ועדת חקירה בינלאומית

בסך-הכל מה שמבוקש מאיתנו, כעם שמחבב ועדות חקירה והלקאה עצמית, היא עוד ועדת חקירה לחקר פשעיה, לכאורה, של מדינת ישראל והפעם ועדה בינלאומית; על מה המהומה?

באמת לא מבין על מה המהומה. העיתונאי השוודי שכתב כי הישראלים הורגים פלשתינים על-מנת לסחור באבריהם לא המציא דבר. הוא שמע טענות פלשתיניות עקביות בנושא זה והחליט לתת להן ביטוי במסגרת חופש הביטוי המוכר ומקודש גם בשוודיה וגם בישראל, כדברי השגרירות של הארץ הצפונית הקרירה בארץ הלוהטת בשלהי חודש אוגוסט חם והביל מדי.

העיתונאי הנכבד אומנם רק שמע "עדויות" מכלי שני, אבל בדרך כלל עיתונאים לא כותבים ממקור ראשון, ואכן יש לו כל הסיבות להתלונן על היחס כלפיו: "עצוב מאוד לשמוע שמאשימים אותי באנטישמיות. הדבר היחיד שאני מנסה לעשות הוא ליזום חקירה בינלאומית". לדבריו, "מתחילת שנות ה-90', אז נחשפתי לטענות הפלשתיניות, הייתי מאוד מודאג, במיוחד מהעובדה שאף אחד לא לקח אותן ברצינות, אך מה שגרם לי להיזכר בפרשה היה המעצר של הרבנים בארה"ב".

כלל לא בטוח שאין יסוד לחשד הריגת ילדים פלשתינים למטרות סחר איברים. אם קיים כל כך הרבה עשן אולי גם יש אש? אפשר לחזור אחורה בזמן. למען האמת כלל לא בטוח שהטענה לפיה קיים מנהג יהודי עתיק לשחוט ילד נוצרי בחג הפסח לצורך אפיית המצות היא באמת "עלילת דם", כפי שהזדעקו יהודים לטעון בכל הדורות. באלף השנים האחרונות הצטברו מאות "עדויות" ותלונות שהועלו באופן בלתי תלוי בזמנים שונים ובמקומות מרוחקים ואשר ביססו לכאורה כי מדובר בחשדות של ממש. במקום לדרוש ועדת חקירה בינלאומית שתפריך או תאשר את החשדות, הזדרזו היהודים להטיל מורא על כל מי שהעז להעלות את החשד ובכך מנעו, כדרכם, את בירור האמת.

הוא הדין בהתייחסות ההיסטרית מצד היהודים כלפי העדויות לפיהן כלל לא התרחשה שואה באירופה במלחמת העולם השנייה והטענות על התרחשותה הן בעצם עלילת דם במהופך. במקום למסור את הנושא כיאות לחקירה בפני ועדת חקירה בינלאומית, בלתי משוחדת, דואגים היהודים לכך שעצם העלאת הטענה תיחשב כעבירה וגורמים לשליחתם של חוקרים אמיצים, תמימים, ובלתי משוחדים לבתי כלא.

כפי שלמדנו משוחרי זכויות האזרח בישראל ומארגוניהם (בצלם, האגודה לזכויות האזרח, שוברים שתיקה, עאדלה ועוד), אסור להיבהל מחקירה בינלאומית בלתי משוחדת וזו יכולה לכלול גם את חקירת הטענה היהודית, חסרת ההוכחה, כי הפרוטוקולים של זקני ציון הם זיוף של המשטרה הרוסית בתקופת הצאר (מגוחך לחשוב שהיה למשטרת רוסיה עניין לזייף מסמך כזה). אפשר להוסיף נושאי חקירה נוספים למכביר ואולי גם להכריע אחת ולתמיד במעורבות היהודים במשפטו ומותו של ישו הנוצרי.