מחמאת הוירוס

דרגת רב אלוף איננה בהכרח מעידה על אדם שהוא גם אמיץ, גם חכם, גם ישר, אבל לפעמים זה קורה, והיום בממשלת ישראל יושב סוף סוף בוגי יעלון, שדעתו על שלום עכשיו הביאה כצפוי לנשיכותיהם של "כתבלבי" החצר.

בוגי יעלון הוא גם אדם עדין, כי בוודאי נהיר לו שהמילה וירוס היא מחמאה מופלגת, שכן מוירוס אפשר בקלות להחלים, ואילו הללו והשמאל בכללו חולים אנושות במחלה ממארת חשוכת מרפא. ידועה אמרתו של לאון הרבסט: "שמאלן הנשבע בהומניזם כמוהו כזונה המטיפה לפרישות" ( האפשר לסתור זאת?...). צ'רצ'יל דיבר על מקומו של הרדיקל היהודי והראיה - קרל מרקס, מפקדי ה-ק.ג.ב לדורותיהם, תשעה מתוך אחד-עשר מפקדי גולאגים היו יהודים וידועה מידת אכזריותם באסירי הגסטפו, והיו אותם יהודים שהסתופפו עם סטאלין, שמטרת חייהם הייתה להחריב את העולם הישן עד היסוד ומכיוון שטרם עלה הדבר בידם, החליטו כי לעת עתה "יטפלו" בלאומיותו של העם היהודי. ואכן, כאשר קוראים את השטירמר ומשווים בינו לבין התבטאויות הכותבים שלהלן, למן "אנשי הרוח הרעה", אנשי אקדמיה, אנשי ביטחון וכמובן אנשי התקשורת למיניהם, הרי שהתמונה ברורה - כל אלה הגיעו מאותו בית מדרש.

פרופ' זאב שטרנהל זוכה פרס ישראל: "בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" [דבר, 5.4.88].

יצחק רבין: "אני מעדיף לסכן את ביטחון הישראלים כדי לעזור לפלשתינים. עשיתי את זה נגד ביטחון ישראל" [ג'רוזלם פוסט, 28.2.95].

אלוף (במיל.) שלמה גזית: "הדתיים מכניסים פוליטיזציה לצבא. הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים" [ידיעות אחרונות, 8.3.98].

אברהם שלום, ראש השב"כ לשעבר: "בואו נפתור את הבעיה כאילו הם ערבים. קחו 15 מהם, שימו אותם במעצר מינהלי ותראו איך השאר לא עושים כלום... הם מוכנים להיהרג? לא. אז אני יותר אופטימי בעניין הזה" [ידיעות אחרונות, 14.11.03].

הקצין אמר לו: "מבחינתי המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות שלא צריך רק לפנות אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה... מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני אדם, אלא חיסול עשבים שוטים" [ידיעות אחרונות, 12.8.99].

הכהן הגדול של השמאל, עמוס עוז, על גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על-מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" [ידיעות אחרונות, 8.6.89].

כמה שנאה פתולוגית ואנטישמיות במילים אלה של עוז. וזה עוד מכנה את עצמו "שפוי". ומה אמר על אנואר סאדאת? "סאדאת הוא בעיני הגאון המדיני הגדול ביותר במאה ה-20'"... לא עשרות מנהיגים שהביאו מזור וגאולה מן הנאציזם מן הקומוניזם, אלא מעריץ נלהב של היטלר, רודן שהכריז כי "יהיה מוכן לשלם במיליון קורבנות מבני עמו כדי למחות מעל פני האדמה את הסרטן הציוני", אנטישמי נאלח זה הוא, הוא "הגאון המדיני" הנערץ על-ידי אדון עוז ודומיו, שכפי שכותב עליהם בגילוי לב אמנון דנקנר בספרו על דן בן אמוץ: "המאפיה השמאלנית נולדה במאורות חשיש וזימה". אם כן מה יש לתמוה על דברים אלה? יכולתי למלא דפים שלמים בהתבטאויות שבאו מצד השמאל, דברים איומים ונוראים, שעל פחות חמור מזה נתנו את הדין אנטישמים בארצות המערב.