|
לא קונים מצבר אלא קילומטרים
|
|
|
|
תחנת הטענה חשמלית [AP]
|
|
|
|
| מהפכת המינוע בחשמל היא גזר דין מוות לכלכלת הנפט. גם ירידה שולית בצריכת הנפט תוביל לנפילת מחירו, לצמצום העושר העובר מן המערב היצרני והטכנולוגי למדינות הרודנות האיסלאמית. עם צמצום העברת העושר החד-כיוונית וביטולה, תצטמצם עד מאוד השפעתם של שייח'ים, נסיכים ורודנים למיניהם דוגמת הוגו צ'אבז, יחד עם ברוני חברות הנפט, המשמשים כזרועם הארוכה במרכזי השלטון של מדינות המערב. | |
|
|
|
מהפכות אפשר לעשות בשתי דרכים: בשקט ובזהירות או בהסתערות רבתי. אגסי וגויין בחרו בדרך השנייה. במחצית הראשונה של שנת 2011, שנת המודל הבאה, ישווקו עשרות אלפי מכוניות חשמליות בשתי מדינות, ישראל ודנמרק, ובהמשך – באוסטרליה, ביפן, בחוף המערבי של ארה"ב ובקנדה. כבר ב-2010 תפעל בטוקיו, בהתחייבות משרד המסחר היפני הכל-יכול, חברת המוניות הראשונה בעולם שמכוניותיה יונעו בחשמל בלבד.
אלא שהמכונית עצמה היא רק מחצית הפיתרון. החלק השני הוא התשתית לטעינה. וכאן מגיע ניצוץ הגאוניות של רב-משווק ואיש עסקים מליגת העל העולמית. המכשול העיקרי בהפצת המכונית החשמלית הוא מחיר המצבר, המייקר מאוד את המכוניות ההיברידיות, המשולבות דלק-חשמל, שהחלו להופיע כפתרון חלקי למצוקת האנרגיה. אגסי לקח את משל הטלפון הסלולרי לרמה הבאה: בעל המכונית לא יקנה כלל את המצבר, אלא קילומטרים, כפי שצרכן הטלפון קונה דקות שידור. המצבר לא יהיה קבוע במכונית, אלא מתקן פריק, שניתן לשחלפו, כמו שמטוס קרב טוען ופורק תחמושת. המכונית עצמה תימכר ללא מצבר במחיר שווה לכל נפש.
בכל אותן מדינות, שהחליטו החלטה אסטרטגית לעבור למכונית חשמלית של אפס פליטה, שי אגסי פורש מערך טעינה ושחלוף כלל ארצי, הפועל בשיתוף פעולה עם ספק האנרגיה – חברת החשמל. התשתית הזו כבר פרושה בחלקה ולקראת השקתן של עשרות אלפי מכוניות בישראל ובדנמרק – בעיקר בבעלות חברות כמו אינטל, IBM ופרטנר – התשתית תהיה מוכנה. כיוון שמכונית הדור הבא היא מחשב עם גלגלים, המתחבר לתשתית לאומית של ניהול אנרגיה, מועסקים עתה בפרויקט זה מאות מהנדסים בישראל ובמדינות היעד.
ההתחייבות הפומבית של אגסי וגויין היא להספקת 100 אלף מכוניות עד שנת 2016. נוכחות כזו על הכביש לא תותיר ליצרנים האחרים ברירה אלא להצטרף, או להישאר מאחור. במקביל, נערכת חברת ניסאן להציע כלי עבודה ממונעים בחשמל, כגון מלגזות, ובהם ערכות מצברים תקניות. את המצברים הללו אפשר יהיה להתקין בכל כלי עבודה או רכב ממונעים – ממשאיות, דרך קרונות מתנייעים, ואולי עד טנקים.
מהפכת המינוע בחשמל היא גזר דין מוות לכלכלת הנפט. גם ירידה שולית בצריכת הנפט תוביל לנפילת מחירו, לצמצום העושר העובר מן המערב היצרני והטכנולוגי למדינות הרודנות האיסלאמית. עם צניחת מחיר הנפט, תצטמצם הדרישה לחיפושי נפט, וקדחת הקידוח והשחתת הימים תיבלם. הנפט ייהפך לסוג של מפגע, כמו סיגריות, שבגינו ניתן יהיה להטיל מיסים לשימור מחירו הגבוה לצרכן גם כאשר עלותו תצלול. עם צמצום העברת העושר החד-כיוונית וביטולה, תצטמצם עד מאוד השפעתם של שייח'ים, נסיכים ורודנים למיניהם דוגמת הוגו צ'אבז, יחד עם ברוני חברות הנפט, המשמשים כזרועם הארוכה במרכזי השלטון של מדינות המערב. מדיניות המערב, שעד עתה הייתה מורעלת נפט, תתאזן. המימון המאפשר התחמשות והתעצמות גרעינית יתפוגג: ללא הנפט כמקור הכנסה לא יהיה לאירן המימון לרכישת טכנולוגיית הגרעין ו"לצפצוף" על המערב. הכסף שבו נרכשים קתדראות אקדמיות, עיתונים, רשתות טלוויזיה וחזיתות מהוגנות אחרות של רשתות טרור – יתאדה אף הוא.
עם נפט בלתי רצוי, תרד קרנם של הערבים, ואילו קרנה של ישראל – העוגן הטכנולוגי של מהפכת המינוע והאנרגיה המתחדשת, תעלה מעלה. לפני כמאה שנים נתן כימאי בשם ד"ר חיים ויצמן בידיה של האימפריה בריטית כלי חיוני לניצחונה במלחמת העולם הראשונה – האצטון. בתמורה, התחייבה הממשלה הבריטית לסייע ליהודים לקומם את הבית היהודי. לפני 60 שנה נתנו מדענים יהודים בידיו של נשיא ארה"ב הארי טרומן את הכלי שהציל מיליוני חיילים אמריקנים ממוות המוני על חופיה של יפן האימפריאלית במלחמת העולם השנייה – הפצצה הגרעינית. בתמורה, הכיר הנשיא במדינה היהודית מייד עם הכרזתה, על אפם ועל חמתם של ברוני הנפט ושל שדולתם הענקית בוושינגטון. היום, כאשר גאונות כלכלית חשובה לא פחות מזו המדעית, מגייס שי אגסי את המוח היהודי להבסת נשק הנפט, ובכך – לסיום השפעתם המכרעת של הערבים בעולם.