יהודי לא מגרש ילדים

זה לא יקרה. העם הזה לא ייתן למישהו לבטל את הכרתו בישראל כמדינה יהודית. אפילו הדיבור על גירוש כאלף ילדים שנולדו כאן להורים שאינם ישראלים הוא דיבור הנוגד את המהות היהודית בכלל ואת המהות של ישראל כמדינה יהודית בפרט. אין לדבר הזה שום שחר מוסרי היונק ממסורות הדעת העמוקה של עמנו, שום סבירות אתית המיוסדת על אדני הנבואה שהיו לאוניברסאליים. גרוע מכל הוא שיש כוהני הדאגה החסודה לדמוגרפיה הלאומית הרואים באלף ילדי העובדים הזרים איום ממשי על יהדותה של המדינה הזאת ותובעים את הגירוש כמעשה המבוסס על עיקרי הציונות והיהדות. הם טובלים בתוך הצידוק הקרתני והפסבדו לאומי הזה ושרץ הרתיעה מן השונה ומן הזר בידם.

מספרים לנו כי הסטטיסטיקאים של האוצר כבר חישבו את מימדי הקטסטרופה הכלכלית שתתרגש על ישראל אם לא יגרשו את הנערים ואת הנערות שכבר התערו התערות גמורה בתוך הישראליות על כל היבטיה. האלף יהיו לרבבה, והרבבה כחול אשר על שפת הים. במדינות העולם יצא שמעה של הארץ הזאת כמקלט לכל ראש וכקן גזול לכל קוקייה, ומי שמרחם היום על אכזרים סופו מתאכזר מחר על רחמנים. כמה הבלים מלווים את המחשבה הרעה הזאת של גירוש ילדים שהמדינה הביאה את הוריהם לכאן כשהיה כדאי לה או למי ששולט בה להביאם ועכשיו שנוח לה או למי שכופה עליה את נוחותו שלו, היא עוקרת אותם ממקום חיותם ומאיימת להחזיר אותם אל המקום ממנו לא באו מעולם, ושם יאבדו, לבטח יאבדו, אם לא בגופם, בנפשם אבוד גם יאבדו.

מטיפים לנו גם דינים והלכות כאילו מעשה העוולה הזאת אינו אלא צדקה המתחייבת מאחריותנו לצביונה היהודי של המדינה. מהלכים עלינו אימים בכנסיות שכבר קמו, באין ספור שעוד יקימו הילדים האלה וצאצאיהם וצאצאי צאצאיהם בנשואי תערובת, בסיכול רציפות הקיום היהודית. באורח המוכרח להתמיה כל אדם החי במערכת דמוקרטית, הממונה על הדאגה לעתידנו היהודי הוא שר הפנים משום מה, הוא היושב על הדלת המסתובבת של הכניסה והיציאה מן הארץ, הוא הבוחן את מוצאו של הבא, האתני כמובן, לא האתי, הוא הפוסק מי ייצא בשער עליו הוא שולט אל המהומה שבאפריקה או המצוקה שבאסיה או חזרה אל הניכור המזרח אירופאי ממנו הוליך העוני את ההורים להצטרף כחוק אל לגיון הזרים שהקימו קבלני העבודה הזולה בארץ, הכל בשם ישראל סבא, הכל בשם הטהרנות הגובלת עם משהו שאיני רוצה לקוב בשמו. מול אוצר ופנים ראוי היה לצפות כי המשפטים לא יחרישו אבל לא, הם שותפים לפטריוטיזם הבדלני הבא לכלל ביטוי מעליב במה שהפנים והאוצר מנסים לגלגל עלינו. הם לא יצליחו. אי-אפשר שיקרה לנו שיצליחו.

אבל בדרך אל כישלונם הבלתי נמנע הם מכתימים את שמנו; לא בעיני אומות העולם - יש על האומות האלו כתמים הרבה משלהן ולא מן התרעומת המוסרית שלהן אני חושש; הם מכתימים את שמנו בעינינו שלנו, בעיני ילדינו. מה חושב ילד יהודי, בן להורים יהודים שהורתו ולידתו בישראל, כשבשם עתידו שלו יוצאים שרים נבחרים להיערך לגירוש ילדים, על מהותה המוסרית של המדינה שלו? היש בין השרים האלה מי שסובר כי ילדינו שלנו יהיו אסירי התודה של המחר על שאותם שרים הצילו אותם מן החיים במדינה של טמיעה ושל משבר כלכלי בשל מדיניות הקליטה או הפליטה של ילדים שגדלו עימהם אך לא הוכרו כחבריהם הלגיטימיים? זאת הדעה שיש לשרים האלה על שידרתם המוסרית של הילדים הישראלים? האומנם הם סבורים כי הדור היילוד לנו כאן יסלח להם על מחשבת הקלון הזאת?

בדרך אל כישלונם הבלתי נמנע הם מגבים באורח פסול מכל היבט את החזקה שקנו לעצמם גברתני ייבוא העובדים הזרים על מדיניות הממשלות בישראל. זאת קבלנות הרומסת זכויות אדם בסיסיות, זאת קבלנות שיש בה קשר של הון וזדון, הון ברווחים מופלגים מכוח זדון קיצוץ מביש בשכר, בזכויות סוציאליות, בתנאי מחיה ומגורים הוגנים, בחופש התנועה והתעסוקה. העלוקה הניזונה מן המדינה שני ראשים לה, הראש האחד הוא הפיכת אדם, אם אב הוא אם ילד אם נערה או נער לאמצעי, לכלי שאין לו ערך אלא מחיר בלבד, משהו שמשליכים אותו לכל רוחות השמים ברגע בו תועלתו מתחילה לאזול, והראש השני של העלוקה הזאת הוא הפיכת המדינה כולה על שומרי גחלת יהדותה ועל שומרי קופתה לאמצעי לעשיית עושר ולא במשפט, ולגזל ולא בדין.

זאת סוגייה שאי-אפשר להניח לשרים ממונים להכריע בה. זאת סוגיה שאינה עניין לוועדה בו יושבים נציגי אינטרסים כלכליים או אידיאיים סמויים וגלויים. זאת סוגיה שהקולקטיב הדמוקרטי הישראלי כולו, אחרי דיון פתוח, ציבורי, ממצה, אמיץ, צריך להכין אותו להכרעת הממשלה כולה. בקולקטיב הזה יש עולם התורה ברוחבו ובעומקו, עולם האקדמיה, עולם העמותות החברתיות, עולם הספרות והאמנות, עולם מגיני זכויות האדם, עולמות הרבה העושים יחדיו את עולמה של המדינה. העולמות המחוברים האלה התחילו להשמיע קולם. הם מגבשים אותה. הם לא תלויים בתאריכי הדחייה של נובמברים או סופי שנות לימודים. הם לא יתנו לתאריכים האלה להיהפך לתחנות הסעה עד שהאומה הזאת תאמר את דברה המוסרי.