ואלה שמות... כשראו אבותינו לראשונה זרזיר, תהו, האם ציפור כשרה היא? אמרו להם חכמינו, המתינו ונראה עם מי הוא יתרועע. כשראו שהלך הזרזיר אצל העורב, הכריזו עליו כציפור שאינה כשרה.
יהודה שפר: נגד עו"ד יהודה שפר, נפתח בזמנו תיק בבית הדין המשמעתי (בד"מ 23/02) בגין שיבוש הליכי משפט. זוהי עבירה מסוג פשע שיש עמה קלון. למרות התלונה, הוא התמנה ב-9.12.01 ליושב-ראש הרשות למלחמה בהלבנת הון בישראל. ועדת האיתור -
שמואל הולנדר,
יורם טורבוביץ' ושלמה גור - סירבה לקבל ממני טענות נגד שפר.
אליקים רובינשטיין ביומו האחרון כיועץ משפטי לממשלה, חתם על החלטה להפסיק את ההליך המשמעתי. יש לו סמכות כזו מנימוקי "טובת המדינה". רובינשטיין, שלא נזהר, נימק זאת ב"טובת הפרקליט", שפעל
בתום לב ובמקצועיות.
בשפר נתקלתי במסגרת הבג"צים המרובים שהגשתי בין השנים 1995-2001 כיושב-ראש עמותת נמ"ר - נפגעי מס רכוש. שפר ייצג מולי את המדינה.
עוזי פוגלמן היה הממונה הישיר שלו,
עדנה ארבל הייתה פרקליטת המדינה ואליקים רובינשטיין היה היועץ המשפטי לממשלה. אוטופיה של יושרה וכל קורא בוודאי מקנא בי על החיים שעשיתי, מה עוד שבמרבית הדיונים שלי חשין היה השופט. יודגש שאם ההליך המשמעתי נגד שפר היה מסתיים בהרשעה, הממונים עליו היו נכנסים למצב מביך ביותר.
אליקים רובינשטיין: כיועץ משפטי לממשלה הוא האחראי על המתרחש במחלקת הבג"צים. כלומר, רובינשטיין היה בניגוד עניינים חריף כלפי שפר, כי הרשעה של שפר היא מחדל קשה שלו וגם מסיבה זו הוא לא היה רשאי לחתום על ההחלטה.
עדנה ארבל: כאשר רובינשטיין סיים את תפקידו, עדנה ארבל התמנתה למילוי מקומו. לשכת עורכי הדין פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בערר על החלטתו, והערר הגיע אליה. ארבל, כמובן שלא ביטלה את החלטת רובינשטיין, ללא הנמקות. שפר לפי הגדרת תפקידו היה סגן בכיר א' לפרקליטת המדינה.
מני מזוז: לאחר שמזוז נבחר כיועץ משפטי לממשלה, פניתי אליו לבטל את החלטת קודמיו. מזוז דחה את הפנייה ללא הנמקות. גם דרישתי שתירשם בתיקו הערה, נדחתה.
עוזי פוגלמן: התמנה בימים אלה לבית המשפט העליון. כתבתי לוועדה לבחירת שופטים שהוא ניהל את מחלקת הבג"צים כתעשיין ויצואן של מצגים פיקטיביים לבג"צ. פוגלמן נתן לנו דוגמה מכישוריו כשופט נייטראלי, כשהוא דן בעתירה נגד ביניש, שהייתה צריכה לתמוך במועמדותו.
דורית ביניש: הייתה בעברה מנהלת מחלקת הבג"צים ופרקליטת מדינה, ואין להניח שפוגלמן המציא את השיטה של מצגים פיקטיביים. ביניש דחפה את מינוי פוגלמן, כפי שדחפה את מינוי ארבל.
משה לדור: לדור התמנה לפרקליט המדינה ב-17.12.07. מי שאינו זוכר, המינוי היה כרוך בשערוריה, לאחר שהתגלה שבית דין לעבודה בראשות השופטת
אורנית אגסי ושני נציגי ציבור, כתב בפסק דין: "ובכך יש סתירה לכל דברי עו"ד לדור בתצהירו". לדור, לפני המינוי, יצא במכתב פומבי ארוך ומרחני, שבסופו הפניתי שאילתה להנהלת בתי המשפט אם לאור דברי לדור, אפשר לסמוך על שיקול דעתה של השופטת והאם אין צורך להסיק מסקנות כלפיה. למרבה ההפתעה לא קיבלתי מענה.
דנה מועד: בשנת 2000 היא הייתה סג"מית בסדיר בגדוד הצנחנים שבו שפר עשה מילואים. מועד התלוננה נגד שפר על הטרדה מינית חמורה. בצבא, מקיימים שימוע בין המתלוננת והנילון ללא עורכי דין, וכל אחד רשאי לחקור את השני. תארו לכם, סגן בכיר לפרקליטת המדינה, בן 38, שכל חייו בבית המשפט העליון מול חיילת בסדיר בת 19. השופט היה האלוף שי אביטל שלא היה משפטן, ושפר תיקן לו מספר פעמים שגיאות בניהול ההליך.
אביטל הוציא אותו "זכאי מחמת הספק ובלב כבד". שלחתי אליו מכתב ושאלתי, באם הוא היה יודע שחיילת נוספת עברה איתו פרשה זהה, האם גם אז היה מזכה אותו? (
למכתב)
המתלוננת עתרה לבג"צ להורות לצבא לקיים הליך משפטי רגיל ובו יתאפשר לעורכי דין לחקור את הצדדים. בתיק היה תצהיר של החיילת הנוספת והשופטים לא התייחסו אליו. ממש בימים אלה, דורשים השופטים במשפט קצב, לחקור מתלוננות נוספות למרות שחלפה תקופת ההתיישנות ולא נותר אלא לשמוח על מזלו הטוב של שפר. חבריו לעבודה של שפר, שנפגשים מדי יום עם השופטים, נטלו יום חופש מרוכז והציפו את בית המשפט. את שפר ייצג בהתנדבות
דב ויסגלס, בטענה שהוא
מייצג בהתנדבות חיילים במסגרת שירות המילואים שלו בסניגוריה הצבאית.
איש יקר וקורא נכבד, זוהי הנבחרת שלך ועליה גאוותך. ביום העצמאות, כשמדליקים את המשואות, אל תשכח להצדיע ולהכריז באון ובגאון "לתפארת יושרת הפרקליטות".