הרחמנות כלפי המסתננים הזרים - צביעות בהתגלמותה

הרחמנות שקיימת ומתבטאת היטב באמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית מעוררים בי בחילה ושאט נפש. לאור הדיבורים החוזרים ושבים על העובדים הזרים הלא-חוקיים והרחמנות שיש כלפי ילדיהם, יש לי הצעה - יואיל נא בטובו משרד העבודה עם הגופים הממונים להעלות את שכר המינימום וכך גם להעלות את השכר על "העבודות הלא נחשבות", כך שגם ישראלים יוכלו לעבוד בהן - עבודות כגון סיעוד, בניין, חקלאות, הרי ככה הקמנו את המדינה ולא באמצעות עובדים זרים או צבא זר... כמו-כן, יש לטפל בחברות כוח האדם, שמנצלות את הפירצה בחוק ומצד אחד מנצלות את כוח העבודה הזול של העובדים הזרים ומצד שני על-ידי כך מונעות עליית שכר משמעותית בעבודות אלו שיגרמו להעסקת אזרחים ישראלים.

חברים, בואו נחזור לציונות ונהיה מדינת היהודים שתלויה בכוח העבודה של עצמה, ולא מדינת כל אזרחיה ומדינת העובדים הזרים. כמו-כן, אני מוסיף לכך את התופעות של ההתעללויות של עובדי הסיעוד הזרים בקשישים, שלצערי הן די שכיחות.

כמובן שאפשר לעשות פרפראזה ולומר: כל הרוסיות נערות ליווי וכל הרוסים שותים וודקה ושיכורים, אבל למיטב הבנתי - אנחנו מדינת היהודים עם בעיות ביטחון ודמוגרפיה, לכן יש גם לבדוק את העלייה הרוסית, שלא יהיו "תופסי טרמפים" לא יהודים שבאו לפה למטרות לא טובות ולא ציוניות - ובכך אני שם את העובדים הזרים ואת האוכלוסיה של העולים תחת אותה זכוכית מגדלת, למרות שבכל זאת יש להבדיל בין שתי האוכלוסיות הללו.

אנחנו צריכים לתת עדיפות לעם היהודי ואין בכך שום גזענות או אכזריות, להפך - הציונות היא קודם כל בית לאומי לעם היהודי, והרי הציונות למיטב הבנתי אינה גזענות, לכן גם לא צריך יותר מדי להתיפייף כלפי העובדים הזרים, סך הכל יש להם לאן לחזור או לנסוע, יש להם אפשרויות ובטח שהם לא פליטים. לכן האנלוגיות שמנסים ליצור יפי הנפש שלנו לתקופות אפלות בהיסטוריה ממש מקוממות. כאשר גירשו יהודים מגוש קטיף (אז קראו לזה במילה המכובסת הינתקות, ולא גירוש) וניסו כמה יהודים מגורשים ללכת עם טלאי צהוב (אני לא מסכים להתנהגות זו), גינו אותם על ימין ועל שמאל, ועכשיו אותם יפי הנפש שגינו את השימוש בטלאי הצהוב עושים שימוש בזכר השואה... למען מסתננים לא חוקיים ועובדים זרים... עצוב... עצוב...

מהיכן הבקיאות של אותם יפי הנפש והנבואה שילדי העובדים הזרים לא יסכנו את ישראל גם בעוד נניח 100 שנה? על מה הם מתבססים? ידוע לנו למי ניתנה הנבואה. הרשו לי לשאול אותם האם הם סבורים שלא יהיו פשע, עוני, זנות וכולי? האם הם לא יתמרדו נגד המדינה? האם "קליטת" המהגרים הללו לא תיצור תקדים מסוכן? הם הרי מגיעים ממדינות מוסלמיות כסודן, וברובם הם בעצמם מוסלמים. ומי שחושב שאותם מסתננים יוקירו לנו תודה שיבדוק טוב-טוב את ההיסטוריה ויראה את הכרת התודה של אפגניסטן לאמריקנים שעזרו להם בזמנו כנגד ברית המועצות (מישהו הזכיר 11 בספטמבר והלחימה שקיימת היום באפגניסטן); הכרת התודה של טורקיה לישראל על העזרה שצה"ל, ה"איום והרצחני" (פיקוד העורף), העניק להם בזמן רעידות האדמה בטורקיה.

ראינו מה קרה עם "העלייה המזרחית" של שנות ה-50', שתחושות הקיפוח שלה לא נעלמו עד היום, ואנחנו עוד מדברים פה על יהודים! מי ערב לכך שאצל העובדים הזרים ש"ייקלטו" פה, המצב יהיה שונה מהעלייה ה"מזרחית" אם לא גרוע מכך עם כל התופעות השליליות שהזכרתי קודם?

