אני מאמינה, כי בעיקרון קיימים כל החוקים על-מנת להעניש פושעים מכל סוג שהוא. מובן שניתן להחמיר את העונשים, אך לא ניתן לאלץ את בתי המשפט לאכפם, ולהנהיג מדיניות אחרת מזו שהם נוקטים בה היום.
משטרת ישראל ביקשה פעמים רבות לעצור, ולא לשחרר, עבריינים מסוגים שונים. בית המשפט, בחלק גדול מאד מן המקרים, שחרר אותם במהירות, ולמשטרת ישראל לא נותר אלא לחרוק שיניים ולהמשיך ולשמש השעיר לעזאזל של הציבור הכעוס.
יחד עם זאת, על הממשלה להבין, כי חוסר במשאבים לא יוכל לאפשר למשטרה לגייס שוטרים איכותיים יותר, או לשפר את השירות לציבור. כמו תמיד, לכסף תפקיד גדול במחדלים הנגלים לנו בארץ. אך הוא אינו מהווה את הסיבה העיקרית למתרחש עתה.
אצבעי מופנית, ולא בפעם הראשונה, אל בית המשפט. במאמרים אינספור, טענתי כי רמת השופטים בבתי המשפט נמוכה, וחלקם לפחות אינם ראויים כלל לתפקידם, וגם אינם מבינים את תפקידם בהחדרת מערכת נורמות שונה ובייעודם החינוכי.
רק בימים האחרונים התבטא ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, על כי האברכים המשתוללים בירושלים משתחררים במהירות וחוזרים להתפרעויותיהם. כל עוד בית המשפט לא ינקוט יד ברזל בכל סוגי העבריינות, ההחמרה בעונשים תישאר על הנייר, כגורלם של חוקים רבים אשר אינם נאכפים על-ידי המערכת.
גם לממשלה עצמה: לשרי המשרדים, יש תפקיד מרכזי בהפקרות המשתוללת, ואותה ראינו דווקא בשיטת השקשוקה: משפחת עופר לא העזה להמרות את חוקי הולנד, בהקימם שם מפעל זהה לחלוטין לזה הקיים כאן בארץ, אך מי יעז כאן בישראל לדרוש בתקיפות לשמור על איכות האוויר בדיוק כשם שנעשה בהולנד? מי יעז לסגור כאן במהירות מפעלים אשר אינם עומדים בדרישות התקן? וזהו כבר תפקידה של ממשלת ישראל, אשר מעלימה עין כאשר נוח לה הדבר, ומפקירה את אזרחיה לטובת אינטרסים אחרים.
מתבקש היה כי משרדי הממשלה, כפי הנהוג במדינות מתוקנות, ינהגו בתקיפות וללא מורא או עצימת עיניים, ובנושא זה לא דרוש שינוי בחקיקה, צריך פשוט הנהגה חזקה ונחושה. ולמען האמת, במקום להפגין שרירים נגד מדינות העולם, מוטב היה אילו ממשלת ישראל הייתה מפנה את מרצה לנעשה מתחת לאפה.