בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המחיר והזיכרון - ברית ערים תאומות ראש העין ודכאו
|
תגובת עמותת דורות ההמשך על החלטת עיריית ראש העין לכרות ברית עם דכאו
|
לא שכחנו; ראש עיריית ראש העין כן [צילום: באדיבות בית לוחמי הגטאות]
|
|
|
|
|
|
אני מתביישת. המילה היסטוריה אינה מילה עברית. המילה בעברית, שמקורה בתנ"ך, היא "זיכרון". המשמעות ברורה: לא רק לזכור "להם" לדורותיהם את שעשו לעמנו, למשפחותינו, לנו, אלא בעיקר, לזכור לעצמנו. רק ב"זיכרון" שלי, כבת לניצולי שואה, הייתי שם, בגיהנם, וב"זיכרון" שלי אני רואה ושומעת - כאילו הייתי שם בעצמי ובגופי - את 6,000,000 מיליון היהודים המובלים אל מותם במיתות שונות ומשונות, ממלאים את ליבם באמונה שהעולם לנצח יזכור לעם הגרמני לדורותיהם איך שחטו ורצחו את עמנו במטרה למחוק אותן מעל פני האדמה. בתחילה קם רעיון השילומים, ויש אומרים שהוא הציל את המדינה: בלענו כמדינה את כבודנו ואת כבודם של נספינו בשואה (מוצדק או לא מוצדק, עניין של ויכוח ציבורי) וקיבלנו כסף שכונה "וידרגוטמכונג" (לעשות את הכל טוב בחזרה). ואם קיבלנו כבר שילומים, אז כעבור דור, ועוד דור, ועכשיו כבר עוד דור, רוב המדינה כבר אינו זוכר למה לא לקנות מוצרים גרמנים, למה לא לנסוע לגרמניה, בקיצור, למה לנו ה"זיכרון" הזה? למה להזכיר לעצמנו? והנה קם לו ראש עיר בישראל, ראש העין, ואומר: "מה הבנים שלהם למעשה אשמים?" ובעצם, מה שהוא אומר הוא: הרחקנו לכת עד כדי כך במסלול הזיכרון, עד כי הגיע הזמן לסיים את המסלול. גדולת העם היהודי, ואחד מסודות הישרדותו, הוא העובדה שלא דגלנו בנקמה פיזית בעוכרינו (לא נכון: "יימח שמם וזכרם" הקללה הנפוצה ביותר ביחס לנאצים). אך זכרנו להם לנצח את מעשיהם בנו, והזכרנו לעצמנו ולדורותינו לנצח. ברית ערים תאומות ראש העין / דכאו? אני מתביישת! מתביישת מול הקורבנות, שאני מאמינה שיש לנו חוב של זיכרון להם כלפיהם. ברית ערים ראש עין / דכאו? אני מתביישת! מתביישת מול ראש עיר בישראל שכה גס ליבו ו"זיכרונו", מה שמצווה הוא כיהודי וכאדם, נמוג ואיננו. ברית ערים ראש עין / דכאו? אני מתביישת! מתביישת מול הדורות הבאים, שאם עד כה ידענו כיהודים "לזכור", הרי אני חלק מדור שמול אחד האסונות הגדולים ביותר ברצף היהודי, לא ידע לזכור אפילו 3 דורות.
|
תאריך:
|
08/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
08/10/2009
|
|
לינדה אולמרט
|
המחיר והזיכרון - ברית ערים תאומות ראש העין ודכאו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שי.
|
9/10/09 00:44
|
|
2
|
|
דוידי
|
9/10/09 09:04
|
|
3
|
|
ולדימיר ולדימירוב
|
9/10/09 11:37
|
|
משרד החוץ הישראלי מתחיל להבין כי לא צריך לפתור עכשיו את סוגיות הליבה הבלתי פתורות בעליל ביחסי ישראל מול כנופיות הטרור הפלשתיניות, ואפשר להשאירן כך סתם, תלויות באוויר ללא שום פתרון, גם ללא כל תמיכה ועידוד הפוגע במדינת ישראל ובכיסה העמוק, וכהגדרת השמאל הקיצוני בישראל - "ללא אופק מדיני".
|
|
|
עד לשבוע האחרון, מספרם של אירועי הפרת הסדר בשטחים ובמזרח ירושלים היה מבוטל. בזמן שראש ממשלת ישראל מדבר על בנייה בירושלים, לרשות הפלשתינית יש אינטרס לחמם את הגזרה, כדי למנוע שינויים בשטח, להכניס את המשא-ומתן להילוך גבוה ואת ירושלים למסלול של עתיד בטוח מבחינתה. כשהנשיא אובמה מעמיד את סיום הסכסוך הישראלי-פלשתיני במקום גבוה בסדר היום שלו זה הזמן להחזיר את ירושלים למרכז סדר היום. כשהמצב סטטי ורגוע, אין שום עניין לקדם תהליכים לקראת הסדר. מאידך-גיסא, כשהשטח בוער לחמאס יש אפשרות לחזק את מעמדו גם בערי הגדה ובראשן בירושלים, והחשש בישראל ובארה"ב מפעולה שכזו גובר, הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מתחזק והופך לשחקן מרכזי, והרשות הפלשתינית חוזרת להיות רלוונטית יותר מתמיד.
|
|
|
כאזרח נאמן למדינה, כאיש צבא לשעבר וכיהודי אוהב ירושלים, אינני יכול להתעלם עוד מהמראות המביכים והמדאיגים שהתרחשו בהר הבית במהלך חג הסוכות. אינני מוטרד רק מהסכנה הנשקפת לבירת ישראל מצד כנופיות הפורעים המוסלמיות, החוצות לאחרונה כל קו אדום אפשרי במלחמת הגזל הלאומי שהן מנהלות נגד הריבונות הישראלית, אלא בעיקר מהתנהלותה הרכרוכית, הרופסת, הטיפשית והאדישה, של ממשלת ישראל, שטרם הבינה, כך נראה, את תפקידה החשוב בראש מחנה הימין. ממשלה ותומכיה, הסבורים שדי בנאומים חוצבי להבות בעצרת האו"ם ובמילות חנופה יפות ופגיעה במתנחלים, על-מנת לשפר את יחס העולם הצבוע כלפינו ולעצור את הטירוף המוסלמי הקיצוני הנוגס בבשרנו החי.
|
|
|
חסד עשה גולדסטון עם תושבי המזרח התיכון כאשר תלה מעל ראשי המנהיגים הפוליטיים, ערבים ויהודים כאחד, את הכרזה השחורה "פשעי מלחמה - ראו הוזהרתם". לעת עתה נראה כי דוח גולדסטון לא יתפתח לכדי הגשת כתבי אישום פליליים נגד מי שהיו מעורבים בעופרת יצוקה, אך ללא ספק יש בו בדוח כדי לומר לצדדים באופן חד-משמעי שעליהם להגדיר מחדש את הנורמות והכללים, את המותר והאסור במסגרת לחימה, מוצדקת ככל שתיראה בעיני צד אחד או משנהו, ולהתאים את נורמות הלחימה למשפט הבינלאומי הנוהג עתה.
|
|
|
|
|
|
|