בקובה, רק לאחרונה התאפשר השימוש החופשי בטלפון הסלולרי, כך לפחות נאמר על-ידי השלטונות. אומנם לפי מה שאני ראיתי, לפחות כמעט לכל אדם ברחוב יש טלפון סלולרי, גם כאשר היה איסור כמעט מוחלט על שימוש לא רשמי בטלפונים הסלולריים. כל תייר שעבר ברחוב, ניגשו אליו קובנים וביקשו לקנות את הטלפון הנייד, היו כאלה שמימנו את מחצית הטיול בקובה במכירת הטלפון האישי שלהם לתושב מקומי. בקובה התפתחה תעשיית הברחות של טלפונים ניידים. בשוק השחור יכולת למצוא אינספור טלפונים ניידים במחירים ממש מופקעים. במקביל, כל השימוש באינטרנט הלך והתרחב למורת רוחם של שלטונות קובה. עד לרגע כתיבת המאמר, שלטונות קובה מנהלים מלחמת חורמה בכל הקשור באינטרנט, כולל ענישה לא קלה למי שמנהל בלוגים או מפיץ דרך האינטרנט מידע, או שמתחבר לא דרך אתרי הממשלה אשר הינם תחת פיקוח חמור ביותר.
הבלוגרים של קובה מנהלים מסע די קשה נגד שלטונות קובה. מדי יום, בכמה כיכרות מרכזיות ובמספר מרכזים, מתכנסים עשרות רבות של צעירים קובנים ומנהלים כנסי בלוגרים, כותבים בלוגים ומפיצים אותם בדרכים שונות במיוחד דרך הטלפונים הסלולריים, למורת רוחה של ממשלת קובה, אשר מתקשה מאוד להילחם בתופעה. מרבית הבלוגרים הלא רשמיים מפיצים את הכתבות שלהם דרך הדואר האלקטרוני, חלקם שולחים את הדואר לחברים בחו"ל והם אשר משלבים את החומר באתרי הבלוג על שמם. השלטונות הקובניים כמובן מאזינים לכל הבלוגרים ועוקבים אחריהם באופן שוטף. אין לי ספק שחלקם נעצרים מדי פעם ויום אחד אולי ייעצרו כולם גם יחד. בעלת הבלוג Generacion Y נבחרה אף על-ידי השבועון טיים לבלוגרית השנה. בהמשך ניתן את הכתובת הישירה לבלוג שלה.
הבלוגרים מפיצים מידע על המתרחש בקובה, חדשות טריות שהמשטר לא מפרסם, סיפורים על החיים בקובה. השלטון הקובני יצר מערכת תגובות די אלימה כלפי הבלוגרים, כאשר בכל יום, על כל כתבה שיוצאת מהבלוגר, יש עשרות תגובות מכוערות ואף אלימות מילולית. זה מעיד על הכיעור של השלטון הקובני, על הניסיון לדכא כל חופש ביטוי ומחשבה, אך הקידמה תפרוץ גם את חומות החושך הללו. הנוער כותב שירים ומפיץ אותם, הם כותבים גם את דעתם על המשטר, מביעים דעה על התרבות, ועוד. השלטונות, עם מערכת הצנזורה היעילה שלהם, מתקשים מאוד להתמודד עם התופעה, מטילים מעקב צמוד אחר כל בלוגר, שותלים בכל מקום שטינקרים שמדווחים להם מי סוטה מן השורה, מי פועל נגד המשטר ועוד. הבלוגרים לא אמיצים, אך הם עושים זאת במחאה על הנעשה במשטר הדיכוי של קובה. בכתבה הבאה אנסה לתת ביטוי לכמה בלוגרים קובניים.
מצורפת רשימה קטנה עם קישוריות לבלוגרים הקובנים. תנסו להגיב, תנסו לעודד, הם נאבקים על חופש הביטוי, לשיר חופשי, לדבר חופשי, לכתוב חופשי והעיקר לא להיאסר על כך שכתבו שבניין נוסף קרס בהוואנה בגלל הזנחת הממשלה, דבר המתרחש כמעט לאחר כל גשם כבד בהוואנה ובשאר ערי קובה. או על כך שאין דבר זה או אחר לקנות בקובה. חוויה אישית שלי מביקורי האחרון בקובה: הפחד לדבר חופשי מורגש באוויר, אפשר לחתוך אותו בסכין. עד כדי כך הוא מורגש, שלתושבים ישנה התחושה שבכל מקום יש את השטינקר אשר מדווח לשלטונות על כל מגע עם תושב זר. כל הזמן התושבים המקומיים מסתכלים סביב לראות אם אין שטינקר אשר ידווח עליהם על כך שדיברו עם זרים או אמרו דבר-מה שלילי על השלטונות. הפחד היה אף בבתי התושבים השונים אשר אירחו אותי. החשש משטינקרים של הממשלה כה מושרש עמוק באזרחי המדינה, עד כדי כך שהם ערים לכל דבר המתרחש סביבם עד לכדי ערות חיתית, דבר שהאזרח המערבי אינו מורגל אליו.
להלן רשימת הבלוגרים שכדאי מאוד לבקר באתרים שלהם. הם מצפים לתמיכה שלכם, היכנסו והגיבו, רק תגובות בכמויות רציניות ימנעו את מעצרם. חלק מהבלוגים יכולים להיעלם, או פשוט להפסיק להופיע, זה דבר יומיומי מכיוון שהשלטונות עוצרים מדי פעם את אחד הבלוגרים. יש לציין, שמרבית הקובנים לא מצליחים לצפות ולקרוא את הבלוגים בגלל מערכת הצנזורה הכבדה המופעלת בקובה.
[קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור] [קישור]
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