על כך באים וטוענים אותם "מגיני זכויות" המסתננים - הפעם נקלוט אותם ואחר-כך נשנה ונבצע מדיניות הגירה אחראית. ובכן, חבריי יפי הנפש, כבר היינו בסרט הזה של הפעם האחרונה וזה... ‏קחו לדוגמא, להבדיל אלף אלפי הבדלות, את המחבלים שיושבים בכלא (סליחה, בקייטנה) שלנו - כמה פעמים פימפמו לנו שצריך להקשיח את תנאי כליאתם, למנוע ביקורי משפחות, ללחוץ על האוכלוסיה בעזה בכדי שתלחץ על חמאס שיתגמש בעניין שליט. בת'כלס, מה יצא מכל זה? - רק דיבורים. אותו הדבר אמרו לנו בעסקת ג'יבריל - זהו, זאת הפעם אחרונה שאנחנו עושים עסקה כזו. אחר-כך באו העסקות של סוחר הסמים טננבאום תמורת שלושה ארונות, ושחרורו של הרוצח סמיר קונטאר תמורת ארונות רגב וגולדווסר.

גם עכשיו יש האומרים לנו: בואו נשחרר את כל המחבלים, ניכנע לחמאס ואחר-כך נדון לגבי תנאי השחרור שלא ייווצר תקדים. כן, כן, את הדיבורים והבטחות השווא האלו כבר שמענו; ‏לכן טענתם, כי קודם "נקלוט" את המסתננים הלא-חוקיים, העובדים הזרים וילדיהם, ואחר-כך ניהול מדיניות הגירה אחראית יהיה זהה לכל אותן הבטחות שציינתי מקודם ולמה שקרה בעקבותיהן עם כל ההבדלים שקיימים בין המקרים.

אנחנו לא מדינה שיכולה להרשות לעצמה לבצע כל מיני אקספרימנטים על הגב של האזרחים שלה, מספיק ניסינו את אוסלו, ההינתקות, מספיק יש לנו את ערביי ישראל שלא ברור מתי יתמרדו בעתיד, והם יתמרדו!, פלוס הבעיה הדמוגרפית. אנחנו מדינה צעירה שצריכה לדאוג לביטחון שלה ולעליית יהודים; ולא לדאוג לעובדים הזרים, שעושים מהם מסכנים גדולים. לא ראיתי שמדינות בחו"ל כל-כך קופצות על המהגרים הזרים (ולהן אין בעיות ביטחוניות וקיומיות כמו לישראל). האם אנחנו צריכים להיות השעיר לעזאזל והכלבויניק של כל העולם? אז רבותי יפי הנפש, מספיק כבר לרחם על העובדים הזרים וילדיהם. הם לא מסכנים ולא מתקרבים למסכנות - אתם הפכתם אותם לכאלה, מספיק שתלכו בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ותראו עד כמה הם מסכנים...

‏עכשיו הנביאים יודעי הדבר מהסוג שלהם באים ואומרים לנו - אין סכנה מהעובדים הזרים, אין סכנה בעוד נסיגות משטחים, ובכלל בסוף הרי יהיה שלום והעולם יבין אותנו...? אח, כמה שאתם אנשי השמאל נאיביים, ממש צריך לתת לכם פרס נובל על נאיביות... כנראה שיותר מ-60 שנה לאחר השואה, הנאיביות אצלכם עדיין חוגגת...

אסור לנו להפוך למדינת מקלט ל"פליטים" ולמסתננים. הקמנו מדינה ליהודים ולא מדינת-מקלט לבעיות העולם ואחותו. לכן, גם דרישות העולם הצבוע ואומות העולם - ש"היהודים צריכים להיות טובים מכולם", ואסור להם גם להגן על עצמם (דוח גולדסטון), כל זה יפה אולי באגדות ובסיפורי מדע בדיוני, כי בת'כלס זה לא עובד. זוהי אנטישמיות בעטיפה יפה, שכנראה הצליחה לסנוור ולבלף יהודים תמימים אצלנו.

הצורה שבה יפי הנפש מציעים לנו לנהוג "כאור לגויים" תגרום לנו לאובדן כעם. אחר-כך יבואו ההיסטוריונים ויגידו - "היה פעם עם יהודי, עם חכם, אך מצד שני גם עם מאוד מטומטם עם יצר השמדה עצמי, עם שבשם התיפייפות הנפש שלו חיסל את עצמו במודע, ובכך באמת שימש אור לגויים, בתור 'העם הפראייר של העולם'. עם כזה מטומטם ומזוכיסטי, שאחרי שספג וסופג מכה אחר מכה, ממשיך להתנהג בטמטום ובנאיביות, שלא מתאימים לעם שרוצה לחיות ולשרוד בפלנטה הזו".

‏לא צריך לעשות קמפיינים תקשורתיים איפה שאין צורך בכך, ראוי להפנות את אותה האנרגיה למען מובטלים, לפריפריה או רחמנא ליצלן למגורשי גוש קטיף, שלא כל-כך השתקמו וזאת בלשון המעטה...