גולדסטון – זה לא אבן-זהב, כי אם אבן-נגף, נשק בידי המאיימים על עצם קיומה של מדינת ישראל. שם של יהודי ("ציוני, יהודי חם, משפטן דגול", כדברי – איך לא – היונה התמימה יוסי ביילין), שמתחבר מעתה בתודעה אל השמות: בין-לאדן, אחמדינג'אד, נסראללה, הנייה. כולם שונאי ישראל מובהקים.

מה הם, ראשי הטרור העולמי, אינם מסתירים את כוונתם להביא להשמדתה (כפשוטו) של ישראל, בא המשפטן הדרום-אפריקני ומקל עליהם את המלאכה, בדוח מחרחר-המלחמה שהטיח בבני עמו היושבים בציון.

הדוח שהשם גולדסטון והאו"ם חתומים עליו, הינו מן המסמכים החמורים ביותר נגד מדינת היהודים מאז הקמתה. דוח מבחיל, ארוג משקרים ומכזבים, שנועד לשים מצור משפטי על ישראל. מסמך שכבר נושא פרי הילולים בעבור משפטנים ערביים – ראשי המדינה בימי 'עופרת יצוקה', ועימם בכירי צה"ל, מועדים מכאן ואילך להיתפס על-ידי רשויות ה"חוק" במדינות זרות, אם תדרוך כף רגלם על אדמתן, ולהישפט שם על "פשעי מלחמה".

המצור המשפטי שהטיל עלינו גולדסטון מתחבר מעתה אל המצור הטרוריסטי שמתחדש מדרום לבנון בניצוחו של נסאראללה ומרצועת עזה ה"חמאסית". הוא מצטרף אל המצור הגרעיני שנרקם והולך מכיוונה של אירן ההיטלריסטית, אל מצור החרם במדינות ה"שלום" מצרים וירדן ואל המצור האנטי-ישראלי הגואה במדינות המערב.

יש להניח את הדברים על השולחן ללא כחל ושרק: טבעת מצור, ואם תרצו טבעת חנק, הולכת ומתהדקת על צווארה של ישראל, בעקבות שיגור טיל-גולדסטון לעברנו, בלי שהיה לאל-ידינו ליירטו.

אין אזרח במדינה שלא הוכה תדהמה, לנוכח הכוונה להעמיד לדין באנגליה את שר הביטחון אהוד ברק בעודו נמצא בלונדון. אנחת רווחה חשנו למשמע הידיעה שממשלת בריטניה התעשתה ומנעה את נקיטת ההליך ברגע האחרון. אך מה יקרה מחר ומחרתיים? מה יהיה אם ביום מן הימים ייעצר בלונדון או במדריד, בפריז או ברומא, אזרח ישראלי ה"חשוד" שהיה מפקד, שהעז ליטול חלק במבצע לבלימת טרור חמאס?

גולדסטון שפך שמן על מדורת השנאה של האיסלאם הקיצוני לעם היהודי ולמדינתו. אין להאמין למי שחיבר פמפלט שכזה, שאינו שונא ישראל. משפטנותו וצדקנותו העבירו אותו על דעתו. מראיון לראיון האיש מחריף התבטאויותיו נגד מדינת בני עמו, מקרב את סכנתו של עימות חדש ואלים במזה"ת.

ישראל – הגם שהגיבה, טרם הפנימה ממש את משמעות כתב-השטנה נגדה. טרם נתנה ביטוי הולם לסכנה שגברה לעצם קיומה בעקבות דוח-גולדסטון. ישראל - כמעט בשלה: מתכוננת לחג הסוכות, מתעמקת בתחזית מזג האוויר שדווקא (כך מספרים לנו החזאים זחוחי-הדעת) מתחמם עם בוא הסתיו, עסוקה בקיצוץ הרוחבי בתקציב ובקלטת החייל גלעד שליט. רק לדבר העיקרי איננה נותנת די את דעתה, כפי שראוי היה.

גולדסטון איננו רמזור אדום, שבעוד שניות יתחלף לירוק. הוא אות לכך שמדינת ישראל חייבת בלית ברירה לחצות באדום את הצומת המסוכן, ולפרוץ את המצור הבינלאומי, האנטי-מוסרי, ששם עליה איש אחד, מבני ברית, בברכת אומות-העולם. לא זו העת לשמירת כללי התעבורה וחוקי הדין הבינלאומי. אין זה הזמן לרקוד לפי החליל המזייף של מוסד האו"ם השוקע, ואפילו לא של ארה"ב הנחלשת בעידן חוסיין אובמה.

זו העת לראש הממשלה בנימין נתניהו לקום ולשאת דברים ברורים בשם האומה ואל האומה. לדבר ישירות אלינו, בני עמו, בשפה ברורה ומחושבת, כשם שנאם בעוז ובגאווה אל תבל כולה בעצרת הכללית. על ראש הממשלה לחזק את הרוח הציבורית השפופה ולהביא ללכידות פנימית מירבית.

לדבר – וגם לפעול.

אין אנו צריכים או יכולים לייעץ למר נתניהו מה בדיוק לעשות כדי להביא לפריצת המצור הרב שכבתי, שמתעבה והולך על המדינה שאותה נבחר להנהיג לעת הזאת. בדבר אחד כן אנו מבקשים לייעץ לו: עליו להרחיב מיידית את ממשלתו ולצרף אליה ללא היסוס את קדימה, כדי שהאחדות תהיה רחבה ככל האפשר.

אחדות - ברוח מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות (אתרוג, לולב, הדס וערבה), שאוגדים אותם יחדיו. רוצה לומר – כפרשנותו של הרב ישראל לאו – "כולנו חייבים להיות מאוחדים, משולבים, כנאמר: 'ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם'".

גם אם אפשר להמשיל את קדימה לערבה – על המפלגה הגדולה בכנסת להיות חלק מן האחדות המתבקשת, חלק מהממשלה המורחבת בלאו-הכי, שתנהיג אותנו אל מול הצונאמי המסתער לעבר חופנו. אחדות בחג הסוכות השמח - וגם בימים הפחות חגיגיים שיבואו בעקבות שמחת תורה.

כך האיתות כלפי גולדסטון-את-אחמדינג'אד יהיה ברור: העם היושב בציון אינו טומן ראשו בחול לנוכח דוחות כזב והכרזות השמדה נגדו. ישראל ערה לסכנה הנשקפת לפיתחה, לא תכופף ראשה מול איום כזה או אחר נגדה, גם לא לתכתיב מטעמו של באן-קי-מון האו"מי, או לזימון-בכפייה לבית-דין בינלאומי בבירה אירופית כלשהי.

"עם לבדד ישכון" היינו והיננו. לבד ומאוחדים נגן על עצם קיומנו אל מול הקמים עלינו, המתגרים בנו בניירות או ברקטות, במלים או בטילים, והמתעודדים מהרפש של "היהודי הטוב" גולדסטון.