מי אינו חולם לגלות יום אחד, שגילה מטמון קטן תחת המזרון, או ברחוב, או במעטפה משולח אלמוני, גדושה בשטרות של 100 דולר. כמה מאיתנו יוכלו, כנראה, להגשים, אולי כמה תוך כמה חודשים, את החלום: פתאום יתברר להם, שאי-שם, בחשבון של גוף מוסדי, מתחבאים כספים שלהם.

המפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, פרסם היום (ג', 8.9.09) תקנות, בנושא זה, שיופעלו ב-1 בינואר הקרוב. התקנות יחייבו שורה של גופים פיננסיים ליזום חקירות ובדיקות, כדי לאתר את בעלי החשבונות. אחר-כך, כמובן, יהיה עליהם להחזיר את הכסף לבעליו החוקיים, בערכו הריאלי.

איך קורה שבעליהם של מיליארדי שקלים הלכו לאיבוד, כביכול? הנה כמה אפשרויות שכיחות:

• אדם חסך שנים רבות בקרן פנסיה, שממנה הוא מקבל או אמור לקבל פנסיה. העובד שכח שבתקופת עבודתו הראשונה, כשהיה בתקופת ניסיון, העביר המעביד את כספי הפנסיה שלו לקרן פנסיה אחרת (זה קורה לעתים קרובות). עברו עשרות שנים, ומי זוכר את הכסף, ששכב שני דורות ב"מחסני" קרן הפנסיה הראשונה, וצבר ריבית, הצמדה ורווחים.

• המבוטח החליף מקום עבודה, עבר מחברה א' לחברה ב', והכספים בחברה א' נשכחו. הדבר אירע לפני חקיקת חוק רציפות הזכויות לפנסיה, והקרן של חברה ב' כלל אינה יודעת על הכספים הנמצאים בקרן של חברה א'.

• הגוף המוסדי - חברת ביטוח, קופת גמל, קרן השתלמות או פנסיה - שלח למבוטח הודעה שהכסף עומד לרשותו. ההודעה אבדה בדואר, כך קורה לצערנו מפעם לפעם, והמבוטח כלל אינו יודע שהכסף עומד, או יותר נכון, שוכב לרשותו. מקרים אלו נפוצים בייחוד כשהמבוטח מחליף כתובת, מה שקורה לרובנו במהלך השנים, והדואר נשלח לכתובת הקודמת.

• המבוטח או החוסך נפטר, ולא השאיר תיקי מסמכים מסודרים. היורשים כלל אינם יודעים שלזכותם עומדים כספים, אולי בסכומים גדולים, אי-שם באחת הקופות, החברות או הקרנות.

• החברות למיניהן אינן עושות מאמצים לאתר את בעלי הכספים. למה להן? הכסף נשאר אצלן, הן עובדות איתו, מרוויחות, אומנם הרווחים נשארים בחשבון, אך בינתיים גובים את דמי הניהול הגבוהים ביותר האפשריים, 2% לשנה ויותר, כי הרי אין מי שידפוק על השולחן וימחה. במשך השנים, ניתן לסחוט מהחשבון סכומי כסף אדירים, ולהגדיל את רווחי החברות.

עכשיו, כך יש לקוות, ישתנה הכל. החל מ-1 בינואר יחויבו כל החברות המחזיקות בכספים שלנו להתחיל בפעולות חקירה ובילוש, כדי לאתר את בעלי הכספים ולהחזיר להם את הכסף, כולל ריבית, הצמדה ורווחים.

ייתכן שזו בשורה לרבים-רבים. אני חושש, שייתכן שהחברות, הקופות והקרנות לא יתאמצו במיוחד לקיים את ההוראות החדשות. ראה, לדוגמא, כיצד לא מחזיר בנק לאומי מאות מיליוני שקלים שניצולי שואה הפקידו אצלו לפני מלחמת העולם השנייה. לכן חשוב, שהמפקח על הביטוח, ואולי גם שר האוצר אישית, ילחצו על החברות וידרשו מהן במפגיע לקיים הוראה חדשה נוספת, ולפתוח אתר אינטרנט, שבו יוכל כל אדם לברר, האם יש לו כספים בחברה פלונית.