מה בין עימאד פארס ליאיר נווה

שניהם שיקרו לאלופים. האחד שיקר לאלוף אייזנקוט, והשני שיקר לאלוף יאיר נווה. השקר לאלוף אייזנקוט זיכה את השקרן בפסטיבל תקשורתי מכונן, והשקר לאלוף (במיל.) יאיר נווה, השאיר את השקרן ואותנו אדישים.

כמו שזה נראה, מישהו בצה"ל החליט לעקור מהשורש את תרבות השקר. סחתיין על האופטימיות. שקרן השבוע היה עימאד פארס, גבר עם פתיל קצר, ולוחם עתיר זכויות. לרבים הסיפור הזכיר את פרשת צ'יקו תמיר, אני חשבתי דווקא על האלוף (במיל.) יאיר נווה.

עימאד פארס סיפר לאייזנקוט שהוא, ולא אף אחד אחר, נהג ברכב הצבאי, ויאיר נווה סיפר לעצמו ש-תוכנית ההינתקות צלחה את כל מבחני הדמוקרטיה. פארס - כך פורסם - לא יכול היה להסתכל ללוחמים בעיניים, ולכן התפטר. לנווה אין בעיה להביט במראה, ואפילו להתראיין. מבין השניים, השקר העצמי של יאיר נווה, נראה לי הגרוע.

ארבע שנים חלפו מאז שרון שימח את שונאי המתנחלים, ורוב משווקי ההינתקות עסוקים בפרויקט אנטי-דמוקרטי חדש: הזמנת לחץ אמריקני על ממשלת נתניהו. ההינתקות כל כך הצליחה - אפילו ציפורה אמרה שמגיע לעם המיואש הזה הצגת עקירה נוספת. רק זה ידכא את רצונם של מצביעי קדימה להשיג דרכון זר.

אני מודה: תמונות העקירה מדמיעות אותי. דקה וחצי חלפו מרגע שערוץ 10 (חדשות ליל שישי, 31.7.09) שידר תמונות חורבן מהימים ההם, עד שדוב גילהר ראיין את האלוף (במיל.) יאיר נווה. "היה לי ברור, כמו לרוב חברי המטה הכללי, שההינתקות היא מהלך ביטחוני שגוי", אמר האלוף עם הכיפה. אם כך, מדוע פיקד על עקירת יישובי צפון השומרון? תשובה: "אני כמפקד בכיר בצה"ל, אמלא כל פקודה של מדינת ישראל, כל עוד היא לגיטימית בעליל". ובתשובה לשאלה אחרת השיב: "מרגע שההינתקות קיבלה את אישור הממשלה והכנסת, היא לגיטימית, נקודה". סוף ציטוט.

יאיר נווה אמר שהליך אישור ההינתקות היה דמוקרטי, ומהסיבה הזו, ההחלטה - גם אם היא שגויה - הייתה לגיטימית. הקביעה לפיה הליך אישור ההינתקות היה דמוקרטי, מאוד מקוממת, מפני שאין שקרית ממנה. ומי שמאמין לשקר הזה, לא מבין מהי דמוקרטיה, או מטעמים השמורים עימו מעדיף לשקר לעצמו.

בניגוד גמור למה שאמר נווה, התקשורת, ולא הדמוקרטיה, היא שנתנה חותמת "כשר" לתהליך הבלתי דמוקרטי של ההינתקות. הדמוקרטיה כפי שהשתקפה בקלפי, הייתה נגד. רוב בכנסת ובממשלה - שהושג בזכות בגידה בשולחים - אינו הוכחה לעמידה במבחן דמוקרטי. גם בדיקטטורה יש ממשלה ופרלמנט, ואפילו בית משפט עליון.

יאיר נווה יודע: ההינתקות עברה רק משום שמוקדי הכוח במדינה שונאים מתנחלים. הראיון הזה בטלוויזיה שבו אמר שההינתקות התקבלה בהליך דמוקרטי, מוכיח שהמצפון שלו חי תחת דיכוי. מי שמתעמר במצפונו, במקום שיתיר למצפונו להתעמר בו, חי בשקר עצמי. זה רק שאלה של זמן עד שמצפונם של אנשים עם מצפן מוסרי, ימרוד וינצח.

ליאיר נווה אני אומר: הסליחה מזככת...