בשנת 2005 היה
אהוד אולמרט שר התמ"ס, וכפי שאנו רואים היום הוא היה שר מאוד מאוד עסוק. באותה שנה, ב-6 בדצמבר 2005, בשעה 16:01, עלתה במליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית הצעה לתיקון 17 לחוק הגנת הצרכן, אשר עסקה בחיוב מספר גופים גדולים במתן מספרי חיוג חינם למוקדי השירות שלהם. ההצעה נוסחה כסעיף 18 ב לחוק:
ב. מתן שירות טלפוני חינם (תיקון: תשס"ו)
(א) עוסק המנוי בתוספת השניה -
(1) יספק שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לכל פניה שעניינה ליקויים או פגמים בטובין שמכר או בשירותים שאותם הוא נותן מכוח דין או הסכם (בסעיף זה - שירות טלפוני); השירות הטלפוני יכלול גם מענה אנושי;
(2) יגלה לצרכן, באופן ברור ובולט, את מספר הטלפון שבו ניתן לקבל את השירות הטלפוני וכן את השעות שבהן ניתן השירות הטלפוני, בכל אחד מאלה, אם קיים:
(א) הסכם בין העוסק לבין הצרכן;
(ב) כל חשבונית שהוציא העוסק לצרכן;
(ג) אתר האינטרנט של העוסק.
(ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי -
(1) לקבוע הוראות בכל הנוגע למתן שירות טלפוני לפי הוראות סעיף זה;
(2) לשנות את התוספת השניה.
בתוספת השנייה פורטו כאמור הגופים עליהם חל החוק באותה עת: חברות לשירותי טלפון, טלפון סלולרי, כבלים, לווין, גז, מים וחשמל. האם אלה כל ספקי השירותים בטלפון הגדולים במשק? האם לא חסר כאן מישהו? כן, היכן ספקי האינטרנט? וכמובן גם חברי הכנסת שלנו הבחינו בכיסא הריק של ספקיות אינטרנט, וח"כ
אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת באותה עת, הכריז: "רשימת העוסקים האמורה אינה כוללת בשלב זה את ספקי שירותי האינטרנט, שכן בשוק פועלים כיום ספקים רבים של שירותי גישה לאינטרנט, ורובם קטנים, אך בישיבת ועדת הכלכלה התחייב משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה שעד למועד תחילתו של החוק המוצע יתקין השר תקנות שיחילו את החובה לתת שירות טלפוני חינם גם על ספקי האינטרנט הגדולים". ואכן בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת כחודש קודם לכן, נאמר כדלקמן:
רני נויבואר [נציג משרד המשפטים. א.ה.]: לעניין ספק שירותי גישה לאינטרנט: כיוון שמדובר כאן בספקים רבים של שירותי גישה, שרובם קטנים, אני מציעה שברירת המחדל תהיה שהם יהיו מחוץ לחוק, ושמשרד התמ"ת יתחייב שעד תחילת החוק הוא יתקן תקנות לעניין ספקי הגישה לאינטרנט, ויוסיף אותם.
יושב-הראש
משה כחלון: חבר הכנסת כץ, זה מקובל עליך?
חיים כץ [ח"כ, יוזם החוק. א.ה.]: כן.
אתי בנדלר [היועצת המשפטים לוועדה. א.ה.]: ...ויש התחייבות של נציגי שר התמ"ת ובשמו, להמציא לוועדה תקנות שישנו את התוספת באופן שייכללו בה גם ספקי הגישה לאינטרנט - הספקים הגדולים.
חיים כץ: עד תחילת החוק.
יושב-הראש משה כחלון: תוך כמה זמן?
חנה טירי [משרד התמ"ס. א.ה.]: תוך 90 יום.
ומסתבר שהבטחות לחוד ומעשים לחוד, בדיקה בתוספת השנייה של חוג הגנת הצרכן מעידה כי על-אף שמועד תחילתו של החוק חלף ועבר כבר לפני זמן רב – לא נוספו ספקיות האינטרנט לרשימת החייבות בחיוג חינם.
ייתכן, שמרוב עטים ובשל הדילמה הענקית באיזה עט לכתוב את התקנות, שכח כבוד השר מהתחייבות משרדו, בשמו, לכנסת, והנושא הוזנח.
ובאמת, מאולמרט, עקב עיסוקיו הרבים, כפי שרואים היום בכותרות, קשה לצפות שיטפל בכאלה זוטים, אך מאז היו כבר שני שרים במשרד, השר אלי ישי והשר פואד בן-אליעזר ועדיין אנו משלמים במיטב כספנו על שיחות למוקדי השירות הטכני של חברות אינטרנט, לפחות כך הדבר בנטוויז'ן, אליה ביקשתי להצטרף היום, ובשל העדר חיוג חינם למוקד התמיכה שלה, נמנעתי מלעשות כן.
שר המסחר והתעשיה, פואד, אנא עשה את מה שלא עשו קודמיך, שחרר אותנו מהצורך לשלם על השיחות למוקדי השירות והתמיכה של האינטרנט בישראל, לך יש עט אחד, ואת נסיעותיך לחו"ל מממן גוף אחד, והמעטפות שאתה מקבל מכילות דברי דואר ולא שטרות ירוקים, יש לך הרבה זמן לטפל בבעיות השוליות והמשעממות של הגנת הצרכן.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
