית כי הטקס המסורתי ודיני האבלות זרים לרוחו.
03/08/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
תחילת שנות התשעים למאה הקודמת היו שנות פריחה ליוזמות מדיניות מבית מדרשו של השמאל הישראלי. על-מנת להיות הוגנים, נציין כי הארועים שבאו על המזרח התיכון ואנו בתוכו, החל ממחציתם השנייה של שנות התשעים, אשר רובם ככולם נזקו אנושות את מדינת ישראל מהפן המדיני-ביטחוני, עדיין היו אז לוטים בערפל העתיד. ועידת מדריד ומתווה אוסלו שבא לאחריה נתנו תקווה, אם גם מופרכת, מאחזת עיניים, מהצד הפלשתיני-ערפאתי בעיקר, לאופק מדיני ואפשרות לפשרה היסטורית לכאורה עם העולם הערבי.
03/08/2009  |  אהרון רול  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
הוגש כתב אישום בגין הטרדה מינית של שרה נתניהו בטוויטר
איתמר לוין
נתניהו נטל כספים מהמדינה - בסביבה הפלילית
היום לפני
תומס אדיסון
טלה קטן [1877]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
חופשה בדרום בבאר שבע והסביבה - מה יש לאזור להציע?
קבוצת ירדן
מה אתם נותנים לכלב שלכם לאכול
יום הולדת
גלעדי גלעד 8/12
קמא עזרא 8/12
פודהורצר אברהם 8/12
תירוש רונית 8/12
קמיר-וייס שלהבת 8/12
אברהם ב. יהושע 9/12
שטיין יפה 9/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרכתב משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il