כדי שהמלחמה בטרור ובג'יהאד העולמי תצליח בטווח הארוך צריכים להתקיים שני תנאים בסיסיים. הראשון: חזית אחידה ברורה וחד משמעית של המערב במלחמתו בטרור העולמי. השני: התנערות של האיסלאם המתון, כפי שהוא ברובו, מהטרור המוסלמי.
שלוש מדינות מפתח שירתו את הטרור המוסלמי בעולם: סעודיה, מלוכה מסוגרת ובזבזנית, שכספה פוזר ביד רחבה באין ספור אגודות צדקה וקהילות מוסלמיות בעולם שעסקו בהטפה קיצונית. חלק גדול מהטרור המוסלמי העולמי ממומן מכסף סעודי שאולי נועד מלכתחילה לחינוך וצדקה.
פקיסטן, מדינה מושחתת מהיסוד, שהמודיעין הצבאי שלה היה בעל בית באפגניסטן מאז הפינוי הרוסי, עודדה אין ספור קבוצות מוסלמיות קנאיות, לבוא ולהתאמן במגרש האמונים של הג'יהאד העולמי באפגניסטן. הפקיסטנים וודאי רצו לתעל את הג'יהאד לקשמיר ההודית. אבל בכל פיגוע גדול של אל קאעידה בעולם ניכרים עקבות האימונים וההכשרה של בוגרי אפגניסטן. אלו שלפני הניצחון על רוסיה ב-1989 שעוד זכו לתמיכה אמריקאית והרבים יותר שאומנו בהשראת המודיעין הצבאי הפקיסטני לאחר מכן. לפקיסטן גם נשק גרעיני להשמדה המונית .
אירן, מדינה ריבונית מוכרת בעולם, שמחזיקה ומממנת את 'מנגנון פיגועי חו"ל' של 'משמרות המהפיכה' ואת קבלני הביצוע במנגנון המקביל של החיזבאללה. בנוסף נמצאת אירן במירוץ לפיתוח נשק גרעיני להשמדה המונית.
דווקא המדינות מייצרות הטרור כסעודיה ופקיסטן הן בנות ברית לארה"ב ונהנות מיחס סלחני לחלקן בתופעה. החשש לזליגה או להפצה של נשק וטכנולוגיה גרעינית להשמדה המונית הנובע מאירן ופקיסטן במיוחד - מאיים ביותר. משטרים חשוכים, עריצים ואפלים יש בשפע בעולם המוסלמי.
לעירק הייתה מעורבות מזערית בג'יהאד העולמי. בעירק לא נמצא נשק להשמדה המונית. האיום של עירק על שכנייה נופח מעל לכל אמת מידה. מלחמת ארה"ב בעירק לא יכלה להיתפס בחברה המזרח תיכונית כחלק ממלחמה בג'יהאד העולמי או כניסיון להגביל תפוצתו של נשק להשמדה המונית. המלחמה יכלה רק להתפרש כקנוניה כוחנית להשתלט על משאבי הטבע של הערבים ולהכתיב להם, למוסלמים, ערכים זרים המתרצים את המלחמה למערב ולאזרחי ארה"ב.
במזרח התיכון כרוכה ישראל בארה"ב לבלי הפריד. ישראל כה תלויה בנשק, בטכנולוגיה ובסיוע הכלכלי והמדיני של ארה"ב שלו רצתה ארה"ב באמת - יכלה כבר מזמן לסלק את ישראל מהשטחים. בכך מאמינים אפילו המתונים שבמתונים בחברה המוסלמית והערבית של המזה"ת. בעיניהם הקשר בין ישראל לארה"ב הוא עוד קנוניה אפלה נגד הערבים, נגד האיסלאם, נגד המתונים.
לכן כל עוד נמצאת ארה"ב בעירק נידחק האיסלאם המתון לעמדות אנטי אמריקאיות ולתמיכה בקיצוני הג'יהאד. אירופה נדחקת למחלוקת קשה עם ארה"ב על יחס המערב למזרח, לאיסלאם, לערבים. שני התנאים ההכרחיים לניצחון על הג'יהאד העולמי - אחדות המערב והסתייגות האיסלאם המתון מטרור המוסלמי - לא יכולים להתממש נוכח המתרחש בעירק.
במוקדם או במאוחר תחפש ארה"ב דרכים להתפייס עם העולם הערבי והאיסלאם המתון שבו ולהציג מדיניות 'מאוזנת יותר' למזרח התיכון. במהרה תאלץ אפילו ארה"ב לגבש חזית אחידה עם אירופה ביחס לעירק, לישראל ולמזה"ת בכלל. תוך 5 שנים, לכל היותר, יתחלף הממשל בארה"ב ותאומץ דרך אחרת למאבק בטרור. בפני ארה"ב אפשרויות מוגבלות אך ברור שהסתייגות מישראל, מדרכה המדינית ומשהייתה בשטחים היא אחת הפשוטות שבהם. כבר אפשר לזהות את הסימנים, את קוצר הרוח בארה"ב, את המבוכה, את סגנון הדיבור.
ישראל יכולה 'לחכות לפלשתינים' כפי שהיא עושה זה שלושים וחמש שנה. ישראל יכולה להמשיך ולהתיישב בשטחים כפי שהיא עושה זה 25 שנה עד אובדן זהותה כמדינה דמוקרטית. אבל ישראל יכולה גם ליזום את דרכה ברוח הגבית שעוד נושבת מארה"ב ולהתחיל לעצב את עתידה חד צדדית כמדינה יהודית דמוקרטית לפני שעוד חלון הזדמנויות יסגר.